"הדיגיטל ייאלץ תלמידים ומורים למחוק את מה שהם למדו"
"יש כל הזמן חידושים ואנשים לא מסוגלים לקלוט אותם, כי הם מלאים בידע הישן שצברו; לכן, המחיקה הזאת נדרשת", כך אמר זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה
"הלמידה הולכת להשתנות ואחת ההתמקדויות תהיה בללמד אנשים למחוק את מה שהם למדו. יש כל הזמן חידושים ואנשים לא מסוגלים לקלוט אותם, כי הם מלאים בידע הישן שצברו. לכן, המחיקה הזאת נדרשת", כך אמר זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה.
מנדל אמר את הדברים בכנס החינוך Edutexpo, שנערך בשבוע שעבר באולם האירועים לאגו בראשון לציון על ידי אנשים ומחשבים וקרן אתנה, בהשתתפות מאות מומחי טכנולוגיה וחינוך. מנחה האירוע היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
כותרת דבריו של מנדל הייתה "למידה בהפרעה – טרנספורמציה דיגיטלית בלמידה". הוא ציין כי "החדשנות המשבשת משנה סדרי עולם, 'מעיפה' את העולם הישן והופכת להיות דומיננטית ויעד לחדשנות משבשת חדשה, כי החדשנות לא מפסיקה".
"החדשנות מתקדמת בצורה ליניארית עם קפיצות צפרדע", הוסיף. "אם בעבר, ההתקדמות חושבה לפי עשור והקפיצות היו קטנות, הזמן שעובר בין קפיצת צפרדע אחת לשנייה התקצר ועוצמתה גדלה. חשוב לראות איך אנחנו, לרבות המורים, לא מפספסים ועומדים בקצב".
מנדל עסק במגמות השונות בעולם החינוך הקשורות לטכנולוגיה – שחלקן רלוונטיות גם לתחומים אחרים, כמו המעבר מאי-מיילים למסרים מידיים והפיכתו של ווטסאפ לכלי עבודה לכל דבר ועניין. מגמה נוספת היא מורים שמפתחים מיומנויות מחשוב. לדברי מנדל, כל המורים צריכים ללכת בדרך הזו. "על המורים ללמוד וללמד מיומנויות ולא פחות חשוב – ערכים. הם לא צריכים לפחד להיכשל, כי רק דרך כישלונות לומדים ומלמדים את המיומנויות החדשות".
מגמות טכנולוגיות נוספות בעולם החינוך הן, לדבריו, למידה הפוכה – כלומר: התלמידים לומדים בבית ומתרגלים בכיתה, הכנסת משחוק (גיימינג), וידיאו, למידה רציפה עם חיבור למובייל, למידה מבוססת ווטסאפ, יצירת רשת חברתית ללמידה, למידה היברידית משתנה, למידה במקביל, כולל מגוגל ומוויקיפדיה, למידה באמצעות מכונות ומסלולי למידה אישיים יחד עם למידה קבוצתית.
האם האוניברסיטה צריכה להתייחס לסטודנט כאל לקוח?
בהמשך האירוע הציגו הילה ששון, מנהלת שיווק מוצר בחטיבת ה-Voice.AI של אודיוקודס, ורז צברי-טופז, מנהל מחלקת שירות ובקרה באוניברסיטת חיפה, פרויקט להטמעת מערכת הטלפוניה של החברה במוסד האקדמי. מדובר בפרויקט שבמסגרתו הוטמעו ספר טלפונים בזיהוי קולי ומערכת לניתוב שיחות. הוא רלוונטי הן ללקוחות הפנים ארגוניים והן למתעניינים בלימודים אקדמיים. "מדי יום מקבל המוקד 400 שיחות. הפרויקט בוצע על מנת לייעל את קבלתן ואת הטיפול בהן. בעקבותיו, הגענו לניתוב של 75% מהשיחות הנכנסות בזיהוי קולי וספר טלפונים בזיהוי קולי עם אלפי רשומות, מה שאפשר לנו להפחית את מספר הנציגים הטלפוניים לשניים במקום ארבעה", אמר צברי-טופז.
הוא מנה את האתגרים בפרויקט: "שינוי בתפיסה הארגונית, בעיקר אצל המשתמשים הפנים ארגוניים, שרגילים לדבר עם מישהו מהמרכזייה והוא כבר יודע מה הם רוצים, פחד של הנציגים שלוקחים מהם את העבודה, ושהמתעניינים בלימודים אקדמיים יגיעו בצורה טובה, קלה ומהירה יותר ליעד הסופי שלהם".
צברי-טופז אמר כי הפרויקט הביא לטיוב בטיפול של האוניברסיטה בנתונים, וכי המערכת יודעת לברור את קולו של הפונה כשיש רעשי רקע, ולזהות מבטאים שונים.
ששון הביעה את דעתה כי בניגוד לחברות מסחריות, הגישה שהנחתה את ביצוע הפרויקט היא שהסטודנט הוא לא לקוח של המוסד האקדמי שבו הוא לומד, או רוצה ללמוד. "מערכת היחסים בינו לבין המוסד האקדמי הרבה יותר ארוכה ועמוקה ממערכת היחסים בין הלקוח לחנות. יש לפנות לו את הזמן מהחיכוך עם האקדמיה כדי ללמוד ולהצליח", אמרה.
עם זאת, לדבריה, פן אחד שבו המוסד האקדמי צריך להתייחס לסטודנט כלקוח הוא שימור הלקוחות. "מותגים משקיעים בצרכנים כדי לשמר אותם בתור לקוחות וזה לא צריך להיות שונה באקדמיה. הסטודנטים הם המנוע השיווקי הכי אותנטי למוסד שבו הם סיימו את התואר", ציינה ששון.
תגובות
(0)