טיקטוֹק – פלטפורמה לטיפול בליקויי דיבור, מכל מקום ובכל זמן

"טיקטוק שמה לה למטרה שכל ילד באשר הוא יזכה לטיפול בבעיות ובאתגרים של דיבור, שנובעות מעיכוב התפתחותי או מבעיות נוירולוגיות, כדי שיוכל להשתפר ולהתקדם", פתח את הרצאתו רפי נשיא, מייסד ומנכ"ל, טיקטוק (Tiktalk) – פלטפורמה דיגיטלית לטיפול בליקויי דיבור.

נשיא נמנה עם הדוברים בכנס Edutexpo של קבוצת אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך בשבוע שעבר באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי חינוך וטכנולוגיה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"התחום שאנו עוסקים בו משיק ומתחבר לחינוך המיוחד, אבל יש בעיה, שתחום התקשורת בחינוך המיוחד סובל מאוד, בשל סיבות גיאוגרפיות: ילדים מהפריפריה לא זוכים בדרך כלל לקבל טיפול זריז. למשל, באשקלון התורים עומדים על שנה של המתנה לפגישה עם קלינאי תקשורת אם אין להם אפשרות לנסוע למרכז. ישראל זה בזעיר אנפין – בארצות הברית, כשמדובר על אזורים כפריים, מבודדים ולא כל כך נגישים, יש ילדים רבים שכלל לא זוכים לטיפול.

"בין 10% ל-15% אחוז מהילדים בעולם המפותח סובלים מאיזושהי בעיה של דיבור ושפה, וההשפעות של הבעיות האלה, לפי מחקרים, הן מאוד ארוכות טווח. לבד מן ההיבט החברתי – של בושה ואי יכולת לדבר נכון, או בעיית היגוי – כמו שיכול אותיות וצלילים – שמקשה על התקשורת איתם, יש השפעה כללית, של ילד שגדל ללא טיפול: אנחנו יודעים שהוא חש מבודד חברתית, ובנוסף, נפגע ביכולת הבסיסית שלו ללמוד ולהשיג יכולת השתכרות והשתלבות בחברה.

"לכן, התחום הזה משמעותי ורחב מאוד במערכת החינוך. בארצות הברית, למשל, 50% מעבודת קלינאי התקשורת נעשית בבתי הספר. בישראל הנושא משולב בגנים ובבתי הספר של החינוך המיוחד ודרך כל מוסדות הבריאות. כמו כל אלמנט של שיקום, בפרדיגמה הנוכחית יש שני דברים: הקליניקה, שבה עובדים עם הילד רק במפגשים, ומסתבר שבבית הם לא מתרגלים. כשהתוודענו לבעיה הזאת, חשבנו על פתרון שיסייע לחבר את הילדים לטיפול. מצד אחד יש מחסור משווע של קלינאי תקשורת, וזה נכון  לכל העולם, וכתוצאה מכך התורים מתארכים והולכים ומגיעים לפעמים לאבסורד, ומצד שני – התרגול שאינו אפקטיבי. אנחנו מצאנו פתרון, שלדעתנו נותן את הצעת הערך של טיקטוק: האפליקציה עובדת על פלטפורמה, שמצד אחד יש בה בקרה מוחלטת של קלינאי התקשורת על כל הפעילות של הילד, בכל מקום שהוא מבצע אותה, וכך פרצנו את גבולות הקליניקה. הצלחנו לייצר זאת באמצעות פרוטוקול טיפולי שמיוצר על ידי הקלינאי בהתאם לצורך הייחודי של הילד, ובאמצעות הפידבקים שהוא מקבל שמאפשרים לו גם שינוי מרחוק.

"כדי לחבר את הילד אנו משתמשים במאמן הטיקטוק, שהוא טאבלט ייעודי, שיש בו את האפליקציה של טיקטוק בלבד, כדי להימנע מבעיות של קשב וריכוז, מה שמתאים גם לציבור החרדי, למשל, בשל רגישותו לנושא הגלישה באינטרנט.

"בטאבלט הזה מותקנת פלטפורמת משחקים, שבאמצעותם הילדים מתאמנים מדי יום כ-15-20 דקות, לעומת 15 דקות בשבוע לפי ממוצע מחקרי בשיטות הרגילות. הפלטפורמה מספקת משחקים שתואמים לרמת ההתקדמות, לגילאי הילדים וכד' , שמשולב בהם הפרוטוקול הקליני, והוא מאפשר לילד לשמוע מילים, לחזור עליהן, לשמוע משפטים, ליצור משפטים וכמובן לקבל פידבק. כל אלה עוזרים לייצר אינטראקציה שמסייעת לילד להתקדם.

"האלגוריתם שלנו בנוי בעצם על בינה מלאכותית, שמאפשרת לתת פידבק לילד. זה אומר שאנחנו צריכים לזהות, אפילו ברמה של צליל, מילה או משפט שהילד אמר וכמה הוא מתקרב לאט לאט אל המטרה של היגוי או דיבור נכון. הטכנולוגיה שלנו נעזרת גם בלימוד מכונה, המבוסס על הקלטות של ילדים עם ליקויי דיבור, מה שלא נעשה עד כה על ידי אף אחד. באמצעות פיילוטים שאנו עושים אנחנו מגיעים לנתונים הנכספים האלה, שמאפשרען לאמן את אותו מנוע שנותן את הפידבקים.

"הטכנולוגיה שלנו יוצרת משולש של טכנולוגיה-קלינאי-ילד, המחוברים תמיד ומכל מקום ויש זרימה תמידית של מידע, ובצורה כזאת אנחנו מייצרים קיצור משמעותי של התהליך, כמו גם האצה של תהליך הריפוי, עם שביעות רצון והרבה פחות 'עבודה שחורה' לקלינאי".