האם הטרנספורמציה הדיגיטלית תביא לאספקת שירותי רפואה ראויים בכל הארץ?

"יש כיום מודעות הרבה יותר גדולה בציבור לשירותי הרפואה שאפשר לקבל, אבל במקביל יש גם מודעות שבסופו של יום תמיד חסר תקציב. אחת הדרכים הטובות ביותר להתגבר על כך היא לבצע טרנספורמציה דיגיטלית, ועבורנו זה אומר שאנחנו לוקחים את המערכות ומייצרים ערך נוסף, שחלק ממנו הוא לספק שירותים רפואיים ראויים בכל מקום בארץ, במרכז ובפריפריה. השאלה היא רק איך בדיוק עושים את זה", כך אמר אופיר קדוש, מנמ"ר מכבי שירותי בריאות בסוף השבוע באולם האירועים לאגו, כשנאם בפני מאות מקצוענים ואנשי רפואה שהשתתפו בכנס dHelath 2019 בהפקת אנשים ומחשבים.

אופיר קדוש, מנמ"ר מכבי שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן

לדבריו, אחת הדרכים הטובות יותר היא לשלב את הלקוחות בכל שלבי הפיתוח. רק ככה, טוען קדוש, אפשר בכל רגע להיות בטוח שהצורך האמיתי נמצא על השולחן, וכן להבטיח שיהיה משוב תוך כדי הפיתוח שגם יעזור בסופו של דבר להגיע להתנעה מוצלחת.

"האפליקציה שלנו, שמקבלת שבחים מכל הכיוונים, היא דוגמה מצוינת לכך. מדובר בתוצאה של שיתוף פעולה גם עם הלקוחות שלנו משני הצדדים. מצד אחד הפציינטים שיש להם גישה נוחה להיבטים רבים, ומצד שני אפליקציה שמאוד נוחה לרופאים שלנו, שיכולים לעבוד מאיפה שהם רוצים. מעבר לכך שהם מאוד מרוצים כי הם היו חלק מתהליך הבנייה של האפליקציה, זה מאוד חשוב לחבר את הלקוחות ולהתמודד עם הקונפליקטים השונים בדרך יחד", הוא סיפר.

לדבריו, במכבי הבינו כי צריך לוודא שהכסף הארגוני מביא ערך לרופאים ולמטופלים. "אנחנו מאמצים את המתודולוגיות החדשות כי בסופו של יום גם ההטמעה יותר קלה. זה גם מקצר את הזמן לשוק, כי זה ממקד את כולם בהבנה שזה התקציב וזה לוח הזמנים. העקרונות הטכנולוגיים מכוונים אותנו, כולל מחשוב ענן, כולל העולמות של ה-SaaS, ואני גם מאוד מאמין בקוד פתוח, כשהאני מאמין הוא שאנחנו צריכים להיות לפחות טובים כמו חברות הזנק בהתנהלות שלנו", סיכם קדוש.

אופיר שחף, סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-eHealth Ventures. צילום: אלעד גוטמן

אופיר שחף, סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-eHealth Ventures, שכפי שאפשר להבין משם החברה היא קרן שעוסקת במימון של מיזמים רפואיים מודרניים, הזכיר שבסופו של דבר המנוע לכל תחום של חדשנות, כולל ברפואה, הוא המימון.

"בלי כסף הרי שום דבר לא יזוז, והשאלה היא מה המשקיעים מחפשים, איזה סוג של פרויקטים, ברחבי התעשייה הזו? הבריאות הדיגיטלית היא עולם ומלואו שמשלב הגנת מידע ללקוח, ניסויים קליניים, התאמה אישית לחולה ועוד. מגוון האפשרויות כאן הוא אדיר. זה תחום בו יש שילוב של ביולוגיה ומדיה ומתודולוגי", טען שחף.

הוא סיפר כי מעבר לקרן, החברה משמשת גם כחממה, עם תקציב שחלקו מגיע מרשות החדשנות וחלקו גם ממכבי שירותי בריאות. "מה שמעניין אותנו זה בעיקר אפליקציות שמשמשות כפתרונות הממוקדים בלקוח/פציינט כי הוא בדיוק אותו דבר כאן ובכל בכל מקום אחר בעולם, וקל להוציא פתרונות כאלה מישראל לעולם", סיפר.

שחף ציין כי הנושא מתחיל לנוע אל תוך המיינסטרים של שוק ההון. "אם עד לפני כמה שנים זה היה תחום של יודעי עניין בלבד, כעת הציבור כבר מגלה עניין, אם כי בישראל רוב הכסף הוא עדיין סכומים קטנים ברמות הנמוכות יחסית של ההשקעה, כי השוק האמיתי נמצא בחוץ לארץ", הוא סיכם.

ד"ר שי פרק, מתמחה במחלקת פנימית א' בבית החולים רמב"ם בחיפה, הסביר כי שילוב דטה במסגרת הטיפול הרפואי מסייע להגיש למטופל טיפול טוב יותר. "כשרופאים חושבים על מטופל, בסופו של דבר הם מתייחסים אליו כאל רצף של מידע. יש לו עבר, יש לו בדיקות נוכחיות, ורופא יכול לבדוק מאה פרמטרים נוספים ולהסיק מה הטיפול, וזה יחסית קל", הוא אמר.

אבל מה קורה במקרים הקשים יותר, המורכבים יותר? איך מתמודדים? "ביג דטה יכול להיות גם ברמת המטופל הבודד ולא רק ברמת האוכלוסייה, אבל הרוב וגם אני מתעניינים ברמת האוכלוסייה, וכדי לקדם את תמונת המידע שיש לנו על המטופלים, בית החולים החליט לשתף פעולה עם חברה בשם MDClone שמטרתה לנתח מידע ולהפוך אותו לעזר לקבלת החלטות עם נקודות ערך בכל המערכת, ולייצר מידע שמוגדר כמידע סינטטי שעליו בונים את הסינתזות והאבחנות בהם מעוניינים", הוא סיפר.

אירנה נבוטובסקי, דוקטורנטית בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, ומנהלת תכנית 'שיקום לב מרחוק' במכון שיקום הלב בבית החולים תל השומר. צילום: אלעד גוטמןhtu,

אירנה נבוטובסקי, דוקטורנטית בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, ומנהלת תכנית 'שיקום לב מרחוק' במכון שיקום הלב בבית החולים תל השומר, הציגה את התכנית הייחודית שמתבצעת מרחוק, הנובעת מכך שלאורך זמן נחשף שהרוב המכריע של אנשים שזכאים לתכנית שיקום לא משתמשים בה.

"המערכת לא תמיד מתאימה, בגלל מרחק המגורים, בגלל אילוצים אישיים, ויש כאלה שנבוכים, ואחרים לא אוהבים להתאמן עם אנשים. מאלו שזכאים לשיקום לב, רק 3-30% תלוי במרכז הרפואי, מנצלים אותו. כלומר, לפחות 70% לא עוברים את השיקום ולא מגיעים לבית החולים והרבה בכלל לא יודעים שמגיע להם שיקום", היא סיפרה.

שיקום הלב מרחוק כבר פעיל, כדי לאפשר לאנשים לבצע את השיקום מהבית.

"איך זה עובד? בגדול מאוד פשוט: מקבלים שעון ספורט חכם, או כל מכשיר לביש אחר שמדבר בבלוטות' עם הטלפון לפי הצרכים שלנו. מבצעים את תכנית השיקום באזור הנוח, כל הנתונים מגיעים לפורטל הרפואי שלנו וגם מוצגים למטופל באפליקציה, והצוות רואה את כל הנתונים ויוצר קשר גם באמצעות שיחת וידיאו או באמצעות הטלפון", היא הסבירה קצת על המערכת.

מתאים לכולם? "ערכנו סקר מקדים והתברר שכולם, בלי קשר לגיל, אם הם יכולים מעדיפים שיקום לב ביתי", היא סיפרה.