"הדיגיטל נמצא בתחילתו – וישפיע רבות על מנהלי הידע"

"הדיגיטל הוא תחום מרתק שנמצא בתחילת דרכו, וכך גם הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים. הם כבר נותנים את אותותיהם בארגונים וזה משפיע, וישפיע עוד רבות, גם על מנהלי הידע", כך אמר אשר גליקמן, סמנכ"ל ומנהל תחום ניהול מסמכים וידע במטרופולינט.

גליקמן אמר את הדברים בכנס KMDM של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון ושאותו הוא הנחה. באירוע השתתפו מאות מנהלי ידע ואנשי מקצוע בתחום.

בהרצאתו התייחס גליקמן לשלושה דברים בולטים בניהול הידע: ניהול ידע ודיגיטל במגזר הציבורי, בארגונים באופן כללי והיבט האבטחה. "יש שני אירועים מכוננים שגורמים לכך שהמגזר הציבורי הולך לדיגיטל: חוקי הנגישות והמשרד לשוויון חברתי שמקצה תקציבים, אם כי לא בצורה חכמה ונכונה, אבל הוא לפחות מכניס לרשויות המקומיות את ההבנה שהן צריכות ללכת לדיגיטל ותקציבים לצורך כך", אמר.

"דיגיטל זה לא רק טפסים חכמים, אלא גם המון מידע על מי שממלא אותם. המידע הזה עובר בין אנשים בארגון בצורה שהיא לא תמיד מנוהלת וחכמה, בתהליכים שאם הם לא מבוקרים ולא מנוהלים, הוא מסתובב בארגון ולפעמים גם מחוצה לו מבלי שהוא שולט בו", ציין גליקמן.

"ככלל", הוסיף, "ארגונים משקיעים 95% מהאבטחה שלהם לאיומים מבחוץ, כשבפועל, ברוב המקרים, המידע אובד או מגיע לידיים הלא נכונות בתוך הארגון. יש לשנות את זה, כחלק מהשינוי הארגוני הנדרש בכל הנוגע לניהול ידע. זהו שינוי שתכליתו היא לא טכנולוגיה, אלא טרנספורמציה של התרבות הארגונית".

עוד פן בעייתי שגליקמן הצביע עליו הוא מקרה שבו עובד עוזב את הארגון ולא סידר את המידע שהוא ניהל אותו, מה שמקשה על מחליפו ללמוד כיצד לנהל אותו. הוא הגדיר זאת כ-"אסון שאין דרך להתאושש ממנו".

גליקמן המליץ לארגונים, ולמנהלי המסמכים והידע בהם, לפעול כדי להימנע מדליפת נתונים, לספק הגנה מפני גישה לא מורשית, למנוע הרשות על פעולות מאנשים שלא מוסמכים לכך, לרבות איסוף חומר, ולהגן על הפרטיות. הוא ציין כי אלה דברים שנראים מובנים מאליהם, אבל על ארגונים לתת עליהם יותר את הדעת.

לסיכום אמר גליקמן כי "האתגר של מנהלי המסמכים והידע הופך להיות הרבה יותר מורכב, כי התחומים האלה הופכים להרבה יותר מורכבים, הידע מתרבה והם צריכים לטפל בכל הארגון".

פרופ' ניב אחיטוב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה פרופ' ניב אחיטוב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שהתייחס למדע הנתונים וניסה לתת מענה על השאלה האם מדובר בדיסציפלינה חדשה באקדמיה. "מדע הנתונים נכנס לאקדמיה ולתעשייה. האקדמיה הלאומית למדעים, שאני חבר בה, בוחנת את האפשרות לשלב את לימודי מדע הנתונים בכל תחום ידע באוניברסיטה", אמר.

"המטרה היא להוסיף מידע על מדע הנתונים לקורסים רלוונטיים ולבנות תכנית חדשה לתחום. אוניברסיטת קולומביה התחילה עם זה והדבר התרחב להרבה אוניברסיטאות בארצות הברית. בארץ יש תכנית בחיתוליה בטכניון", ציין פרופ' אחיטוב.

"האקדמיה מפגרת אחרי התעשייה ב-5-10 שנים במדע הנתונים", הוסיף. כדוגמה הוא נתן את ההתחממות הגלובלית: "זה תחום שאי אפשר לעשות עליו מחקר שמתמקד בדיסציפלינה מדעית אחת בלבד. הוא צריך לכלול נתוני אקלים, נתונים ביולוגיים, אקולוגיים, זיאולוגיים ועוד. זה אומר, בלשון המעטה, קבצי ענק של מידע, שכל מדען יקרא לו בשם אחר, על פי תחום התמחותו. הבלגן חוגג וצריך לנהל את כל זה. כאן נכנס מדע הנתונים".

הוא הציג את מעגל הדטה, או מחזור הנתונים, שמשמש קורסים באוניברסיטה שכבר קיימים ללימוד מדע נתונים ותחומים רלוונטיים אחרים: בחלקו העליון של המעגל יש את הגדרת הבעיה, לאחר מכן זיהוי מקורות נתונים, איסוף ואחסון מידע, אינטגרציה שלו, כריית נתונים, תהליכים וניתוח, ויזואליזציה, למידה וקבלת החלטות, משוב – וחוזר חלילה.

"הוועדה שלנו אמורה להגיש את המלצותיה בתחילת 2020", אמר פרופ' אחיטוב והעריך כי "בתוך שנה-שנתיים תהיינה תכניות מדע נתונים באוניברסיטאות".