ניצן נוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור: "האיום הקיברנטי הוא חמקמק, בלתי נראה ואינו נגמר"

"מערך האיומים של מלחמות וטרור קיברנטיים הוא מורכב וחדש יחסית. הוא כולל מגוון מאפיינים, ביניהם היות האיום הקיברנטי חמקמק, בלתי נראה, מתפשט ומהתל. הוא כולל דפוס של מעין 'גיס חמישי', הוא מתפתח ומתעצם ולעולם אינו נגמר", כך אמר תת-אלוף (מיל') ניצן נוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור במועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. נוריאל, שאינו נוטה להיחשף בתקשורת, הופיע בכנס בנושא לוחמת מידע, שנערך היום (ג') במסגרת "סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון", באוניברסיטת תל-אביב.

לדברי נוריאל, "עולם הסייבר הוא חדש יחסית במארג האיומים שלו אנו נדרשים להתייחס ברמת המדינה. אנו מנסים לבנות מערך הגנה, אשר במובן מסויים המטה ללוחמה בטרור – שבראשו אני עומד – הוא חלק ממנו. זאת, על מנת לייצר רמת ביטחון טובה יותר לתשתיות הקריטיות הלאומיות במדינה".

"מדינה אינה יכולה להגן על עצמה, ועל תשתיותיה לבד", אמר ראש המטה ללוחמה בטרור, "אנו מתמודדים בפני סוג מיוחד של איום, ועל מנת להגן מפניו כיאות, מחוייב שיתוף פעולה בינלאומי. מדובר בשיתוף פעולה מאד בעייתי ומאד רגיש, אך כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת אחרת".

נוריאל דימה את ההאקרים לילדים הגונבים פירות הדר מהפרדס. הנחת העבודה הבסיסית, אמר נוריאל, "היא שבמאבק בין השומר על הפרדס לבין המתגנב – סופו של המתגנב לנצח. המתגנב צריך להצליח רק פעם אחת. חרף ההנחה הזו, אין מנוס אלא לשמור טוב יותר, כאשר עדיפים שניים או שלושה שומרים על הפרדס, מאשר אחד".

נוריאל תיאר את מרכיבי האיום הקיברנטי בהקשר הבינלאומי. המאפיין הראשון, אמר הוא היות האיום "חמקמק, בלתי נראה, מהתל ומתפשט. המדובר במאפיין בעל משמעות מאד עמוקה". עוד ציין ראש המטה ללוחמה בטרור כי האיום הקיברנטי "הוא בעל מאפיינים של גייס חמישי". מאפיין שלישי, לדבריו, "האיום בא מבפנים, הוא מתפתח ומתעצם תוך כדי פעולה, וכך יוצר הכפלה של נזקו. האיום מתעצם ומתפתח ולעולם אינו נגמר".

מאפיין נוסף להתמודדות בעולם האיומים הקיברנטיים, אמר נוריאל, הוא בכך שלצד מדינות וארגונים מסחריים העוסקים בכך באופן מקצועי, "יש גם גופים ואנשים שזה הכיף והתחביב שלהם". הוא הוסיף כי על שלל מרכיבי האיום, נוספה העובדה שבשל הכלים המצויים ברשת, דוגמת גוגל סטריט, "כיום, לאדם הפרטי יש יכולות שפעם היו רק למדינה". לכן, אמר, המסקנה היא ש"צריכים להסתכל על האיום הקיברנטי ככזה שלבד לא ניתן להתמודד עימו. לכן יש לבנות רשת של מניעה, שלא יכולה לעמוד בזכות עצמה ברמת המדינה האחת, אלא רק ברמה הבינלאומית".

"לו היינו מקיימים הליך סדור של הפקת לקחים בין גופים ומדינות", אמר נוריאל, "היתה נוצרת הפקת לקחים טובה יותר. ניתן ללמוד מניסיונם של אחרים. יש עניין עמוק של שילוב ידיים במרכיב הפקת הלקחים, ולאחריו – בניתוח המאפיינים".

"הייתי רוצה לראות שיתוף פעולה בין מדינתי במלחמה בטרור ובאיומים הקיברנטיים, הדומה לזה שקיים בעולם הקינטי. יש ליצור מערכת בינלאומית, בדומה למערכות התראה מבוססות לוויינים – לזיהוי שיגור של טילי קרקע-קרקע, המספקת לישראל התראות בנושא. הייתי רוצה להגיע למצב שמישהו יתריע שהאיום הקיברנטי בדרך אלי. אם לא נוכל להזהיר מדינה אחת את רעותה – כולנו נשלם את המחיר".

במסגרת אותו שיתוף פעולה, אותו כינה נוריאל "הרשת למלחמה ברשת", הוא אמר שנדרש גם כלי של אמנה בינלאומית לתחום, למרות שהיא תביא ליצירת מגבלות על פעילות המדינה בתחום. במסגרת אותה "רשת למלחמה ברשת", אמר, יש לתת לכל אחת מהמדינות החברות בה, להיות מומחית בתחום מסויים, כאשר השלם יהיה גדול מחלקיו.

הוא סיים בציינו, כי רשת שיתוף פעולה בינלאומית שכזו היא גם בעייתית, כיוון שהיא חושפת את יכולות המדינה בתחום הלחימה ברשת, ומאפשרת לתוקפים אותה להבין יותר טוב את נקודות התורפה של המדינה. היבט בעייתי נוסף בשיתוף הפעולה הזה, אמר נוריאל, הוא בכך שנוצרת אינטימיות בין מדינות, אלא ש"גם בין ידידים מתקיים מאבק, הנושא מאפיינים של 'ריגול', והידיד של היום יכול שלא להיות כזה מחר".

"למרות שאנו מצויים יחסית בתחילת הדרך ליצירת הגנה בעולם הקיברנטי מפני האיומים הגלומים בו", סיכם ראש המטה ללוחמה בטרור, "הרי שאנו לא צועדים במדבר. יש אנשים מצויינים, יש שיטה ויש מערכות הגנה. האתגר הוא להתחדש כל הזמן".