מיהן הערים השקופות בישראל?

ראשון לציון, רעננה, עכו, חולון, כפר סבא, קריית ביאליק ומגדל העמק הן הערים השקופות ביותר בישראל ודורגו ברמה הגבוהה ביותר, A פלוס, במדד השקיפות ברשויות המקומיות, שנערך על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל. כל הערים הללו קיבלו את הציון 100, כאשר ראשון לציון, רעננה, עכו ועפולה שיפרו את הציון לעומת המדד הקודם, שנערך ב-2017, ויתר הערים שמרו על הציון המושלם שלהן – 100. שלוש ערים ברשימה הן מהפריפריה: עכו, מגדל העמק ועפולה.

עורכי המדד ציינו כי ב-2018 לא נערך המדד, בגלל הבחירות לרשויות המקומיות, ולכן, התוצאות השנה מושוות למדד של 2017.

18 מ-25 הערים המצטיינות קיבלו את הציונים 90 ומעלה, וביניהן באר שבע, שקיבלה 99, תל אביב עם 95 ופתח תקווה, שקיבלה את הציון 91. בסך הכל, המדד כלל 39 ערים בלבד, שקיבלו במדד הקודם ציון 80 ומעלה. הסיבה לכך היא מגבלות משאבים של העמותה.

לדברי עורכי המדד, אחת המטרות המרכזיות שלו היא מתן הזדמנות לרשויות לשפר את עצמן ולתקן את הטעון תיקון. הם הביעו שביעות רצון מהשיפור שנעשה ברשויות רבות, בעיקר בערים בינוניות וקטנות מהפריפריה, שקיבלו את הציונים A פלוס או B. עוד הם מציינים שאין רשות שקיבלה את הציון הנמוך ביותר – 55, וככלל, רק שלוש מהן קיבלו ציון נמוך.

מה נבדק?

המדד כולל 90 קריטריונים בחלוקה ל-16 קטגוריות, בהן דרכי התקשרות עם הרשות, ידידותיות הממשק שדרכו היא נעשית למשתמש, שקיפות בפעילות של מבקר העירייה ודיוני מועצת העיר, שקיפות במענקים ותמיכות והון אנושי. הקטגוריה שהייתה הכי שקופה ברשויות שנבדקו היא הממשק הידידותי למשתמש – ב-97% מהן. אחריה מופיעים ממשקי חוזים ומכרזים, כוח אדם, כספים וארנונה. שיפור ניכר חל בשקיפות של ישיבות מועצה – 94% השנה לעומת 76% במדד הקודם. שיפור משמעותי מאוד הושג בציון השקיפות הכללי – 75% בהשוואה ל-32%.

"היעד המרכזי של המדד הוא ליצור כלי למידה ועידוד לשיפור השקיפות באתרים ויישומיהן, כאשר בחלק מהמקרים הבדיקות היו ברוח בית הלל, במטרה לאפשר לאותן ערים להשתפר ולשפר, לטובת כלל האזרחים", אמרה יו"רית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת בדימוס נילי ארד, לשעבר נשיאת בית הדין הארצי לעבודה.

בפרק המסקנות של המדד נכתב כי מומלץ לכל רשות למנות ממונה שקיפות או אתיקה, ובמידת הצורך ניתן לפעול במסגרת הממונה על חופש המידע, שפועל לפי חוק חופש המידע. עוד ממליצה העמותה לאמץ כלים למניעת שחיתות, כגון טופס הצהרה על ניגוד עניינים, ואימוץ של קוד אתי לרשות והטמעתו בקרב מקבלי ההחלטות. המלצה נוספת היא להקים אתר דמו שיכיל את ממצאי הדו"ח ומסקנותיו, ובמיוחד את הקריטריונים, כדי שהרשות המקומית תדע לפעול לפיהם.

השופטת בדימוס ארד תהיה המרצה המרכזית, שתפתח את כנס הערים החכמות של אנשים ומחשבים, שיתקיים ב-13 בינואר.