אתגרי המנמ"רים ב-2020: לסייע למנכ"לים – ולהרגיע אותם

סיכומי 2019, שממנה נפרדנו השבוע, הולכים ומפנים את מקומם לתחזיות – מה צפוי לנו ב-2020. אתמול פרסמנו תוצאות סקר של גרטנר שעוסק במגמות הטכנולוגיות שעומדות על סדר היום של ארגונים בשנה הנוכחית. המחקר כלל שני חלקים: חלק אחד בדק את ציפיות המנמ"רים בכל מה שקשור לטרנספורמציה הדיגיטלית והחלק השני, היותר מעניין, עסק במה חושבים המנכ"לים על המנמ"רים שלהם ועל תרומתו של ה-IT למימוש האסטרטגיה העסקית של הארגון.

באופן כללי, הם עדיין רואים בדיגיטל כתשתית חיונית למימוש אסטרטגיה זו ולהשגת שורת הרווח, שעליה הם נמדדים. אבל בין השורות, כשמנתחים את התשובות של המנכ"לים, יש תחושה שמתחילים להיווצר סדקים ברמת האמון שיש להם בתרומה הישירה של מערכות המחשוב שבהן השקיעו הארגונים שלהם כסף רב, ובמיוחד הם לא ששים ללכת להרפתקאות חדשות כדי לממש את תכניות הטרנספורמציה הדיגיטלית שהמנמ"רים מציעים. רמת שביעות הרצון מכך, על פי נתוני גרטנר, רחוקה מלהיות משביעת רצון. על שביעות רצון מלאה אין בכלל מה לדבר.

כאשר מנסים לנתח מדוע זה כך, צריך לומר שמדובר בתופעה שמזכירה את ימי ראשית העשור הקודם, כאשר חברות IT הטמיעו בארגונים פרויקטי תשתית רוחביים, ששינו תהליכים והפכו אותם לשטוחים יותר, עם רמת שקיפות מוגברת בין המחלקות, והרבה מאוד שיתוף ופתיחות לקהל היעד. כעת, עם תחילת 2020, עומדים בפני הארגונים אתגרים חדשים, שכדי לעמוד בהם הם צריכים לאשר עוד השקעות בסדרי גודל דומים לאלה שהשקיעו בתחילת העשור שחלף לו השבוע. הבינה המלאכותית, הביג דטה והאנליטיקה, שנמצאים כיום בשימוש ברבים מהארגונים, מצריכים לא רק פיתוח יישומים שיאפשרו למשתמשים להוציא יותר תובנות מהמידע הרב שיש להם, אלא גם לטפל במערכות הלאגסי, שלא מדברות עם מערכות חכמות. קצה גבול היכולת ליצור ממשקים ותפרים בין הישן לחדש במחשוב הארגוני מתקרב לשיאו, והולך וגובר הדיבור בארגונים על מעבר מלא למערכות דיגיטליות.

לא מדובר רק באתגר פיננסי, אלא זה גם קשור לסיכונים שהנהלות מוכנות לקחת על עצמן, אתגרי כוח אדם, איגודים מקצועיים וכמובן אחריות ליציבות העסקית. זהו מעין "פיל לבן" שקיים בחדרי הדירקטוריונים ואיש לא יודע באמת כיצד מיישמים את ההתייעלות והאפקטיביות הארגוניות שההשקעה במערכות דיגיטליות מביאה אתה.

עמדת ההמתנה של המנכ"לים

בגלל הסיבה הזאת, רבים מהמנכ"לים נכנסו לעמדת המתנה. אלא שיש לכניסתם לעמדה זו גם סיבות אחרות, שקשורות בכלכלה הגלובלית: חלק ניכר מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר של גרטנר אמרו כי הם נערכים למיתון עולמי, ייתכן שאף גרוע יותר מזה שידע העולם ב-2008-9, שישפיע ישירות על הוצאות ה-IT שלהם. אחת הסיבות למיתון שממנו הם ואחרים חוששים הוא מלחמת הסחר בין המערב לסין, שכבר משפיעה על מרבית היבשות בעולם, ולא רק על ארצות הברית. סיבה נוספת היא מצב הכלכלה האמריקנית. המנכ"לים הביעו חשש שהגירעון שבו נמצאת ארצות הברית גדול עד כדי כך שאפילו כלכלה חזקה כמו זו האמריקנית לא תוכל לעמוד בו. אם זה אמנם יקרה, צפויים משברים במגזרים שונים, למשל הנדל"ן, הפיננסים ובהשקעות בחדשנות. כל אלה מאלצים את המנכ"לים לחשוב הרבה יותר לפני שהם מאשרים פרויקטים שהמנמ"רים מציעים.

זוהי מציאות שמוכרת לכל מנמ"ר שהתמודד אי פעם מול ההנהלה הבכירה של הארגון שבו הוא מועסק. אבל דומה שב-2020 יצטרכו המנמ"רים להיות הרבה יותר יצירתיים, ממוקדי מטרה ולבוא להנהלה עם תשובות הרבה יותר מדויקות, כדי להוביל את הארגון אל השלב הדיגיטלי הבא שלו.

גרטנר ממליצה למנמ"רים להוכיח בכל מצגת שלהם שהפרויקט שהם מציגים עונה על דרישות בסיסית של הצלחה. במגזר העסקי, הצלחה היא גידול מהיר, שיביא לרווחיות בריאה ונראית לעין, פיזור גלובלי נכון, הבטחה להגיע למקום הראשון בשוק (או להמשיך להיות בו), ושימור טאלנטים וגיוס חדשים. כל אלה הם חלק בלתי נפרד מההלימה הנדרשת בין טכנולוגיה לעסקים, כאשר הטכנולוגיה ומהווה הכלי המרכזי שבלעדיו העסקים לא יצליחו.

השורה התחתונה: תפקידם של המנמ"רים ב-2020, ונראה שגם אחריה, יהיה להרגיע את המנכ"לים המודאגים, להוכיח להם את החזר ההשקעה של הפרויקטים שהם מציעים שהארגון יבצע, שלעתים הוא נסתר מהעין, ולהציע פרויקטים שמנצלים קודם כל את המשאבים הקיימים, יביאו להתייעלות ארגונית ויבואו לידי ביטוי בשורת הרווח. אותה שורת רווח היא זו שתוביל את המנכ"ל להתייחס ברוח אוהדת לאתגרים שהמנמ"ר יציב בפניו. האם זה יתקיים? נצטרך לעקוב בשנים הקרובות. יהיה מעניין, ללא ספק.