איך לקחת מפעל בן 100 שנה ולהפוך אותו לטכנולוגי

אומת הסטארט-אפ ישראל אמנם מלאה בחברות צעירות, אבל לא מעט חברות מגיעות מהתעשייה המסורתית וקיימות עשרות בשנים, כולל כאלה שהיו כאן כבר לפני קום המדינה. בשנים האחרונות, גם החברות האלה הופכות יותר ויותר למבוססות טכנולוגיה, כי הן מבינות שאחרת הן יתקשו לשרוד. אחת מהן היא נשר תעשיות מלט, שהמפעל שלה ברמלה נראה למרחוק, עד לכביש 1.

יגאל פדאל, סמנכ"ל מערכות המידע של נשר תעשיות מלט, הסביר כיצד זה נעשה בחברה הוותיקה לבאי המפגש שערכו במפעל ובמרכז המבקרים שלה חברי C3 – פורום המנכ"לים והמנמ"רים של אנשים ומחשבים. את המפגש הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

המפעל של נשר, שהוקם ב-1923, עובר בשנים האחרונות שורה של תהליכים טכנולוגיים. כך, למשל, הותקנה בו מערכת שערים חכמה, שפיתחה והטמיעה בינת יישום. "מדי יום מגיעות למפעל שלנו 1,200 משאיות", ציין פדאל. "בעבר, היה מצב שבו משאית הייתה נתקעת בכניסה, או שהגיעו יותר מדי משאיות בפרק זמן נתון – מה שהביא לעיכובים. בשל הטמעת המערכת, קיצרנו את משך השהות של משאית מ-50 ל-17 דקות".

יגאל פדאל, סמנכ"ל מערכות המידע של נשר תעשיות מלט. צילום: ניב קנטור

"המערכת מבוססת שבבים ורכיבי אינטרנט של הדברים, והכל בה נעשה ללא מגע יד אדם", אמר. "היא הביאה לכך שכלל התהליכים שהמשאית עוברת מהרגע שבו היא מגיעה למפעל ועד לצאתה ממנו הם ממוכנים. המשאית מזוהה בתוך 3.2 שניות וכל ניהול שרשרת האספקה הוא אוטומטי: שקילת המשאית, העמסתה, הנפקת תעודת משלוח. הצלחנו להביא לשינוי תהליכי העבודה ולמיכון שלהם".

מפנקסים למערכות מידע חדישות

"בעבר, היינו ארגון שהעובדים התנהלו בו עם פנקסים בכיס החולצה, המערכות היו מבוססות לוטוס נואוטס והדטה סנטר היה מחשב מתחת לשולחן, האחסון התבסס על קלטות והגיבוי נעשה באופן מסורתי ומיושן. תשתיות המחשוב היו מיושנות אף הן, האתר שלנו היה אתר בסיסי, מערכת ה-ERP לא הייתה יציבה וממשקי האדם-מכונה היו מיושנים. לא ידענו להתנהל נכון", הודה פדאל.

הוא הסביר שלאחר שהתקבלה בנשר החלטה אסטרטגית על שינוי, גם מערכות המידע הצטרפו למהלך: "המשימות היו לייצב את מערכות הליבה, לקבל אמת ארגונית אחת ולבנות תשתית טכנולוגית שעונה לצרכי הארגון. נכנסנו לשוק תחרותי ועשינו זאת עם יכולת בידול ותחרותיות מבוססת מערכות מידע, ובקרות".

הגעה ליעד בתוך שלוש שנים – במקום שבע

"בתוך שלוש שנים, בין 2014 ל-2016, הגענו ליעד שאליו תכננו להגיע בשבע שנים, ועשינו זאת בעלות פחותה ב-60% מהמתוכנן. חיווטנו 64 ק"מ של סיבים אופטיים בתוך המפעל, שתומכים באלפי נקודות קצה. שיפרנו את הסנכרון בין 900 חיישנים. טיפלנו רבות בהיבטי אבטחת מידע כי אנחנו תשתית קריטית, וערכנו מבדקי חדירה רבים ומגוונים. שיפרנו את תהליכי התפעול. שמנו דגש על שדרוג חוויות הלקוח – פנימי וחיצוני. הבאנו את עצמנו לעמוד בתקני ISO שונים. הטמענו מערכת BI פרי פיתוח עצמי שלנו, עם יכולות לניתוח חכם של הנתונים. לכל מנהל מוצפים הנתונים שמעניינים אותו, לרבות חריגות. המערכת מספקת תובנות במגוון ממדים: רווחיות מוצר, לקוחות, חיזוי ביקושים, כשלים והשבתות של קווי הייצור, מגמות, צריכת המוצר, ניתוח עלויות ותזרים מזומנים. הטמענו מערכת שמנטרת את תהליכי הייצור, כך שיש חיזוי ושמירה על רציפות תפעולית", אמר פדאל.

הוא מנה את התועלות העסקיות שהטמעת ושדרוג מערכות ה-IT הביאו לנשר: "העצמנו את המשאב האנושי ועיבינו יכולות בעולם זה, קיצרנו תהליכים תפעוליים, ופישטנו, שיפרנו וייעלנו תהליכים", ציין.

לסיכום אמר פדאל ש-"ה-IT בנשר כבר אינו רק מאפשר, אלא הוא הגורם המוביל את הביזנס, תומך בתהליכים העסקיים והתפעוליים. הארגון עבר שינוי והשינוי הזה היה מבוסס IT. המחשוב הביא להאצת התהליכים העסקיים. עברנו מארגון מגיב ליוזם".