שנהיה בריאים – עם הפתרונות של נוטניקס למגזר הרפואי
כתב: יניב יונגר, Commercial Account Manager בנוטניקס ישראל.
אנחנו נמצאים בימים אלה בנקודת מפנה היסטורית בתחום הרפואה: האם הישגי העבר של מערכות המידע בעולם זה יצליחו לאתגר את מה שעתיד לקרות בו, או שיהיה צורך לפתח אותן על מנת להתאימן לעידן החדש? ואיך מתקדמים הלאה?
מעטות הן התעשיות שעברו גל חידושים טכנולוגיים כמו תעשיית הבריאות. אם נסתכל אחורה 30 שנה, תחום מערכות המידע למגזר זה היה מאוד מצומצם ומוגבל מבחינת היכולות שלו. כיום, שלושה עשורים אחרי, לבתי חולים מסביב לעולם יש אינספור מערכות מידע מורכבות. בבתי החולים של העידן שלנו, מרבית הסביבה האדמיניסטרטיבית מנוהלת באופן דיגיטלי, כמו גם סביבת האבחון, התהליכים הקליניים והמידע. אין ספק שמדובר במהפכה בקנה מידה היסטורי.
עד לאחרונה, ארגונים בתחום הבריאות היו מאחור בכניסה לעולם הדיגיטלי, בעיקר בגלל המורכבות, הכמות וגיוון השירותים והמכשירים שיש במרכזים הרפואיים. אלא שבימינו, בכל בית חולים או מרפאה מודרניים יש מאות אפליקציות וים של מידע – רפואי ואחר. רוב האפליקציות הללו מחוברת ביניהן ורבות מהן הן אפליקציות קריטיות, מצילות חיים.
תפעול מערכות מידע מורכבות מסוג זה בצורה רציפה וזמינה מצריך זמן ועלויות גבוהות. מה גם שנדרש כל משאב פנוי בתחום מערכות המידע של הבריאות, רק כדי לדאוג שהמערכות האלה ימשיכו לעבוד.
לענן, שהולך וצובר פופולריות בכל התחומים ולא פוסח גם על המגזר הבריאותי, יש חלק נכבד מאותה מהפכה שהזכרתי. בזמן שבמרכזים הרפואיים (ובמשרד הבריאות) היו עסוקים בצמצום פערים דיגיטליים ביניהם, הענן הגיע בסערה ותפס גם את המגזר הזה.
את הענן ניתן לתאר כמודל תפעולי. הוא מאפשר לארגון, כל אימת שפרויקט עסקי שהוא מבצע צריך משהו, לקבל משאבים באופן מידי, לגדול כאילו אין מגבלות (או מחר) ולשלם רק על מה שצורכים בפועל. לכן, ביכולתו להשפיע מאוד לטובה גם על מערכת הבריאות, וזה כבר קורה במוסדות הרפואיים שבהם הוא נמצא. שלא לדבר על כך שהענן נחשב כיום לדבר הנורמלי, שהרוב המוחלט של הסטארט-אפים מריצים את מערכות המידע שלהם עליו, וכך פועלים גם הממשקים שאנחנו, כולנו, צורכים ביום יום. גם רופאים, אחיות ושאר בעלי המקצועות בכל בית חולים. אין אחד בעולם של ימינו שיסכים לפחות מזה.
למה הענן הציבורי לא כבש את מערכת הבריאות?
הענן מתחלק, בגדול, לארבעה תחומים: פרטי, ציבורי, כמו בבתי חולים רבים, היברידי וסביבות מרובות עננים (מה שנקרא מולטי קלאוד). כאן נשאלת השאלה: אם הענן הוא כל כך טוב ומביא למהפכות בכל כך הרבה תחומים, למה הוא (הענן הציבורי) לא שינה לגמרי את בתי החולים?
ראשית, בין כל האפליקציות והמידע בבתי החולים, חלק יכול ועדיף שירוץ על הענן הציבורי, חלק יכול לרוץ בענן אבל עדיף שלא, וחלק, מסיבות טכניות, לא מתאים. ושנית, החקיקה והרגולציה, יחד עם חוקי הפיזיקה, מגבילים את כמות המידע שאוגרים המוסדות הרפואיים ויכולה להגיע לענן הציבורי.
אשר על כן, בעוד שהעננים למיניהם הם שיטות עבודה רגילות בארגונים במגזר הפרטי, בתחום הבריאות מדובר באתגר יותר רציני.
אז מה עושים?
ההווה, ועל אחת כמה וכמה העתיד, דורשים מארגונים, כולל בריאותיים, לפתח אסטרטגיית ענן משלהם ולהתחיל את המסע לענן. קוראי אתר זה ודאי מכירים את המונח השגור "טרנספורמציה דיגיטלית". הענן משחק תפקיד מרכזי באותה טרנספורמציה.
כאן נכנסת נוטניקס לתמונה. נוטניקס הוקמה תוך ראייה של שתי זוויות: העובדה שתשתיות מערכות המידע הנוכחיות מוגבלות עבור הצרכים העסקיים והטכנולוגים של ימינו, ושחלק מהמיזמים הנוכחיים לא מתאימים לענן הציבורי.
נוטניקס עוזרת לעסקים להתקדם ממערכות מידע וארכיטקטורות מיושנות לעידן הענן. היא גם מסייעת ללקוחות להבין ולנהל סביבות ענן שונות במקביל, כמו ענן פרטי וציבורי, ואסטרטגיה רב עננית. בין היתר, וזה רלוונטי מאוד למוסדות רפואיים, פתרונות החברה מאפשרים ללקוחות לעמוד בחוקים של מדינת ישראל בהקשר לאפליקציות ואיפה יושב המידע באופן פיזי. כך, קופות חולים יכולות להרחיב את ענן הנוטניקס הפרטי שלהן אל מבחר עננים ציבוריים – כאשר יש הצדקה מבחינה חוקית, טכנולוגית וכלכלית.
עוד דבר שבו נוטניקס מצטיינת הוא עזרה ללקוחות לפשט ולהוריד עלויות בדטה סנטר. באמצעות זאת, ושאר היתרונות של פתרונות החברה, הלקוחות יכולים להמשיך את המסע קדימה, אל העתיד של תחום הבריאות. לא לחינם מעל ל-15 אלף לקוחות ברחבי העולם משתמשים בפתרונות של נוטניקס ומאמינים בהם – מעסקים קטנים ועד לחברות בינלאומית גדולות, כאשר 1,500 מתוכם מגיעים מתחום הבריאות. כמו שאומרים, מספר גדול שכזה לא הולך ברגל. הוא עובר לנוטניקס.