שילוב חרדים בהיי-טק – האתגר של התעשייה בעשור החדש

מצוקת כוח האדם בהיי-טק היא דבר ידוע. גם העדר השילוב בענף של אוכלוסיות שונות, ובעיקר הערבים והחרדים, הוא דבר ידוע. אלא שהשילוב בין השניים וההבנה שבני האוכלוסיות האלה יכולים לפתור את המצוקה, ולו במידה מסוימת, לוקים בחסר.

בשבוע שעבר נערכה בירושלים הוועידה השנתית של ההיי-טק החרדי, ביוזמת ביזמקס, מתחם עבודה ויזמות לקהילה החרדית, שבראשה עומד איציק קרומבי. השתתפו בה גורמים הקשורים לציבור זה, מעסיקים, יזמים, גורמי ממשל, ועובדים ומנהלים מהמגזר. גם השנה נשמעה בוועידה המצוקה האמיתית והזעקה לפתרון הסוגיה הכאובה של העדר שילוב החרדים בתעשיית ההיי-טק.

הנושא כבר נדון בפורומים שונים, לרבות בכנסת ובממשלה; לא מעט תכניות נהגו; גורמי ממשל הפנו לכך תקציבים, כולל להכשרה מקצועית, על מנת לאפשר לצעירים וצעירות מהמגזר החרדי שרוצים להשתלב בהיי-טק להשלים פערי ידע ולימודים; ורשות החדשנות מפעילה מסלולים ייעודיים ומשתפת פעולה עם גופים שונים על מנת להאיץ את קצב השתלבותם בענף. אבל בפתח העשור החדש, למרות כל המאמצים, המציאות עדיין עגומה ביותר: אחוז החרדים המועסקים בהיי-טק זעום – 0.7% בלבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, היה מאוד חד וברור בדבריו באירוע: "ברור לחלוטין שללא האוכלוסייה החרדית אין משמעות להיי-טק הישראלי". ד"ר אראל מרגלית, יו"ר קרן JVP, שפועל רבות בנושא, העריך ששילוב חרדים בהיי-טק יכול ליצור לא פחות מ-100 אלף מקומות עבודה, שיפרנסו לפחות חצי מיליון איש. הוא הזהיר ש-"אם המדינה לא תיישם את האסטרטגיה לשילוב חרדים בהיי-טק, מאות אלפי משרות פיתוח יעזבו את ישראל לאוקראינה ולמדינות אחרות".

למה החרדים לא משתלבים בהיי-טק?

מהם החסמים שמונעים שילוב מקיף יותר של החרדים בענף? אומרים שלטנגו צריך שניים, אבל כאן יש כמה גורמים: ראשית, המשולש שצלעותיו הן החרדים עצמם, המעסיקים והגורם המרכזי, שעליו דובר רבות בכנס – ההכשרה, או יותר נכון המחסור בה. נכון להיום, אין מספיק מוסדות הכשרה שמתאימים לציבור החרדי, שרוצה להשתלב בהיי-טק ומוכן לשלב את הלימודים בישיבה עם עבודה. המוטיבציה – גם היא קיימת, ותורם לכך השכר הגבוה בהיי-טק. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ציין שב-2017, חרדי שסיים תואר באוניברסיטה ועבר לעבוד בענף השתכר יותר מ-26 אלף שקל בחודש. כיום, הנתון הזה גבוה יותר. אלא שכאמור, המדינה לא נותנת להם את ההכשרה המתאימה.

כאן אנחנו מגיעים לגורם הנוסף – המעסיקים, שמושפעים מהסטיגמה הקיימת בחברה על הציבור החרדי והנטייה להסתכל על בניו ובנותיו כמקשה אחת. זה, כמובן, לא נכון – הציבור החרדי בנוי מקבוצות שונות, ויש בו חסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים, כאלה שמחמירים יותר וכאלה שפחות. כך גם בתעסוקה החרדית בהיי-טק, ובעצם בכלל בעולם זה: כשם שבענף יש מגוון מקצועות ותפקידים, כך יש מגוון של אנשים שיכולים לבצע אותם.

נכון שיש שינוי בעמדות של המעסיקים ובנכונות לשלב חרדים, אבל הוא עדיין טיפה בים. חלק מהמעסיקים סבורים שעם כל הכבוד למסלולי ההכשרה של חרדים, מועמד חרדי לעולם לא יהיה שווה ערך לבוגר אוניברסיטה. זוהי טענה שאולי יש בה מן האמת, אבל היא מהווה דרך נוחה לכסות את הדעה האמיתית של רבים: הרתיעה לגייס חרדים לארגון. זה בדרך כלל לא יגיע עד למעלה ואין מנכ"ל שייצא למאבק נגד מנהלים שלא מגייסים מספיק חרדים, כי אין מנהל משאבי אנוש שנמדד על זה. זאת עוד סיבה מדוע הנתונים עגומים.

האם יחול בקרוב שינוי?

הוועידה נועדה לשינוי המצב. אבל האם זה אמנם יקרה? קרומבי מקפיד לשמור על אופטימיות. בשיחה לאחר האירוע הוא משוכנע שהדיונים הפוריים שהיו והנתונים שנציגי הממשלה נחשפו אליהם במהלכה חייבים ליצור שינוי. השיח כבר החל, ועכשיו עליו להניע לפעולה, במטרה לצמצם את הפער בין הפוטנציאל של תעסוקת החרדים בהיי-טק למימושו. לשם כך, יש צורך בתקציבים גדולים יותר, על מנת להגדיל את מסגרות ההכשרה. בהתחשב במציאות שבה אנחנו חיים ובתקופת הבחירות והעדר המשילות, שתימשך לפחות עד מאי-יוני, הסיכוי שאחוז החרדים בהיי-טק יגדל כבר בשנה הנוכחית הוא קלוש. ייקח עוד זמן רב עד שזה יקרה, בתקווה שזה אכן יקרה, והחשש הוא שבעוד שנה שוב ייפגשו המשתתפים ויקטרו על המצב העגום.