"על הבכירים ברשויות המקומיות לחשב מסלול מחדש – למעבר לערים חכמות"

"הרשויות המקומיות תהיינה חכמות, בין אם הן ירצו או לא, כי לשם העולם הולך. הרכבת כבר יצאה מהתחנה ויש לוודא שהיא תגיע לנקודת היעד שאליה צריך להביא אותה. על הבכירים ברשויות המקומיות, לרבות מנהלי הטכנולוגיה, לחשב מסלול מחדש ולחשוב בצורה שונה לחלוטין", כך אמר אילן אלתר, מייסד ומנכ"ל אלתרנט.

אלתר דיבר בכנס הערים החכמות של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

דבריו של אלתר עסקו באתגרים שעומדים בפני רשויות מקומיות בבואן להפוך לחכמות ואמר כי "דרך אחת היא להשלים עם המצב, אבל אפשר גם לעשות לימונדה מלימון".

ראשית, הוא דיבר על האוריינות הדיגיטלית. "הרשויות המקומיות צריכות לטפל בנושא, אבל אנחנו לא שם", אמר. כאתגרים מרכזיים נוספים הוא ציין את חוק חובת המכרזים, כוח האדם ברשויות – לרבות ההסכמים הקיבוציים מול העובדים, פניות (הזמן הפנוי של הרשויות לטיפול במעבר לערים חכמות), "ומעל לכל – פוליטיקה, שמשליכה על תהליכי העבודה, משאבי האנוש, התקציבים ועוד. היא זאת שמניעה את הרשות המקומית וכשיש פוליטיקה, אין פניות לטפל בדברים. זאת חצי הכוס הריקה, אלא שיש גם את חצי הכוס המלאה והיתרונות שהעיר החכמה מביאה. אולם, כדי שזה יצא לפועל, צריך לרתום שלושה גופים: ממשלה, הרשות המקומית והתושב".

"חשוב שמשרד הפנים יגדיר מה זה תושב"

"תחילה", הוסיף אלתר, "חשוב שמשרד הפנים יגדיר מה זה תושב וייתן לרשויות את היכולת לעבוד אונליין, על בסיס הנתונים של המדינה במרשם האוכלוסין. בנוסף, על הרשויות והממשלה לעבור לטפסים דיגיטליים, להקצות תקנים למנמ"רים ולתקנן תקנות למבנים עירוניים, שיאפשרו ליישם בהם את הפרויקטים הרלוונטיים. התקציבים צריכים להיות מוקצים לפתרונות רוחביים וחוצי רשויות, וצריכים לעבור מערים חכמות לאזורים אורבניים חכמים".

עוד דבר שעל הרשויות המקומיות ליישם לצורך כך הוא לעבור לקבלת החלטות מבוססות נתונים לתובנות, אמר אלתר. "כל אחת מהרשויות צריכה להקים בסיס נתונים רשותי ובמקום לקבל החלטות על בסיס תחושות, כפי שנעשה כיום ברוב הפעמים, לקבל אותן על בסיס נתונים", ציין. כמו כן, הוא קרא להחליט על זוכים במכרזים על בסיס איכות ההצעות ולא על בסיס המחיר שהמועמדים מציעים, משום ש-"פעמים רבות, הפתרון הזול ביותר הוא גם הנחות ביותר".

כדוגמה לפרויקט מוצלח של עיר חכמה הוא ציין את פרויקט משיירב בדוחה, בירת קטר. מדובר בפרויקט העיר החכמה הראשון בעולם שתוכנן כך מראשיתו, וכל הבתים והעסקים במסגרתו הם חכמים, בהיבטים של קישוריות, חשמל ועוד.

צביקה גולדמן, מנהל קרן המו"פ בזירת הצמיחה ברשות החדשנות. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה צביקה גולדמן, מנהל קרן המו"פ בזירת הצמיחה ברשות החדשנות. הוא ציין את ההטבות והתכניות שהרשות מציעה ליזמים ולחברות, במסגרת זירת ההזנק, זירת הצמיחה, תכנית הפיילוטים, התכנית לחברות בצמיחה, התכנית לחברות בשלב הייצור, המערך הבינלאומי והמערך החברתי-ציבורי שהיא מפעילה.

לדברי גולדמן, "אנחנו לא תומכים רק בחדשנות לשם החדשנות, אלא בחברות שצריכות להציג ביזנס מוצק, לא מרכז מו"פ גרידא אלא חברה שמעסיקה אנשים נוספים – מטה, מכירות ואם אפשר גם ייצור".

"בשונה מקרנות הון-סיכון, אנחנו תומכים לחברות ומיזמים שהסיכון בהם גבוה, שהכסף הפרטי פחות נכנס אליהם, כי אנחנו לא צריכים להראות רווחים. ההנחה שלנו היא שאם נשקיע כשהסיכון גבוה, לכסף הפרטי יהיה קל להיכנס כשתהיה הוכחת היתכנות למוצרים של המיזמים האלה", ציין.

גולדמן סיפר שעד כה השקיעה הרשות 2.6 מיליארד שקלים ב-12 אלף פרויקטים. הוא ציין כי לא מדובר רק בחברות בשלבים הראשוניים שלהן, אלא "בכל שלבי החיים ובכל הענפים הטכנולוגיים".