הטכנולוגיה הפכה אסטרטגית והאסטרטגיה הפכה טכנולוגית

כתב: רם יאולוס, מנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG ומומחה אסטרטגי לארגונים בעולם של הפרעה.

במשך שנים הורגלנו לעובדה, שאגף המחשוב, שהפך במרוצת הזמן לאגף מערכות המידע, או אגף לטכנולוגיות ארגוניות בשמו המודרני, הינו אגף מטה. אגף תומך ליחידות העסקיות, שמטרתו לספק כלים ארגוניים תומכים, על מנת להקל על היחידות העסקיות לבצע את עבודתן. שנים שאנחנו חושבים, שהביזנס הוא הלקוח. הוא הגורם המגדיר את הצרכים ומאפיין אותם, ותפקיד הטכנולוגיות הוא לבצע בצורה מיטבית את אשר ה'ביזנס' תובע. שנים שמענו על 'סוגים' של מנהלי מערכות מידע – אלו הקשובים לצורכי ה'ביזנס' ואלו החושבים, שהם יודעים טוב יותר.

הקונפליקטים בין היחידות העסקיות לבין גוף מערכות המידע היו פשוטים בעיקרם. הבנת הצורך, הקשבה ללקוח ושיתוף פעולה בין גופי המטה – מערכות מידע ומשאבי אנוש, לבין היחידות העסקיות. ואולם, כל אלו השתנו בשנים האחרונות לבלי הכר.

העולם הארגוני מצוי בהפרעה גוברת, הנובעת מכמה מוקדים עיקריים: המוקד הטכנולוגי – התפתחות טכנולוגית מהירה ההופכת את הטכנולוגיה במקרים רבים לעסקית, ולפיכך אסטרטגית, ודורשת הבנה גוברת בפתרונות האפשריים – הבנה שלעיתים מאפילה על הצורך העסקי הקיים; מוקד תחרותי – אם בעבר ידענו להגדיר מי הוא הלקוח ומי הוא ערוץ ההפצה, הרי שכיום אלו כבר אינם ברורים, ולעיתים רבות מתחרה הופך לערוץ. ערוץ מתחרה ומתחרים הם בכלל לא חברות המשתמשות במודל העסקי, אלא אלו המערערות את הרגלי הצריכה (Disruption); מוקד הרגלי הצריכה – לקוחות מכל הסוגים, בין אם הם צרכנים ובין אם הם עסקים, מחפשים כיום פתרונות וערוצים חדשים, והרגלי הצריכה שלהם השתנו באופן קיצוני; ומוקד ארגוני – השינויים משפיעים הן על תהליכי העבודה, הן על תפקידים פנים ארגוניים והן על הרגלי העבודה ועל התרבות הארגונית.

המרכיב הטכנולוגי בכל אלו הפך דומיננטי ברמה שמשנה את תפקיד גוף הטכנולוגיות הארגוניות, את משקלו של סמנכ"ל הטכנולוגיות ליד שולחן ההנהלה ואת רמת הצורך של המנכ"ל וההנהלה מגוף זה. כעת, קונפליקטים חדשים מתעוררים בארגון: ציר טכנולוגיה-אסטרטגיה, שהפך לדומיננטי ובהכרח דורש הגדרת "גבולות גזרה" מחדש, ויותר מזה – דורש המצאה מחדש; ציר טכנולוגיה-משאבי אנוש, שבו שיתוף פעולה שהפך לאינטנסיבי עקב קצב השינויים ועוצמתם וכן עקב העיסוק בניתוח ביג דטה; וציר משאבי אנוש-אסטרטגיה, אשר נדרש להכין את הארגון, בכל יום, לשינוי של מחר, ובמקרים רבים יותר – להמצאה מחדש.

בכל אלו, תפקיד גוף הטכנולוגיות מועצם, ואם בעבר הטענה הייתה, שעל סמנכ"לי מערכות מידע להיות קשובים ללקוחות שלהם, הרי שהיום, בנוסף לכך, הם חייבים להפריד בין דרישות הלקוחות, המשקפים את הברור מאליו ואת הצורך של היום לבין הצורך הבלתי ברור והבלתי מובן, שהוא הצורך האסטרטגי, הצורך של מחר.

מנהל הטכנולוגיות הופך ליד ימינו של המנכ"ל, יחד עם המנהל האסטרטגי, בהכוונת הארגון לשינויים התכופים המתרחשים, באיתור פתרונות חדשניים, באימוץ מודלים שונים ובהכנת הארגון להתמודדות הבאה. תפקיד המנהל הטכנולוגי קריטי בעיקר, כי מעטים מבינים בטכנולוגיה המתפתחת ובהשפעתה האסטרטגית. המנהל הטכנולוגי אינו יכול עוד להרשות לעצמו להיות 'ספק פתרונות' לפי דרישה עבור המנהלים העסקיים. עליו להפוך לאסטרטג טכנולוגי-ארגוני, תוך שהוא שומר על ראיית ה'כאן ועכשיו' של הצרכים הטכנולוגיים.

לסיכום, האתגר העיקרי הוא שרוב רובם של המנהלים הטכנולוגיים לא שם. והשאלה היא מי ומתי יצליחו למקם עצמם במקום שבו הם רלוונטיים לאתגרים הארגוניים של היום במציאות בדיונית של עולם בהפרעה.

יאולוס אמר את הדברים בכנס לבכירים שערכה חברת האנליסטים STKI, המטפלת בשוק הטכנולוגיה בארץ. בכנס ניתנו הרצאות של מומחים מובילים בנושא היערכות עתידית אל מול שינויים טכנולוגיים מואצים בשנים הקרובות.