חתיכת היסטוריה: כך נראו בכירים במחשוב הישראלי בשנות ה-70
אלבום שהתגלגל לידיו של פלי הנמר מספק הצצה להיי-טק הישראלי מהימים שהמילה הזאת לא הייתה קיימת ולאלה שהביאו את ישראל להיות אומת החדשנות שהיא כיום ● בואו למנהרת הזמן
עולם המחשוב נמצא במרוץ אינסופי לפיתוח המוצר החדש, הטכנולוגיה הבאה שתשנה את העולם והסטארט-אפ של המחר, שיעשה שמות בתחום שלו. בין כל אלה, נעים מדי פעם לעצור קצת ולהביט אחורה, אל ההיי-טק הישראלי מהימים שעוד בכלל לא קראו לו היי-טק, ואל יחידי הסגולה שעשו אותו.
לכן, שמחתי שהגיע לידיי לפני ימים אחדים אלבום היסטורי שאותו קיבל מרדכי קיקיון, מי שהיה מנהל המחשוב של רפא"ל (אז היא עוד הייתה עם ראשי תיבות – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה), כאות הוקרה על עמידתו בראש ועדת ההיגוי של כנס איל"א השביעי, שנערך בבנייני האומה בירושלים ב-1971. האלבום המאובק מכיל תמונות היסטוריות של ראשי עולם המחשוב הישראלי של אותם ימים, לפני כמעט יובל שנים, שחלקם כבר אינם איתנו.
אבל לפני שתצללו לתמונות מהאלבום המרגש, כמה פרטים על קיקיון: מרדכי קיקיון, שהיה מוכר בכינויו קיקי, הוא בין אלה שייסדו את ענף המחשוב בישראל. אפילו בוויקיפדיה מסכימים לכך ומציינים זאת בערך על שמו.
קיקיון נולד ברוסיה ב־1915 ועלה לארץ ישראל כילד ב-1924. ב-1952, קצת לאחר קום המדינה, הוא היה בין מקימי רפא"ל וכעבור שנתיים התמנה לחשב המשביר המרכזי. ב־1959 הוא הומלץ בפני מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, כדמות שיכולה לעזור ולתרום בהקמת יחידת מחשוב חדשה בצה"ל. בפגישה בין פרס לקיקיון הציע לו מי שלימים היה ראש הממשלה ונשיא המדינה לשמש גזבר התעשייה האווירית, שאותה הקים, או לנהל תחום חדש בצה"ל – תחום החישוב והרישום הממוכן. ב־26 ביוני 1959 חתם ראש אגף המבצעים דאז, האלוף יצחק רבין, על כתב המינוי של קיקיון למפקד ממר"ם.
קיקיון נבחר להחליט איזה מחשב יהיה המתאים ביותר לממר"ם (ר"ת דאז מרכז מחשבים ורישום ממוכן). אחרי שהתקבלה ההחלטה שהמחשב יירכש מפילקו הוא ניהל את המשא ומתן מול החברה. קיקיון פרש מתפקידו ב-1967, בעקבות תקלת מחשב שאירעה בימים הקריטיים של מלחמת ששת הימים. הוא גם לא אהב את העובדה שבצה"ל לא הבינו עד כמה חשוב להקים מערך ארצי צבאי של תקשורת מחשבים. שלא לדבר על חוסר שביעות הרצון בצבא מהעובדה שאזרח מפקד על יחידה צבאית. קיקיון חזר לרפא"ל והקים שם מרכז מחשוב – פרויקט שהוא קיבל עליו את פרס קפלן. בהמשך הוא שימש כיו"ר איל"א ויועץ לענייני מחשבים למשרד האוצר, כמו גם לגופים ביטחוניים וכלכליים. קיקיון נפטר ב-1993.
ועוד הערה: מי מכם, קוראינו היקרים, שיש לו/ה תמונות של עולם המחשוב ובכירים בו מלפני עשרות שנים מוזמן/נת לשלוח אותן אליי בלוויית טקסט הולם, במטרה לתת את הכבוד לחלוצים לפני המחנה, שבלעדיהם ישראל לא הייתה הופכת לאומת היי-טק וחדשנות.
ועכשיו, נצלול אחורה בזמן:
על שולחנו של פלי הנמר מונח אלבום כנס איל"א השביעי, שהוענק למרדכי קיקיון, יו"ר הכנס. צילום: פלי הנמר
הכניסה הצדדית לכנס, למכובדים
תצוגת מעט החברות בתחום שפעלו אז בישראל – הרבה לפני שהמדינה הפכה לאומת ההיי-טק
מרדכי קיקיון פותח את הכנס
הדובר: סא"ל רוממיה הלוי-סגל (1935-2008) שהיה מפקד ממר"ם בשנים 1973–1978. לאחר מכן הוא שימש כסמנכ"ל באלביט ומנמ"ר אגד תעבורה, ובתפקידו האחרון היה ראש המועצה המקומית סביון – מ-1999 ועד לפטירתו
האורחים הבכירים שהוזמנו מחו"ל מברכים את ראשת הממשלה, גולדה מאיר, אורחת הכבוד של הכנס
ראשת הממשלה, גולדה מאיר, לוחצת ידיים. ברקע נראה אל"מ מנחם דישון, מפקד ממר"ם הצבאי הראשון, אחרי קיקיון, המפקד האזרחי הראשון
משתתפים בכנס בבנייני האומה. מזהים את עצמכם? כתבו לי.
עוד ממשתתפי הכנס
אותות ההצטיינות שחילקה איל"א בכנס ב-1971
סמ"ר מנחם שלגי מקבל את האות. אגב, בעמודו הראשון של הגיליון המודפס הראשון של אנשים ומחשבים, שיצא ב-18 בנובמבר 1981, פורסמה הכותרת "שלגי שב הביתה". זאת, לאחר שהוא חזר ארצה מרילוקיישן באוסטרליה מטעם אמדוקס
אני מזכיר, אם גם לכם/ן יש תמונות היסטוריות של עולם המחשוב הישראלי, אתם/ן מוזמנים/ות לשלוח אותן אליי.
יש לי. עדין לא מאוחר לשלוח?