"הבינה המלאכותית מגבירה את יכולותיהם של האנליסטים"

"הבינה המלאכותית מגבירה את יכולותיהם של האנליסטים", כך אמר שי גוטמן, סמנכ"ל טכנולוגיה וחדשנות ב-UPS ישראל במסגרת רב שיח שהתקיים בבית אנשים ומחשבים לקראת כנס DATA & ANALYTICS Israel 2020 המתוכנן להתקיים ב-12 במאי.

גוטמן הוסיף ואמר כי "מי שקובע את הצרכים של הארגון אלו המשתמשים העסקיים ולא אנשי ה-IT". לדבריו, "UPS היא ארגון של אלף עובדים, אך יש לנו רק משרה וחצי של ארכיטקט נתונים. יש 15-20 פרטים בארגון שאנו קוראים להם 'משתמשי על'. הם עובדים בביזנס, בעיקר במחלקה הכלכלית. אנחנו ב-IT צריכים לספק להם את התשתית, BI מחסני נתונים ועוד. אם גופי מערכות המידע עובדים נכון, חכם ופתוח הם יכולים ליצור הכנסות וחדשנות לארגונים".

"אנו גם משתמשים בנתונים ויזואליים, למשל לשקף לנהגים את הדרך היעילה ביותר ליעד. אנו עושים אינטגרציה של תהליכים מתקדמים הקשורים בחוויית לקוח", הבהיר גוטמן.

שרית לוי, ראשת תחום מידע ומחקר תחבורה ציבורית ברשות הארצית לתחבורה ציבורית. צילום: יניב פאר

שרית לוי, ראשת תחום מידע ומחקר תחבורה ציבורית ברשות הארצית לתחבורה ציבורית: "מערכת ה-BI המסורתית לא נותנת מענה לצרכים של היום. פעם דיברנו על רישום של כל נסיעה, היום מדברים על ספירת נוסעים בדלת, יודעים איפה האוטובוס נמצא בכל רגע, ובכל נקודה אנו יודעים אילו תשלומים בוצעו. לכן היינו צריכים לבצע קפיצת מדרגה. בימים אלה הקמנו Data Lake לעולם התשלומים לתחבורה הציבורית שעולה לענן", סיפרה.

"משתמשים בנתונים כדי לפעול לפי אמת ארגונית אחת"

ערן ריבלין, מנהל ה-BI באורמת, תיאר את היבטי ניהול הדטה בחברה ואמר כי "בשנים האחרונות הכנסנו טכנולוגיות וגישות חדשות, וזה עשה מהפכה – מארגון שעבד עם טכנולוגיות ושיטות מעשורים קודמים לארגון מוכוון נתונים".

הוא ציין כי "אחד היתרונות היחסיים של אורמת הוא זמן ההגעה לשוק – ייצור תחנה בשנה במקום בשלוש שנים. הבעיה הייתה שלא כל לוחות הזמנים במסגרת הפרויקט היו מסונכרנים. לכל גוף בארגון היו הגדרות אחרות – דבר שגרם לעיכובים. כיום אנחנו משתמשים בנתונים כדי לפעול לפי אמת ארגונית אחת. כך גם המנהלים יכולים לדעת במה צריך לטפל הכי דחוף כדי לעמוד בלוח הזמנים". לגבי תחנות הכוח של אורמת והנתונים המגיעים מהן הוא אמר כי "תחנת הכוח כוללת מערכות יקרות מאוד, וירידה בתפקודן יכולה להפחית את התפוקה של תחנה או אף להשבית אותה ולפגוע בהכנסות. המידע שאנחנו מנתחים מאפשר לחזות קלקולים במערכות ולהיערך בהתאם, וכן לחזות את ייצור החשמל בעתיד, באמצעות סטטיסטיקה".

לסיכום אמר ריבלין כי "הבסיס לעבודת ה-BI וניהול הדטה הוא הבנת הביזנס. צריכים להתחיל בהבנה ובניתוח של הצורך העסקי, ורק אחר כך לספק את הטכנולוגיה הרלוונטית".

אפרים גולדין, המנכ"ל והבעלים של G-Stat, התייחס לסוגיית האוטומציה מכיוון אחר: "הבעיה של כוח אדם הולכת ומחריפה. מדעני נתונים הם האנשים שמרוויחים הכי הרבה. בסוף הטכנולוגיה היא המתקדמת ביותר, אבל מישהו צריך לבנות את התשתיות. יש לנו מבנה שמבוסס על היררכיה של אנשים שעובדים בשטח, מעליהם מעטפת מקצועית וניהולית חזקה שחולקת את הידע שנצבר מאלפי פרויקטים לכל לקוח".

גולדין המשיך ואמר כי "קצב השינויים הטכנולוגיים בתחום הנתונים הולך וגובר. אם כשהתחלתי את הקריירה מעט השתנה בעשור, הרי כיום יש טכנולוגיות כמו למידה עמוקה, שצריך להבין כיצד להוציא מהן את המירב. עם זאת עדיין יש פער אדיר בשילוב של המידע המגיע מהטרנזאקציות הפנימיות עם המידע הדיגיטלי". "בארגונים התחיל תהליך של נחיתה על הקרקע מהמון פנטזיות וחלומות", אמר, "המנהלים יושבים על התקציבים של פרויקטי ה-BI ושואלים יותר שאלות. כמו כן, הם מביאים אנשים פחות טכנולוגיים העובדים בתחום העסקי לעולמות של חדשנות וביג דטה".

אניה סורוקין, מנהלת תחום לימוד מכונה ב-G-Stat. צילום: יניב פאר

אניה סורוקין, מנהלת תחום לימוד מכונה ב-G-Stat, הוסיפה כי "כניסת נתוני החיישנים הפכה גם ארגונים פחות מונחי נתונים לכאלו שצריכים לטפל בנושא, ובעיקר בכל הקשור לתכנון הפרויקטים ולאמצעים לאיחסון הנתונים הרבים".

טניה שמואל, מובילת תחום האנליטיקה וה-BI בחברת נס. צילום: יניב פאר

טניה שמואל, מובילת תחום האנליטיקה וה-BI בחברת נס: "החברה עוברת מהפך בתחום הנתונים, עם דגש רב על מדעי נתונים, לימוד מכונה, והרבה שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ. אנו מסתייעים בהן לפתרונות משלימים בתחום הרובוטיקה ואוטומציה של תהליכים שוטפים בארגונים, עם או בלי חוכמה. אפילו תהליכים כדוגמת הפקת חשבוניות או טיפול בטפסים רפואיים שעוברים כתהליכים אוטומטיים במקום הקלדה. עצם האוטומציה מאפשרת הוספת מנועים אנליטיים ושימוש בהם. מנהלי הארגונים העסקיים שואלים את מנהלי ה-BI איפה הכסף, ודורשים שימושים הרבה יותר חכמים. ההיעזרות שלנו בסטארט-אפים היא חלק מהתשובה ליוקר של אחזקת מדעני נתונים".

זמיר שמר, מנכ"ל פוינטס. צילום: יניב פאר

זמיר שמר, מנכ"ל פוינטס: "פוינטס עוסקת במידע הגיאוגרפי המרחבי. חברה של אנליטיקה גיאוגרפית הפועלת בשוק למעלה מעשרים שנה. קראו לנו אז אנשי GIS והיום Location Intelligence".

שמר המשיך ואמר כי "בשנים האחרונות רואים מגמה של ארגונים לשלב את הנתונים הפנימיים עם נתונים חיצוניים, כגון נתונים גיאוגרפיים, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד. פעם ניתוח כזה הצריך עבודה עם טכנולוגיות GIS ובשנים האחרונות נכנסו מנועי עבודה עם נתונים גיאוגרפיים כגון טבלו, POWER BI, קוגנוס. כלים אלה מאפשרים לאנליסט לשלב את הנתונים הגיאוגרפיים בקלות, לקבלת תובנות עשירות יותר עבור הארגון".