מכון ויצמן פיתח שיטה מבוססת ביג דטה לניבוי התפשטות הקורונה

מדענים ממכון ויצמן פיתחו שיטה לניבוי מראש של התפשטות נגיף הקורונה באמצעות ביג דטה – כך מסר המכון היום (א'). לדברי החוקרים, השיטה עשויה לאפשר לרשויות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות של הנגיף ולהקל על אזורים מסוימים. כמה מדינות, לרבות ארצות הברית, כבר אימצו את השיטה החדשה

שיטת זיהוי ולניבוי אזורי התפשטות נגיף הקורונה פותחה על ידי מדעני מכון ויצמן בשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושירותי בריאות כללית, ובתיאום עם משרד הבריאות.

השיטה מתבססת על שאלונים לכלל הציבור, שעוקבים אחר התפתחות תסמינים שנגרמים מהנגיף, ועל ניתוח הנתונים שמתקבלים משאלונים אלה, באמצעות אלגוריתמים של ביג דטה ובינה מלאכותית. התפשטות הנגיף מתרחשת בצבירים, אשכולות (Clusters), של הידבקות, ולכן – זיהוי מוקדם של הצבירים עשוי לאפשר פעולות שונות שיכוונו להאטת התפשטות הנגיף.

פיילוט שהושק בישראל לפני כשבוע על ידי הפרופסורים ערן סגל ובנימין גיגר ממכון ויצמן, עם פרופ' יובל דור מהאוניברסיטה העברית, זכה להיענות גדולה יחסית של הציבור. עד כה, כ-60 אלף ישראלים מילאו את השאלונים. מניתוח ראשוני של הנתונים הצליחו המדענים לזהות עלייה משמעותית בסימפטומים שמדווחים על ידי האוכלוסייה בשכונות שבהן עברו חולי קורונה מאומתים. מיפוי מדויק זה – ברמה של שכונות – עשוי לאפשר לרשויות הבריאות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות והתפשטות של הנגיף, תוך מתן הקלות לאזורים שבהם לא צפויה התפשטות.

מפה אזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את הקורונה. במפה מוצגים אזורים בערים שונות, שבהם יש לפחות 30 מגיבים לשאלון, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים. כל אזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על ידי המגיבים באזור זה: ירוק – אחוז סימפטומים נמוך, אדום – אחוז גבוה. מקור: מכון ויצמן

"הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף"

"שאלונים אלה", אמר פרופ' סגל, "הם הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף ברחבי המדינה. חשוב לציין שהם לא נועדו להחליף את המאמץ להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים. עם זאת, כושר הבדיקה לעולם לא יוכל להקיף את כלל האוכלוסייה – מסיבות לוגיסטיות וכלכליות כאחד. אנחנו מאמינים שהשיטה שלנו עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר".

המדענים המשיכו בתהליך הפיתוח יחד עם פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר וחוקרים נוספים. באחרונה הם פרסמו מאמר באתר MedrXiv על השיטה וקראו למדינות נוספות ליישם אותה. זאת, לצד מדינות רבות, ובהן ארצות הברית, הודו, לוקסמבורג, מלזיה, ספרד, גרמניה, איטליה ובריטניה, שהתחילו לאמץ אף הן את שיטת השאלונים. בימים אלה פועלים המדענים להקמת פורום בין לאומי, בהובלת פרופ' סגל וחוקרים מארצות הברית, במטרה לשתף נתונים ותובנות, ולבנות ביחד כלים לניבוי ולהשוואה בין המדינות השונות.

לשאלונים, בחמש שפות, לחצו כאן.

ממכון ויצמן מבקשים להבהיר כי "אין בשאלון זה כדי לאבחן הידבקות בנגיף. כמו כן, השאלון אנונימי וכל הנתונים ישמשו אך ורק לצורך מעקב אחרי התפשטות הנגיף. המדענים נוקטים בכל האמצעים כדי לשמור על פרטיות השולחים ועל ביטחון המידע".