דו"ח המבקר – קריאת השכמה לשימור ההיי-טק הישראלי

מבקר המדינה מצביע בדו"ח שפרסם היום (ב') על העדר הגיוון התעסוקתי, הירידה היחסית בהשקעות הממשלה והמחסור בהשקעות המקומיות בהיי-טק הישראלי ● האם גם הפעם הוא יונח על המדף הכי גבוה?

המבקר הציף את הנתונים ונתן המלצות - עכשיו צריך ליישם. צילום אילוסטרציה: BigStock

דו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ב'), כולל פרק חשוב על ענף ההיי-טק הישראלי. המבקר, מתניהו אנגלמן, תוקף את הנושא מזוויות שונות, ומתריע, פעם נוספת, כי ישראל עלולה לאבד את היתרון הטכנולוגי היחסי שלה, הכמעט יחיד.

הדו"ח נכתב, כמובן, הרבה לפני שמישהו חשב או התכונן ברצינות למשבר כדוגמת הקורונה, אבל דווקא עיתוי הפרסום היום מעצים ומעלה את הרלוונטיות שלו. שהרי כאשר יחלוף המשבר מתישהו, ענף ההיי-טק יהיה אחד העוגנים המרכזיים שיסייעו למשק לחזור לפעילות.

ענף ההיי-טק מכניס למדינה 55 מיליארד שקלים מיצוא (במונחים של 2018) – כ-40% מסך כל היצוא הישראלי. אלא שחלק ניכר מהכסף הזה לא נשאר בישראל, כי הוא פרי עמלם של יותר מ-300 מרכזי המו"פ של חברות רב לאומיות שממוקמים בישראל. זה דבר מבורך, אבל המבקר מתריע על התלות הגדולה מדי של ההיי-טק הישראלי במרכזים אלה ובהשקעות הזרות. יש לכך גם סיבות פנים ישראליות, שעל שתיים מהן המבקר מעיר: האחת היא הירידה התמידית במעורבות הממשלה בהשקעות בהיי-טק והשנייה, המשך העדר ההשקעה של הגופים המוסדיים בענף. הם מעדיפים להשקיע בענף הנדל"ן בעל רמת הסיכון הגבוהה, ולא בהיי-טק. שתי אלה הן בין הסיבות העיקריות לתלות של ההיי-טק שלנו בזרים.

פוטנציאל אנושי לא ממומש

בימי משבר אלה, לא צריך הוכחות רבות כדי להבין כמה חשוב שההיי-טק הישראלי יאזן את ההשקעות הזרות בהשקעות פנימיות ובהכשרת כוח אדם מקומי שיכסה על הפער של מחסור ב-15 אלף מהנדסים. משבר הקורונה הכה במדינות רבות בעלות שווקי היי-טק חזקים, ובראשן סין. אף אחד לא יודע מתי המשבר הזה יסתיים ואיך תהיה החזרה לפעילות. על זה יש להוסיף את העובדה שחלק ניכר מהקניין הרוחני וההכנסות של מרכזי המו"פ הרב לאומיים שקיימים בישראל לא נשאר בארץ, הגם שמדובר במקור תעסוקה פורה למהנדסים הישראליים, ושהחברות שמפעילות אותם מנוהלות על ידי מטות עולמיים עם מועצות מנהלים שדואגות קודם כל לבעלי המניות שלהם, והכלכלה הישראלית פחות מעניינת אותם. אחת הדרכים המרכזיות שלנו להבטיח חזרה טובה יחסית מהמשבר היא הגדלת ההון האנושי המקומי. חלק מהאתגרים יכולים להתבצע בטווח הרחוק יותר, כמו הגדלת מספר הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב, אבל כבר עכשיו ניתן להגדיל את הגיוון התעסוקתי בענף, ולצרף למעגל המועסקים בהיי-טק עוד נשים, ערבים וחרדים.

הצורך בצמצום המחסור במהנדסים בהיי-טק הישראלי על ידי העסקת בני אוכלוסיות שסובלות כיום מתת ייצוג מקבל משנה תוקף דווקא על רקע המשבר. כמעט מיליון דורשי עבודה שצפויים במשק בתוך זמן קצר הם מאגר אנושי בעל פוטנציאל לתת מענה רציני למחסור בכוח אדם בהיי-טק. כך, ההערה החמורה של המבקר בדו"ח, שלפיה "ההיי-טק הישראלי אינו ממצה את מלוא הפוטנציאל הכלכלי האפשרי" של ההון האנושי שיכול להיות קיים בו תהפוך לנחלת העבר.

עוד היבט שקשור לכך הוא העדר הפיזור הגאוגרפי המספק של חברות ההיי-טק. הנושא כבר נדון לא פעם וגם המבקר מעיר עליו, אם כי ללא המלצות חד משמעיות. הוא קובע כי 77% מכלל חברות ההיי-טק ממוקמות באזור המרכז, וכי הניסיון הגדול ביותר למצב את הפריפריה כמוקד היי-טק, שנעשה בבאר שבע, לא נושא בינתיים פרי. המבקר מציין כי הניסיון למתג את בירת הנגב כ-"עיר הסייבר" הוא "חסר תוכן" וכותב שלמרות הניסיונות של הממשלה והעירייה לעשות זאת, "הן טרם הצליחו למשוך כמות גדולה של חברות בתחום".

השורה התחתונה: דו"ח המבקר על תעשיית ההיי-טק הציף שוב תמונת מצב מוכרת ועגומה. אבל בתקופה זו הדברים רלוונטיים יותר מתמיד, ויש לראות בו קריאת השכמה דחופה לכל מקבלי ההחלטות להתעורר ולהשקיע בענף, כדי שהוא יסייע לכולנו לחזור לצמיחה מהירה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים