כיצד מערכות המידע במשרד הבריאות מסייעות למאבק בקורונה?

בתחילת השבוע חשף משרד הבריאות את אפליקציית "המגן", המתריעה באמצעות הטלפון הנייד למי שהיה בסביבה קרובה של נשא קורונה. האפליקציה הזאת, שפותחה באגף מערכות המידע של המשרד, היא רק אחת משורה ארוכה של פרויקטים שמתבצעים בימים אלו, המהווים מרכיב חשוב מאוד בתהליכי קבלת ההחלטות של ראשי מערכת הבריאות במאבק המתמשך בקורונה.

"אנחנו מבינים שחלק מהמאבק של משרד הבריאות בנגיף תלוי לא מעט במערכות המידע ובערוצי הידע", אומרת רונה קייזר, מנמ"רית המשרד, העומדת בראש צוות של 200 איש, אשר הוקצו מהאגף לטובת הפעילות המחשובית והדיגיטלית של משרד הבריאות, שכמו רבים במערכת הבריאות בימים אלו עובדים כמעט מסביב לשעון. "ככל שהמידע יהיה איכותי יותר, כך מקבלי ההחלטות יוכלו לקבל החלטות מדויקות יותר ובזמן אמת, כי מדובר באירוע שהוא מתגלגל. זוהי נקודת המוצא שלנו בעבודה שלנו מאז פרוץ המגיפה", אומרת קייזר

קייזר מסבירה, שבהיבט הרחב, האגף נותן מענה טכנולוגי מהיר ומיידי ליצירת הממשקים בין משרד הבריאות לכל ארגוני הבריאות, בהם בתי החולים, קופות החולים ועוד. "מדובר במסות ענקיות של מידע שזורם אלינו מכל המקורות, ותפקידנו לזקק אותו, לטייבו ולהפנותו לגורמים המתאימים, הכל על בסיס מערכות חכמות, אשר נבנות כאן תוך כדי ריצה", היא אומרת.

"מעבר לזה, אנו עושים שימוש נרחב ביותר וחכם בכלי BI ובאנליטיקה מתקדמת על מנת לאפשר לגורמים המקצועיים לקבל תמונת מצב מבוססת מידע, המבוסס על בדיקות, אשפוזים, מלאי ציוד, תרופות וכן על התקדמות המחלה ואפקטיביות המדיניות, אשר משתנה תדיר לנוכח התפתחות המחלה, חיתוכי רוחב ועומק ועוד", ממשיכה קייזר.

מערכות המידע של משרד הבריאות מהוות גם בסיס להצלחת תהליך התחקיר האפידמיולוגי, שנועד לעקוב אחר שרשרת ההדבקה, תהליך שהוא מאוד קריטי, כידוע, במאבק במחלה. "בתוך שלושה שבועות הקמנו כאן מערכת חקירות אפידמיולוגיות, המאפשרת לנו כבר כיום קבלת תמונת מצב על שרשרת ההדבקה. שילוב הנתונים מהמערכת עם שכבות מידע נוספות, בהן גם מידע גיאוגרפי, והשימוש בכלי אנליטיקה מתקדמים עוזר לזיקוק הנתונים, להעמקת התחקיר ולקבלת החלטות מדיניות מבוססות מידע כמעט בזמן אמת".

הרובד השני שהאגף מטפל בו הוא כל נושא השקיפות לציבור. "באירוע הנוכחי, הבנו מהר מאוד, שככל שנספק לציבור מידע רב ואמין, ההתמודדות ושיתוף הפעולה של הציבור תהיה גבוהה יותר", מסבירה קייזר. "בנושא הזה, הקמנו אתר ייעודי לנושא הקורונה, שבו מונגש לציבור מידע במגוון שפות, ואנחנו מתגברים את מוקד 'קול הבריאות' בערוץ בווטסאפ, המבוסס צ'אט בוט, הנותן מענה מבוסס מידע המגיע מאנשי המקצוע בתוך משרד הבריאות".

לגבי אפליקציית המגן שפותחה בסביבת קוד פתוח, קייזר מבקשת לחדד: "חשוב להדגיש, כי האפליקציה אינה קשורה לפעילויות אחרות המבוצעות כרגע מתוקף תקנות לשעת חירום. היא פותחה מתוך עקרונות של ערבות הדדית ושיתוף פעולה, ולא כדי לעקוב אחר אף אחד. המידע לא נשמר בשום מקום, אלא רק על המכשיר וניתן להסרה בכל שלב. למעשה, אני בכלל לא יודעת את זהות מקבל ההתרעה במכשיר הסלולרי", היא מסבירה. "כל הרעיון הוא, שאם היית בסביבה קרובה מאוד למישהו שהוא נשא הקורונה, אנחנו מיידעים אותך, מעודדים אותך להיכנס לבידוד ומנחים אותך למי לפנות. המידע לא עובר לאף גורם". לדבריה, דרך הפעולה של האפליקציה היא כזו: האפליקציה מקליטה את המיקומים שבהם עברת במהלך היום ואת משך הזמן שבו שהית במקום בהתבסס על נתוני GPS, מתוך כוונה להצליב את המידע שמגיע עם נקודות חשיפה של אלו אשר זוהו כחולים מאומתים. "האפליקציה שואבת מידע מהשרתים של משרד הבריאות כל שעה, ואם היא מזהה שקיימת הצלבה עם מקום מסוים שבו היית, היא תתריע" אומרת קייזר. אחת הסיבות שהיא פותחה היא כדי לסייע להיקף האדיר של התחקירים האפידמיולוגים, שבהם אנשים לפעמים נדרשים להיזכר היכן הם היו לפני שבוע או שבועיים, ובעיקר לטובת האזרחים אשר נדרשים היום לעקוב אחרי מאות נקודות חשיפה פוטנציאליות של חולים מאומתים, המפורסמות באתר ובערוץ הטלגרם של המשרד. התגובות לאפליקציה הן נלהבות. אין ספק שאנחנו מצויים בתקופה מאתגרת ולא פשוטה, אבל אני שמחה שזכינו להיות חלק ממערכה חשובה ביותר, שעוזרת לכל עם ישראל, ועל כך גאוותנו".