ההזדמנות הגדולה של הרפואה הדיגיטלית

עוד בטרם פרץ משבר הקורונה לחיינו סומנה הרפואה הדיגיטלית כאחד ממנועי הצמיחה החשובים של ההיי-טק הישראלי.

שלושה יתרונות מרכזיים של ישראל עמדו בבסיס השאיפה להפוך את ישראל למוקד של ידע וחדשנות עולמיים בתחום – האחד, רוב המידע הרפואי בישראל שמור באופן ממוחשב בארבע קופות החולים, דבר אשר מאפשר ייעול וטיוב תהליכים רפואיים, תוך שימוש בטכנולוגיית ביג דטה; השני, קיומה של זירת חדשנות טכנולוגית פורייה, שמאפשרת להמיר חלק מהשירותים הרפואיים המסורתיים בטכנולוגיות של רפואה מרחוק, תוך שימוש באפליקציות סלולריות או במוצרי בריאות מבוססי תוכנה; והשלישי, קיומו של ענף מכשור ומחשוב רפואי משגשג ובעל אוריינטציה טכנולוגית מובהקת (ישראל היא הספקית מספר שתיים בעולם של פתרונות מכשור רפואי ועם מספר הפטנטים לנפש הגדול בעולם בתחום זה).

השילוב של שלוש העוצמות הללו יחד מאפשר את העברת המידע מהציוד הרפואי אל הרופאים והמטופלים – נושא שנמצא בעדיפות עליונה בעולם הבריאות.

כל אלה קיבלו משנה תוקף בימי הקורונה, ימים שבהם מערכות הבריאות הציבוריות בעולם נתונות בעומסים קיצוניים. אם בימים כתיקונם השאיפה היא לעשות שימוש במכשור מתקדם לצורך ייעול וחיסכון, עתה נוסף לכך הצורך להציל חיי אדם ולהבטיח טיפול רפואי נאות למאות אלפי חולים הנמצאים בבידוד בביתם או במתחמים ייעודיים.

למעשה, בימים אלה מתחוורת העוצמה האדירה של הטכנולוגיה הרפואית –  יכולות המחשוב המתעצמות המאפשרות עיבוד מהיר של אין-סוף נתונים, חיישנים חדשים המנטרים מדדים ביומטריים, מהפיכת המובייל המאפשרת למכשיר הסלולרי שלנו לאסוף מידע רפואי ולהעביר אותו לצוות המטפל ועוד.

במילים אחרות, הטכנולוגיה הזמינה בתחום הבריאות הדיגיטלית יכולה לא רק לגשר באופן טכנולוגי על המרחק הגיאוגרפי שבין המטפל למטופל, אלא גם לבצע בדיקות ופעולות של ניטור ואבחון מרחוק, דבר שהופך חיוני בימים אלה של משבר רפואי גלובלי.

ישראל מובילה בפתרונות רפואה מרחוק

ישראל הפכה בשנים האחרונות לחוד החנית במתן פתרונות של רפואה מרחוק, שעתה רלוונטיים מתמיד. למשל, הקמת בית חולים וירטואלי שבו נאסף כל המידע הרפואי החיוני על החולה – מרגע שהוא נכנס לבידוד ובמהלך הסגר או האשפוז. לכל אורך תהליך הטיפול אוספים את כל המידע על אודותיו ושומרים עימו על קשר.

בישראל פועלות היום עשרות חברות סטארט-אפ וחברות בוגרות, אשר ממפתחות טכנולוגיות מתקדמות לניטור מרחוק, כמו שעון "חכם" שמנטר יותר מעשרה סימנים חיוניים לבדיקה ואבחון רציף, או טכנולוגיה לביצוע בדיקת שתן מרחוק באמצעות הסמארטפון, ללא צורך להגיע למעבדה. דוגמאות אחרות הן בדיקת שמיעה מרחוק עבור ילדים, אבחון תסמינים של מחלות לב ונשימה באמצעות קולו של המשתמש על ידי אפליקציה ייעודית, חיישן שמנטר הפרעות נשימה ודופק במהלך השינה, שימוש במצלמת הסמארטפון ללקיחת מדדים חיוניים ומכשיר לזיהוי נפילות קשישים בבתים.

הממשלה השקיעה רבות בקידום היתרון היחסי של ישראל בעולם בנושא זה. בימים כתיקונם מכון הייצוא פועל יחד עם משרד הבריאות ומשרד הכלכלה לקידום התעשייה הזאת בעולם ועתה – ביתר שאת.

הכפלת המאמצים

העולם מתעניין כיום, יותר מתמיד, בחדשנות הטכנולוגית הישראלית בתחום הרפואה מרחוק ועוקב מקרוב אחר הדרך שבה ישראל מתנהלת בנושא משבר הקורונה. זאת על מנת ללמוד ממנה, לרכוש ממנה טכנולוגיות מתקדמות אשר יכולות לסייע בטיפול במשבר, או כדי לשתף עימה פעולה בפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות.

התעשייה הישראלית נתפסת בעולם כיצירתית וחדשנית, והעובדה שישראל מדורגת כאחת המדינות המובילות בתחום המחשוב הרפואי מעצימה זאת. גם הניסיון הישראלי שנצבר בתחום שירותי רפואת החירום (EMS – Emergency Medical Services) מגדיל את ההתעניינות בישראל.

בימים אלה, שבהם מעיב צל כבד על הכלכלות בעולם, וישראל בכלל זה, אנו במכון הייצוא פועלים להכפלת המאמצים לקדם את הטכנולוגיה הרפואית מתוצרת ישראל בשווקים הבינלאומיים, זאת גם כדי להבטיח את מובילתה של המדינה בתחום כחלק מהחשיבה של היום שאחרי.

אנו פועלים בחזית רחבה כדי לקיים פגישות עסקיות וירטואליות עם מפיצים בשווקים בינלאומיים שונים, מפיצים ואנשי עסקים בתחום הרפואי, נציגי ממשל, ארגוני רכש, אינטגרטורים, מנהלי בתי חולים, חברות רב-לאומיות ועוד.

מכון הייצוא שותף היום, יחד עם כל הגורמים במערך סחר החוץ הישראלי, במאמץ לאומי גדול להבטיח את המשכיות הייצוא ואת שמירת יתרונותיה היחסיים של ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית. אני מאמין שמאמץ זה יישא פירות מבורכים גם בימים שלאחר המשבר.

הכותב הוא יו"ר מכון הייצוא.