האם אנחנו לקראת היציאה מהמשבר?

בשבוע הקצר הזה, ערב ליל הסגר, קיבלנו מנות קטנות של אופטימיות לגבי אופק יציאה מהמשבר וחזרה הדרגתית של המשק לעבודה. השיח סביב הקורונה קיבל תפנית מסוימת מהשבועות האחרונים ומקבלי ההחלטות במשרד האוצר, שקולם פחות נשמע עד כה בדיונים בחמ"ל הקורונה הלאומי, הצליחו להעביר שלוש החלטות חשובות: האחת – המשך וקיבוע החרגת ענף ההיי-טק מהמגבלות על מספר העובדים במקומות העבודה; השנייה – החרגה חלקית של ענף ה-IT, שתומך בתפעול הטכנולוגי של מרבית המגזרים במשק; וההחלטה השלישית עסקה בשימור חברות הצמיחה והסטארט-אפים, שחלקם נפגעו קשה מאוד בעקבות הקורונה – לא רק בגלל השפעת המגפה על ישראל, אלא גם בגלל השפעתה על שורה ארוכה של מדינות שמהוות את עיקר השוק שלהם.

בהקשר זה ניתן לציין את ההחלטה של רשות החדשנות להעביר להיי-טק מידית 650 מיליון שקלים – כספים שהתעכבו בגלל המשבר הפוליטי והעובדה שאין תקציב. כעת מתנהלים דיונים עם האוצר על התקציב הכולל הנוסף שיינתן לרשות להמשך הפעילות, באזור ה-1.5 מיליארד שקלים.

תוך כדי, בעיתוי שנקבע מראש, פרסמה רשות החדשנות את הדו"ח השנתי שלה ל-2019. הנתונים מראים שענף ההיי-טק ממשיך לשגשג, היציבות מאפיינת את מרבית החברות, הייצוא גדל וגם הגיוסים יפים. אבל כל זה היה נכון לתקופה שלפני הקורונה. ראשי הרשות הסבירו כי כעת, תמונת המצב שונה לגמרי. אולם, יש להם בסיס לאופטימיות שאומרת שההיי-טק יהיה בין המגזרים שיוכלו להתאושש במהירות יחסית, דווקא בגלל התוצאות היפות של 2019, שמלמדות שבסך הכל הענף יציב ויש לו מאגרים מספיק טובים כדי לשרוד את המשבר.

דבר נוסף שאירע השבוע הוא ועידות וידיאו שעסקו בשאלה כיצד ייראה היום שאחרי המשבר, במה ישקיעו החברות, מה יחפשו המשקיעים ואילו תחומים יפרחו. יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, אמר שהשאלה כבר איננה האם יהיו שווקים למוצרים, אלא אילו פתרונות יעניינו את הלקוחות. אם יש לכם רעיונות לפיתוח גאדג'טים, מוצרי נוחות ושעשוע, ציין, כדאי שתכניסו את זה למגירה.

לוחמי ה-IT שמאפשרים המשכיות עסקית

בסוף השבוע שעבר המשכנו, באנשים ומחשבים, את המפגשים הווירטואליים שלנו, שזוכים לתהודה רבה. במפגשים אלה משתתפים המנמ"רים של הארגונים המובילים במשק, אותם ארגונים שהמשיכו וממשיכים לעבוד במשך כל התקופה, לתת שירותים לאזרחים ולארגונים, לייצר ולייצא. היכולת של אותם ארגונים לעמוד במשימה זו מבוססת על פלטפורמות דיגיטליות, תשתיות תקשורת, אפליקציות וכמובן ציוד שהיה צריך לגייס בחירום.

כשמדברים על היום שאחרי הקורונה, ברור לחלוטין כי גם מעמדם של המנמ"רים באותם הארגונים ישתנה כמעט ללא הכר, ובעיקר לטובה. המנמ"רים בארגונים במגזרי הבריאות, הפיננסים, השלטון המקומי, הממשלה ואחרים הפכו בן לילה לחלק מהקומנדו הלוחם של הארגון, שהיה צריך לספק מענה לכל אתגרי הקורונה – בעיקר בתחום של ההון האנושי והאילוץ לעבור לעבודה מהבית. במפגש אפשר היה ללמוד כיצד גוף כמו לאומית שירותי בריאות נתן מענה – הן ברמה הארגונית והן עבור הלקוחות, בדמות שירותי הרפואה מרחוק ומעבדת הבדיקות של הקופה, שנותנת מענה לאתגר בדיקות הקורונה.

גם במגזר הפיננסי הפכו צוותי ה-IT לסיירות מבצעיות, שעבדו מסביב לשעון כדי לאפשר רציפות עסקית במגזר הבנקאי, על שלל תחומיו. כך, למשל, בתחום סליקת הכספים ומערכות ה-ATM. בניגוד לניירות הטואלט ולביצים, הציבור לא התנפל על הכספומטים כי הוא ידע שיש שם כסף למי שצריך.

בימים אלה מתחילים אותם מנמ"רים לתכנן את החזרה לשגרה. גם זה מבצע לא פשוט. לא רק ברמה הלוגיסטית, אלא גם ברמות התהליכים והתרבות הארגונית. הלקח הכי חשוב שנלמד במגזר העסקי מהמשבר הזה הוא להיות אפקטיביים גם בעבודה מהבית. ברור כי אופציית העבודה וקיום המפגשים והישיבות מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה מהמשרד, באמצעות אפליקציות לא מעטות שקיימות בשוק, ולא רק זום הפופולרית, שסובלת מחורי אבטחה מדאיגים. אלה מערכות לא חדשות, אולם התקופה הנוכחית מראה את חשיבותן, או מחזקת את ההכרה בה – בהיי-טק, אבל גם במגזרים אחרים, שנראה שיאמצו אותן גם אחרי שוך המשבר. היתרונות של העבודה באופן זה ברורים – יש לכך השלכות על עומסי התנועה, איכות הסביבה, הנדל"ן ועוד.

השורה התחתונה: ישראל נכנסת לחופשת הפסח עם חששות אך גם תקווה בלב לצאת לחירות ולחזור למסלול החיים הרגיל, כולל חזרה לעבודה של כמה שיותר עובדים מתוך מאות האלפים שנשלחו לחל"ת בגלל הקורונה. חג שמח.