לשחרר את הקטר של המשק – ולהציל את הכלכלה

הממשלה תתכנס היום (ה') אחר הצהריים לדיון ראשון בנושא גיבוש אסטרטגיית היציאה מהמשבר, או, כפי שמגדירים זאת במשרד הבריאות, חזרה לשגרה בצל הקורונה. אחד הנושאים שיועלו לדיון הוא החזרת ענף ההיי-טק לעבודה כמעט מלאה, בכפוף להנחיות משרד הבריאות ולשמירה על בריאות העובדים. להחלטת הממשלה בסעיף זה, תהא אשר תהא, יש חשיבות לא רק לענף עצמו ולעשרות אלפי עובדיו, אלא למשק כולו.

אמנם, ענף ההיי-טק הוחרג בהחרגה מסוימת כבר בתחילת המשבר, כאשר הותר לו להמשיך להחזיק ב-30% מהעובדים במקומות העבודה, בניגוד להגבלה הכללית, שעמדה על 15%, אבל עדיין, הנתון הזה רחוק מלהיות משביע רצון, ומשפיע על כושר הייצור ועל היקף העבודה של חברות רבות. אלא שזו לא הסיבה היחידה מדוע על הממשלה לשחרר את ההיי-טק – ומיד.

שורה של נורות אזהרה

בתחילת החודש פרסמה רשות החדשנות את הדו"ח השנתי שלה ל-2019. הדו"ח מתאר אמנם את השגשוג של הענף במונחים של גיוסי הון, יצוא של 45.8 מיליארד דולר וגידול קל בהיקף המועסקים בו, אבל לצד זה הוא מכיל כמה נורות אזהרה, שאם הממשלה לא תשכיל להחזיר את הענף לתפקוד מלא ובאופן מידי, הן יהפכו למציאות שספק אם ניתן יהיה להחזיר לאחור.

האזהרה הראשונה מדברת על חברות סטארט-אפ צעירות, בשלב הסיד. אלה חברות שקרנות הון-סיכון לא מרבות להשקיע בהן והן פונות למקורות גיוס חלופיים, למשל לאנג'לים. אלא שכבר ב-2019, לפני שמשבר הקורונה פרץ לחיינו, חלה ירידה משמעותית בהיקף הגיוסים ממקורות אלה. כעת, בזמן המשבר, סיוע לחברות הללו הוא קריטי הרבה יותר. המשך השבתה של המשק ומניעת חזרה לעבודה מלאה תהווה מכת מוות ללא מעט מהן, שמן הסתם הרזרבות הכספיות שלהן אינן גדולות והקרנות, האנג'לים והבנקים לא ממהרים לעמוד לצידם.

אזהרה נוספת שכלולה באותו דו"ח, ומודגשת כמה פעמים, היא ירידה מתמשכת מאז 2013 ביצוא הסחורות. היצוא בענף ההיי-טק הוא בעיקר בתחומי הסמיקונדקטורים, האלקטרוניקה, השבבים והתרופות. לירידה זו יש סיבות שונות, אבל אף אחת מהן לא מצדיקה השלמה עם המציאות הזאת. המשך השבתה של מפעלים אלה רק יחריף את המצב, שלדעת הרשות הוא גם ככה מדאיג. יש לתת את הדעת גם לעובדה שבתקופה של משבר עולמי, השיקולים של חברות רב לאומיות, שהן חלק גדול מהענף, היכן למקם מרכזי מחקר ופיתוח חדשים ולהמשיך להפעיל קיימים – משתנים לחלוטין.

האם בירושלים רואים מספיק את נורות האזהרה? צילום אילוסטרציה: BigStock

"ההיי-טק הוא כבר לא הקטר של המשק"

נורת אזהרה נוספת, ובולטת במיוחד, שעורכי הדו"ח מציינים היא כזו שעד היום לא נדלקה: "ההיי-טק הוא כבר לא הקטר של המשק והיצוא שלו, אלא הוא דומה לסקטורים אחרים", הם כותבים. "הקטר הפך להיות אחד הקרונות ברכבת של המשק". עוד הם מציינים שאותו קרון "מבוסס יותר על מו"פ, כי יצוא הסחורות יורד".

ויש עוד מרכיב חשוב: העובדים, שרבים מהם הוצאו לחל"ת או פוטרו. לצד זאת, יש לקחת בחשבון את המחסור הקבוע בכוח אדם, שממנו סובל ענף ההיי-טק גם בימים "רגילים". אולם, מעז יכול לצאת מתוק: העובדה שבעקבות המשבר, אלפים יצטרכו לחפש עבודה, היא הזדמנות חד פעמית שיש למדינה (ולחברות) לאתר את האנשים הנכונים לענף ההיי-טק, לערוך להם הסבות ולשלב אותם בו. זה יכול לתת מענה גם לאתגר אחר, של שילוב מגזרים שעד היום לא שולבו בענף מספיק: החרדים, הערבים, הנשים ועוד.

אם כל הסיבות שנמנו כאן לא מספיקות לממשלה כדי להחליט שההיי-טק יהיה קטר וראשון גם בחזרה לעבודה שגרתית מלאה, הנה עוד אחת, שידועה לכולם, ובוודאי לראש הממשלה ולגורמי המקצוע הרלוונטיים: ההיי-טק הישראלי מוביל בעולם בכל מה שקשור לפתרונות בתחומים רלוונטיים מאוד למשבר – הבינה המלאכותית, הסייבר וכמובן הבריאות הדיגיטלית. עוד לפני הקורונה, כשליש מתקציב רשות החדשנות הופנה לבריאות הדיגיטלית, ועם היציאה מהמשבר היא צפויה להגדיל אותו ולהפנות עוד משאבים לקידום התחומים שהוזכרו כאן.

השורה התחתונה: ענף ההיי-טק, ובתוכו ה-IT, חייב לחזור לפעילות מלאה ויפה שעה אחת קודם. יש לעובדיו את כל הנתונים שלא מתנגשים עם השיקול הבריאותי ועמדת משרד הבריאות: חלק ניכר מהם הם צעירים, מה גם שחברות ההיי-טק ומרכזי הפיתוח ערוכים על מנת לארגן מחדש חלק ממקומות העבודה, כך שיתאימו להנחיות בדבר הריחוק הנדרש וההתגוננות מפני הנגיף. עובדי ההיי-טק ימלאו אחר ההוראות לחבוש מסיכות, לבצע בדיקת חום בכל יום ואם יש צורך, חלק מהם יוכלו לעבוד מהבית. המשך השבתת הענף, על כל מרכיביו ועל כל האקו-סיסטם שלו, עלול לגרום לכך שלא רק שההיי-טק לא יחזור להיות הקטר של המשק, אלא שהקרון הזה ירדו מהפסים, ובעקבותיו ירדו קרנות רבים נוספים, שלא לומר הרכבת כולה.