400 שנים לאחר הפלגת המייפלאואר – ספינה אוטונומית תשחזר את המסע

בשנת 1620 הפליגה ספינת מייפלאואר למסע מסוכן באוקיינוס האטלנטי, כשעל סיפונה 102 איש, שקיוו להתחיל חיים חדשים בעולם החדש – יבשת אמריקה, שהתגלתה 128 שנים קודם לכן. זמן לא רב במונחים של אז. ליתר דיוק, הם רצו להגיע למה שהפך מאוחר יותר לארצות הברית. עתה, בחלוף 400 שנים, תפליג ספינת המייפלאואר האוטונומית MAS (ר"ת Mayflower Autonomous Ship) בעקבותיה של הספינה המקורית מנמל פלימות' שבבריטניה לנמל פלימות' שבמסצ'וסטס, ארצות הברית – בלי שיהיו עליה רב חובל או צוות אנושיים. זו תהיה אחת הספינות היחידות בגודל מלא שהיא אוטונומית במלואה ובלתי מאוישת, שחצו את האוקיינוס האטלנטי.

פרויקט ה-MAS הינו שיתוף פעולה בינלאומי בהובלת ארגון המחקר הימי Promare, לצורך יוזמה שתוכננה לציון מלאת 400 שנים למסע. המייפלאואר האוטונומית צפויה להרים עוגן בספטמבר הקרוב והמסע שלה יארך חמישית מזמן המסע המקורי – 12 יום ולא 60 יום.

קפטן AI

הספינה תהיה תחת פיקודו של קפטן AI, או, אם תרצו, "רב חובל בינה מלאכותית". מדובר בכמה מערכות קוגניטיביות מקושרות ביניהן, המאפשרות לחוש, לחשוב ולפעול בלב ים. הקברניט משתמש במצלמות המותקנות על הסיפון כדי לאסוף קלט חזותי ולזהות סיכונים אפשריים, כמו ספינות אחרות השטות במים, או גרוטאות של ספינות.

את שלדת הספינה סיימו לבנות בגדנסק שבפולין ובחודש שעבר נערכו בפלימות' שבבריטניה ניסויים לקבוע כיצד קפטן AI יתפקד בתרחישים ימיים בעולם האמיתי. הניסויים סיפקו משוב חשוב, שעזר לשכלל את מודלי למידת המכונה שבספינה.

בשנתיים האחרונות, הצוותים אימנו את הבינה המלאכותית של המייפלאואר האוטונומית תוך שימוש ביותר ממיליון תמונות ימיות שנאספו ממצלמות שנמצאות בפלימות' הבריטית ובמאגרי מידע הפתוחים לציבור.

מקור: יבמ

מערכת הראייה של הספינה מפותחת ומונחית תוך שימוש במודלים של למידה עמוקה על החוף, שפועלים על מערכות IBM Power, המבוססות על RHEL, פלטפורמת הלינוקס הארגונית של רד-האט, שנרכשה על ידי יבמ. על הסיפון יפעלו על גבי RHEL שתי מערכות נוספות, לניהול אוטונומי ולניהול בטיחות. מערכת מחשוב הקצה, שפועלת אף היא על אותה הפלטפורמה, תוכננה לתמוך במשימות מחשוב קריטיות. לספינה לא תהיה גישה לקישוריות פס רחב במהלך ההפלגה שלה. התקני קצה יאספו וינתחו את נתוני הספינה, ויאחסנו אותם מקומית. כשהקישוריות תהיה זמינה, יוטענו הנתונים למערכות קצה הממוקמות בחוף ויסתנכרנו עם הענן של יבמ.

רוב הייב, סמנכ"ל טכנולוגיות מחשוב קצה בענק הכחול, אמר כי "מחשוב קצה הוא קריטי כדי לאפשר ספינה אוטונומית כמייפלאואר: עליה לחוש את סביבתה, לקבל החלטות חכמות לגבי מצבה ואז לפעול על פי תובנות אלה, בזמן קצר, גם כשאין קישוריות – ותוך שמירה על הגנת הסייבר". הוא ציין כי "הפתרונות שלנו לתחום נועדו לתמוך בעומסי עבודה קריטיים למשימות כמו של הספינה, תוך ניצול מרבי של כוח הענן, האבטחה והגמישות של RHEL, כל הדרך עד לקצה הרשת, אפילו באמצע האוקיינוס".

מקור: יבמ

ההפלגה – גם לצרכי מחקר

על הספינה יהיו שלושה מתקני נשיאה חיצוניים (Pods) מחקריים, המכילים מערך חיישנים ומכשור מדעי. מדענים ישתמשו בהם לקידום ההבנה בכמה תחומים, כמו אבטחת סייבר ימית, ניטור יונקים ימיים, מיפוי עומקי הים ופלסטיק שמצטבר באוקיינוס.

כיוון שמזג האוויר הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על הצלחת ההפלגה, קפטן AI ישתמש בנתוני תחזית של חברת מזג האוויר (The Whether Company), אף היא מבית יבמ, כדי לסייע בקבלת החלטות ניווט.

לסיום, כמה זה עולה? מחיר הפלגת אוניית המחקר בים מגיע לעשרות אלפי דולרים ביום, והיא מוגבלת בכמות הזמן שאנשים יכולים להשקיע בשהייה על סיפונה. אלה משפיעים לרעה על המשימות המדעיות הימיות. התקווה היא שהספינה תהפוך לפלטפורמה חסכונית וגמישה עבור איסוף נתונים. לפרויקט עשויות להיות השלכות ארוכות טווח עבור תעשיית הספנות ועתיד חקר האוקיינוסים.