מה קורה בשוק התעסוקה בעולם ההיי-טק בימי הקורונה?
עוד מוקדם להספיד את אומת הסטארט-אפ המקומית, אבל כבר היום ניכר כי גם שוק ההיי-טק חווה פיטורים, צמצומים, ביטול גיוסים וכדומה ● למרות זאת, יש נישות בהיי-טק שצופות גידול חד בהיקף פעילותן ומנצלות את כוח האדם המתפנה לגיוסים ● חברות שלא ישכילו לשמור על העובדים שלהן עכשיו עשויות למצוא את עצמן בתום המשבר בלי כוח אדם מקצועי קריטי להתאוששות פעילותן
משבר הקורונה הכה ללא רחמים בחברות התעופה, במסעדנות, בתעשיית האירועים, בחברות המלונאות והתיירות, בתחבורה, בעצמאים ובעסקים קטנים ויצר כמיליון מובטלים חדשים בישראל, אבל האם ההיי-טק הישראלי, מנוע הצמיחה של המשק, יידע לשרוד את המגיפה?
עוד מוקדם להספיד את אומת הסטארט-אפ המקומית, אבל כבר היום אנחנו יכולים לומר, שתעשיית ההיי-טק לא תחזור למה שהייתה לפני המשבר. התגובה המיידית של החברות המובילות בישראל, וגם בעולם, הייתה להיערך לחורף פיננסי, תוך צמצום מידי בכוח האדם, שנחשב להוצאה מרכזית, הוצאה לחופשה ללא תשלום והקפאה של גיוסים חדשים.
על פי סקר של חברת ויולה, שנערך בקרב 150 בכירים ואנשי כוח-אדם בחברות הייטק ישראליות, שליש מהחברות מתכננות להתחיל בפיטורים בגלל משבר הקורונה, ושני שלישים מהחברות הקפיאו לחלוטין גיוסים חדשים. במקביל, קרן סקויה קפיטל, אחת מקרנות ההון סיכון הבולטות של עמק הסיליקון, פרסמה מכתב פומבי לכל המנכ"לים והמייסדים של החברות שבהן היא משקיעה, שבו היא מזהירה מפני משבר מסתמן בתעשייה ורומזת על הצורך בפיטורי עובדים ובצעדי התייעלות נוספים.
בלי יד קלה על הדק הפיטורים
פיטורים אינם מחזה נפוץ בתעשיית ההיי-טק, שרגילה להתנהל כ"שוק של עובדים" ולא כשוק של מעסיקים, שבו הטאלנטים הטכנולוגיים יכולים לדרוש, וגם לקבל, סכומים גבוהים מאוד. אחד המאפיינים הבולטים של התעשייה, בניגוד לסקטורים אחרים, הוא המרדף הבלתי פוסק אחר כוח אדם מיומן, ההשקעה הניכרת באיתור, השמה וקליטה של עובדים חדשים ויצירת תנאים לשימור העובדים בחברה, אם בתנאי שכר, בקידום או בדרכים אחרות.
בדרך כלל, המעסיקים בהיי-טק חוששים לאבד כוח אדם איכותי, ולכן היד על הדק הפיטורים אינה קלה כמו בסקטורים אחרים שנפגעו. האופציה להוצאה לחופשה ללא תשלום קיימת, כמו גם הורדות שכר שהולכות ונעשות נפוצות ככל שהמשבר מתארך. ניכר במיוחד, כי הסקטור הראשון שבו מתייעלות חברות ההיי-טק , בכל האמצעים שהוזכרו, הם מנהלי המכירות הגלובאליים, שלאור הסגירה המוחלטת של השמים האוויריים מוצאים עצמם מחוסרי עבודה לחלוטין. לרעתם עומדת העובדה, שבדומה למשרות הפיתוח הטכנולוגיות הבכירות, הם מהמשתכרים הגבוהים בתעשייה, עם עלות מעסיק של כ-30-60 אלף שקלים בחודש (ללא עמלות), שכרגע אין שום דרך להצדיק אותה. במעגל השני ניתן למצוא את חברות הסטארט-אפ הקטנות והבינוניות, שעלולות לקרוס אם לא יפעלו לצמצם במהירות את הוצאותיהן הכספיות.
נקודת אור: יש גם גיוסים חדשים והזדמנויות לגיוס טאלנטים
למרות התנאים הקשים שיצרה ההתמודדות עם הקורונה, תעשיית ההיי-טק לא עברה למצב הדממה מוחלט, ועדיין יש גיוסים חדשים. בסוף שנת 2019 היו מועסקים כ-320,000 ישראלים בתעשיית ההיי-טק, שבאותה נקודת זמן שיוועה לידיים עובדות, והציגה כ-18,500 משרות פתוחות בתחום פיתוח טכנולוגיות, כך שהמחסור בעובדים מיומנים עדיין קיים, גם בעידן הקורונה.
לצד חברות ההיי-טק שנפגעו קשות מהקורונה, ובעיקר חברות שמפתחות מוצרים לתחומי התיירות, תעשיית הרכב, תחבורה ועוד, יש גם נישות בהיי-טק שנהנות מהמצב החדש ומשפע הזמן הפנוי שיש לכל האזרחים שנמצאים בסגר ברחבי העולם, ובראשן חברות הגיימינג, ובמיוחד חברות ההימורים וחברות הסחר האלקטרוני. חברות אלו צופות גידול חד בהיקף פעילותן, ולכן הן מנצלות את הסיטואציה שנוצרה בשוק התעסוקה כדי לפתות עובדי היי-טק מחברות קטנות או סטארט-אפים שונים, שנהנים היום מתנאים פחות טובים ומהיעדר ודאות תעסוקתית.
במקביל, חברות גדולות, מבוססות ובעלות "אורך נשימה פיננסי" מנצלות גם הן את הסיטואציה שנוצרה, שבה חברות סטארט-אפ קטנות מקפיאות גיוסים, מפטרות או משדרות חוסר ביטחון תעסוקתי לעובדים – כדי למהר ו"לצוד טאלנטים" טכנולוגיים אשר מצויים בחסר רב בשוק התעסוקה בימי שגרה.
עוברים לזום והסתת משאבים לשיווק דיגיטלי
חברות נוספות משכילות לבצע התאמה באופי העבודה של עובדים אשר ביצעו עבודת מכירות פנים אל פנים, ובמקום להוציא לחל"ת או לפטר עובדים הן משקיעות לא רק במעבר לשיחות וידיאו עם לקוחות, אלא מנצלות את זמן העובדים בהכנה והפצה של חומרי שיווק וקידום דיגיטליים, אשר ההערכה בימים אלו היא, כי ללקוחות יש זמן רב יותר (ממקום ממושבם בבידוד) לעיין בחומרי שיווקיים ולכן האפקטיביות שלהם עולה.
שמרו על העובדים
לכן, חשוב מאוד שמנכ"לים ומנהלי משאבי האנוש בחברות ההיי-טק ישימו דגש בימים אלה על העברת מסרים ותקשורת פנים ארגונית, המשדרת סולידריות, תמיכה וביטחון תעסוקתי לעובדים. חשוב לרתום ולשתף את העובדים "ל"מאמץ המלחמתי" כך שירגישו תחושת סולידריות וחיבור לחזון, יחד עם הקשיים של החברה בזמנים אלו, ולעבוד איתם ביחד ובשיתוף על פתרונות יצירתיים להתמודדות עם המשבר, גם אם מדובר בפתרונות כואבים, כמו הפחתת שכר זמנית לכלל העובדים. חברות שלא ישכילו לשמור על העובדים שלהן עכשיו עשויות למצוא את עצמן בתום המשבר וההתאוששות בשווקים בלי כוח אדם מקצועי קריטי הנדרש לצורך פיתוח מוצרי החברה ומכירתם, כאשר עובדים אלו מצאו דרכם לחברות אחרות שהשכילו לספק להם בטחון תעסוקתי בעת המשבר.
הכותבת היא פסיכולוגית ארגונית, הבעלים של חברת קרול קונסלטינג.
תגובות
(0)