ההיי-טק הישראלי ביום שאחרי: להמציא את עצמנו מחדש

משבר הקורונה הסיט את תשומת הלב מנושאים שבשגרה היו תופסים כותרות בולטות. כזהו הוא, למשל, דו"ח מבקר המדינה, שפורסם במחצית מרס והתייחס לאתגרים שבפניהם ניצב ההיי-טק הישראלי. המבקר הצביע על המחסור בכוח אדם טכנולוגי, על הקיפאון בהשקעות הממשלתיות במו"פ ועל התלות במימון זר כחסמים מרכזיים בצמיחת ההיי-טק הישראלי.

אתגרים אלה הוחרפו על ידי משבר הקורונה, שכבר מביא לצמצום בכוח האדם במגזר הטכנולוגי, לסגירת סטארט-אפים ולקיטון בהשקעות מחו"ל. אחרי הכל, תעשיית ההיי-טק מבוססת ברובה על הון פרטי, ומקור מימון זה מצטמצם משמעותית בעיתות משבר. בנוסף, ניכרת ירידה משמעותית בהכנסות ממכירות עקב הגלובליות של משבר הקורונה.

כל אלה יחייבו חשיבה מחדש לאחר המשבר, במטרה לשמר את החדשנות הטכנולוגית הישראלית.

למרות זאת, משבר הקורונה זימן לנו גם תופעות חיוביות. אחת מהן הוא שיתוף הפעולה הטכנולוגי חוצה המגזרים בין גורמים שונים לפתרון בעיות אד-הוק שכרוכות במשבר. דוגמה מובהקת לכך היא צוות החירום הלאומי להתמודדות עם משבר הקורונה שהקימה מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) עם גורמים שונים בסקטור הציבורי והפרטי. למעשה, מדובר בשורה של צוותים בין-זרועיים, שלהם שותפים חיל האוויר, אגף המודיעין, אגף התקשוב, פיקוד העורף, התעשיות הביטחוניות הגדולות וקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) וכמובן משרדי הבריאות, האוצר, קופות החולים ובתי החולים, לצד סטארט־אפים מהמגזר הפרטי.

פעולות אלה, שנעשו מכורח המציאות וחושפות את היכולות הישראליות בזמן משבר – אלתור, גמישות, חשיבה יצירתית – יוכלו לשרת היטב את ההיי-טק הישראלי גם בימים שלאחר המשבר. כלומר שיתוף הפעולה חוצה המגזרים להתמודדות עם אתגר הקורונה הוא מנגנון שיאפשר לישראל לתת תשובות טכנולוגיות מהירות לאתגרים לאומיים ועולמיים ובכך למנף את יתרונות ההיי-טק הישראלי.

הזדמנות נוספת להיי-טק הישראלי טמונה בפיתוח תשתיות ואמצעים טכנולוגיים, שייתנו מענה לצורך בעבודה מהבית והרפואה מרחוק, שתי מגמות שיוסיפו להתקיים בעתיד הנראה לעין. הזדמנות אחרת טמונה בפיתוח רובוטים לביצוע מטלות רוטיניות, תחום שלדברי מומחים יגבר משמעותית בעתיד הקרוב, במטרה להקטין את התלות בבני אדם לפעולות סיוע בבתי חולים או אפילו לסידור מצרכים בסופרמרקטים. הוא הדין במכוניות אוטונומיות, שיהפכו לאמצעי תחבורה יעיל להובלת סחורות, אנשים ומשלוחים. בשני תחומים אלה ישראל נמצאת בחזית המחקר והפיתוח העולמיים. גם בתחום הרפואה מרחוק יש לישראל יתרון תחרותי התחלתי, שכן היא כבר פיתחה שורה של אמצעים בתחום.

ישראל הינה מדינה מובילה בחדשנות טכנולוגית בתחומים טכנולוגיים רבים, ועל הממשלה להירתם לסייע למגזר ההיי-טק בימי משבר אלה כדי לשמר את היתרונות הטכנולוגיים של ישראל לטווח ארוך.

המלצתי לממשלה היא לסבסד ישירות את חברות ההיי-טק כדי להימנע מהוצאה לחל"ת או פיטורים של עובדים, וזאת כדי לשמר את ההון האנושי, שהוא הבסיס ליתרון הטכנולוגי של ישראל. במקום לשלם דמי אבטלה לאלה היוצאים לחל"ת או מפוטרים – עדיף לממן את החברות – כפי שנעשה בגרמניה, למשל – וזאת כדי להבטיח רצף תעסוקתי והמשך ייצור החדשנות.

אם נדע לשמר את כל הפתרונות היצירתיים שיצרנו בזמן החירום הזה גם עם החזרה לשגרה, נוכל למזער את ההשלכות הכלכליות השליליות של המשבר. ישראל היא מדינה קטנה שהמרחקים בה קטנים – לא רק הפיזיים, גם העסקיים – היא מורגלת במצבי חירום והיא נהנית מיתרונות טכנולוגיים. כל אלה יכולים לאפשר להיי-טק הישראלי להמציא את עצמו מחדש בעידן שלאחר הקורונה.

הכותבת היא מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים.