"חברות לא חוזרות לעבודה עקב ריבוי ההנחיות ואי התאמתן לפעילות ההיי-טק"

"חברות היי-טק מדווחות לנו, כי לא חזרו לעבודה מלאה והן ממשיכות את העבודה מרחוק עקב ריבוי ההנחיות ואי בהירות בנושא התאמתן לפעילות ההיי-טק", כך אמרה מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. קינן השתתפה אתמול ברב שיח שיזמה מערכת אנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות בנושא השפעת הקורונה על ההיי-טק, וכיצד יוצאים מהמשבר.

היא הסבירה, כי אחד החסמים הוא ההנחיה, שבמקומות עבודה שבהם עובדים בשיטת האופן ספייס, העובדים צריכים לעבוד כל היום עם מסיכות. "לא הגיוני שעובדים בהיי-טק, ששוהים במקומות העבודה שעות רבות כל יום, יעבדו עם מסיכות ועם מחיצות בין העובדים", אמרה קינן. היא ציינה, כי ההתאחדות פועלת בנושא מול משרד הבריאות והממשלה כדי למצוא פתרון הולם, שיאפשר לעובדים לחזור לעבוד במשרדים. כרגע, היא ציינה, הם ממשיכים לעבוד מהבית.

בנוסף, ציינה קינן את הפעילות של ההתאחדות במהלך המשבר להגדלת תקציב המימון של הממשלה, את קידום ההחרגה הענפית של ההיי-טק ופעילות להגדלת תקציבים ממשרד האוצר ורשות החדשנות. לגבי השפעת הקורונה על ענפי טכנולוגיה שונים אמרה קינן, כי "אני מאמינה שיתפתחו פתרונות לגישור על המרחק הפיזי שמקשה על עבודה בצוותים כמו העברת/למידת מידע מרחוק, חיזוק תרבות ארגונית לעובדים מרחוק, השמה וראיונות מרחוק", אמרה, והוסיפה, כי "במפעלים נראה האצה לכניסה לתחום התעשייה 4.0 ויותר פתרונות IoT, רובוטיקה ובניינים חכמים".

קינן ציינה, כי מסקר שנערך בקרב 200 חברות בתחום האלקטרוניקה והתוכנה, עולה, כי מסתמנת ירידה ריאלית של 40% בפעילות, שנובעת, בין היתר, מירידה משמעותית בהיקף ההזמנות, שגורר ירידה בהיקף הפדיון החודשי. קינן ציינה, כי חברות מדווחות על שיבושים באספקת חומרי גלם, שמשפיעים על היכולת של המפעלים לעבוד, וכתוצאה מכך היצרנים נאלצים לפנות לספקים מתחרים, דבר שגורר עליית מחירים.

קינן מעריכה שעיקר ההשפעה של הקורונה יבוא לידי ביטוי בשני הרבעונים הבאים, מאחר שהשווקים הבינלאומיים עדיין לא פועלים באופן מלא. עיקר הפגיעה בשווקים היא בארה"ב ובאירופה, שם גם המשקיעים ספגו מכה קשה בבורסה, וסביר להניח שהם יעדיפו להגן על ההשקעות שקרובות לביתם.

קינן קראה לממשלה ממשלה להגדיל את התמריצים הממשלתיים בחברות היי-טק, מכיוון שעד היום חלקה של הממשלה בהשקעות בהיי-טק קטן יחסית למדינות אחרות בעולם, ורובן מוזרמים לרשות החדשנות.

בנוסף, קינן ציינה, כי בעוד שתקציבי הרשות מיועדים לחברות הזנק ולתחומים של מדעי חיים, החברות השלמות היצרניות נופלות בין הכיסאות. "החלטת המדינה להשקיע תקציבים גדולים בחברות רב לאומיות ובעידוד סטארט-אפים היא חשובה להעברת חמצן להיי-טק אך משאירה את החברות השלמות בישראל ללא תקציבים למטרות פיתוח פעילות מו"פ ושיווק", אמרה קינן, והוסיפה: "חברות אלו הן עמוד השדרה של התעשייה בישראל, והשפעתן על התעשייה הישראלית היא קריטית".

לגבי בעיית המחסור בכוח אדם אמרה קינן כי היא מאמינה שרבים מהמפוטרים מחברות היי-טק שעסקו בפיתוח ימצאו דרכם לחברות אחרות שמגייסות.

 יש לסייע לחברות במימון תקציבי שיווק ופיתוח עסקי

"ההיי-יטק היה בין הראשונים שנחשפו למגיפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות, כי זה התחיל בסין, ואז הבנו שזה הולך להתפשט", אמר אדיב ברוך, יו"ר מכון הייצוא, שהשתתף ברב שיח. "כפי שנאמר, בשלבים הראשונים ההיי-טק המשיך לעבוד וגם הייצור לא נפגע, כי שרשרת האספקה המשיכה לזרום" אמר ברוך, והוסיף, כי "לגבי העתיד, צריך לזכור שהברומטר הקובע הוא הראייה הגלובלית. כלומר ההשפעה של השווקים הבינלאומיים על הפעילות של החברות".

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ

ברוך ציין, כי בעוד הממשלה עושה פעולות שונות לסייע לחברות צמיחה וחברות הזנק צעירות, אין לה מסלולי מימון עבור חברות שעובדות, שעיקר ההוצאה שלהן היא על פיתוח עסקי ושיווק. "לשם הממשלה צריכה גם להזרים כספים", הוא אמר.  "זה לא הערוץ של רשות החדשנות. 50% מהייצוא שלנו מגיע מעולמות הטכנולוגיה, שהשווקים שלהם בחו"ל. החברות האלו זקוקות לסיוע כדי להמשיך את הסחר הבינלאומי".

גם יו"ר מכון הייצוא סבור, כי יש במשבר הזה הרבה מאוד הזדמנויות לחברות ישראליות, "כאלו שמפתחות פתרונות בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, סיייבר וכל תעשייה שיש בה חדשנות, אפילו תעשיית המזון", אמר ברוך.