כך האיצה הקורונה את הטיפול מרחוק בבית החולים שיבא

הרפואה מרחוק היא אחת ההתפתחויות היותר מעניינות של הטכנולוגיה בשנים האחרונות, והיא מקבלת משנה תוקף בתקופה זו של משבר הקורונה. ארגונים רבים מיישמים אותה בימים אלה, או מאיצים יישום של פתרונות בנושא. עשרות חברות ישראליות, ובעיקר סטארט-אפים, עוסקות בנושא זה ומציעות לארגוני הבריאות את פתרונותיהן.

יישום הטכנולוגיה הזו מתאפשר על ידי שיתוף פעולה בין החברות לבתי החולים, ובתוכם – בין היחידות הטכנולוגיות לצוותי הרפואה. בזכות שיתוף פעולה זה, פתרונות החדשנות הם בין הכלים המרכזיים שמסייעים לרופאים ולאחיות בהתמודדות עם המגפה והטיפול בחולים – לצד, כמובן, היכולות הרפואיות שלהם עצמם.

ד"ר גליה ברקאי היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ברפואת ילדים בבית החולים שיבא בתל השומר – תפקיד שהיא ממלאת כבר 12 שנים, לאחר שעבדה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. לצידו, יש לה תפקיד נוסף, שמקבל חשיבות רבה יותר בימי קורונה אלה: המנהלת והאחראית על תחום הטלה רפואה בבית החולים. בראיון לאנשים ומחשבים היא מספרת כיצד מיושם בשיבא הטיפול מרחוק בחולי הקורונה וביתר החולים, אילו אתגרים עומדים בפני הצוותים הרפואיים ומה המסקנות שלה לגבי ההמשך.

איך את מתחברת לעולם החדשנות והטכנולוגיה?
"כאחראית על תחום הטלה רפואה בשיבא, אני מחברת בין הטכנולוגיה והחברות השונות בתחום לבין המחלקות בבית החולים, שמיישמות טיפולים באמצעים דיגיטליים. אנחנו עובדים בצמוד ל-IT עם המנמ"ר שלנו, שימי ארנסט, ועם כל מנהלי המחלקות הרפואיות.

צריך לציין שהטלה רפואה קיימת אצלנו כבר כמה שנים, אבל עד כה, יישומה היה איטי. הקורונה ללא ספק סייעה להאיץ חלק מהתהליכים הללו, ואני משוכנעת שהם יימשכו גם לאחר תום המשבר".

האם את יכולה לתת כמה דוגמאות?
"כן. למשל, תוכנית לטיפול מרחוק של אשפוז בית במחלקה הפסיכיאטרית. בנינו תוכנית, יחד עם מנהל המחלקה, ד"ר אסף כספי, שמאפשרת טיפול מרחוק לחלק מהמטופלים, ללא צורך באשפוז של כמה ימים. המטופל מגיע אלינו לאבחון ואשפוז לילה. במהלך זמן זה קובעים לו תוכנית טיפולית מרחוק, מציידים אותו בטאבלט, ומדריכים אותו איך להשתמש בו ולהפעיל אפליקציה ייעודית, שמאפשרת לו ליצור קשר, וכן לקבל מידע ואת כל מה שצריך בתהליכי הטיפול. הפעילות נעשית בשיתוף שירותי בריאות כללית, שאחראית על הטיפול בקהילה. בזמן הקורונה התהליך הזה הואץ באופן ניכר, והרפואה מרחוק הזו סייעה לנו.

אנחנו מבצעים טיפולים מרחוק גם בתחום שיקום הלב. בתוכניות שפיתחנו, יש חולים שעברו אירוע לבבי ונשלחים הביתה. אנחנו מציידים אותם בשעון גרמי, שמכיל תוכניות ייעודיות לשיקום, עם תכנון מדויק כמה צעדים הם צריכים לעשות. בנוסף, יש תהליכי ניטור שנעשים מרחוק, משלוח תזכורות לחולים, תיאום פגישות וידיאו ועוד. התכניות האלה תוכננו בשיתוף צוות מכון הלב, בראשותו של פרופ' רוברט קלמפנר.

הטכנולוגיות האלה קיימות גם ביתר מחלקות בית החולים ובמרפאות החוץ, שגם שם מיישמים תוכניות רפואה מרחוק".

איזה תפקיד ממלאת הרפואה מרחוק בטיפול בחולי הקורונה?
"מיד כשהחלה המגיפה, המשימה הראשונה שלנו הייתה קליטת הנוסעים הישראליים מספינת התענוגות שנעצרה ביפן. הוקם כאן מתחם מיוחד, נפרד משאר מחלקות בית החולים, כאשר האתגר שהצבנו בפני כל הגורמים הוא להיערך לכך שהטיפול בחולים יהיה עם מינימום מגע בין הצוות המטפל ובאמצעים דיגיטליים, מרחוק. החולים שהו במתקן מבודד וכל פעולות הבקרה, הניטור והטיפול מרחוק נעשו באוהל מיוחד, שהוקם בסמוך למתקן.

חדר הבקרה על המתקן המבודד בבית החולים שיבא. צילום: דוברות בית החולים

הרפואה מרחוק יושמה ומיושמת גם עם יתר חולי הקורונה שאושפזו בשיבא, תוך התאמת הטיפולים לצרכים. הקשר עם החולים רציף, כולל תהליכי בדיקות יומיים, סיוע בקשר עם המשפחות שלהם, והעברת תכנים שמתאימים להם ויקלו עליהם קצת את השהות".

עכשיו, כשמדברים על אסטרטגיית יציאה, מהם הלקחים המרכזיים בנוגע ללמידה מרחוק, לדעתך?
"בבית החולים כבר מתקיימים דיונים להיערכות בעידן שאחרי הקורונה, בכל ההיבטים, לא רק הרפואיים, אלא גם לוגיסטיים וברמה הארגונית. ברור לנו שדברים רבים יהיו שונים. למשל, תכנון חדרי ההמתנה במרפאות ובבית החולים, וארגון המחלקות. בהיבט שלנו, ברור לנו שהטיפול מרחוק יתעצם. לא מעט חסמים הוסרו, כי המציאות הוכיחה שזה עובד. צריך לתת מענה למחלקות שמקיימות קשרים שוטפים עם מטופלים כמו מחלקות כרוניות ועוד. אנחנו לומדים ומפיקים לקחים ממה שכבר נעשה עם מטופלים ומטפלים, בודקים צורות טיפול שונות – מה מתאים ומה לא, וגם כאן לא ממתינים ונערכים ליישם את הלקחים".