כיצד הטכנולוגיה תקצר את הביורוקרטיה לטובת הנפגעים כלכלית מהקורונה?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומנהל רשות המסים, ערן יעקב, הציגו אמש (ב') את מערכת התוכנה שזרוע המחשוב של הרשות, שע"מ, פיתחה כדי לאפשר זרימה מהירה יותר של הכספים שמגיעים לנפגעי המשבר הכלכלי שהביא אתו משבר הקורונה, ובפרט לעצמאים. אותם כספים שאושרו בממשלה ובכנסת והיו מוכנים לחלוקה, אבל נתקעו בדרך בכל מיני תחנות מעצבנות. נתניהו ויעקב התחייבו שהזכאים יקבלו את הכספים לחשבון הבנק שלהם 48 שעות אחרי שיגישו אונליין את הבקשה שלהם. גם כאן, ה-IT הוא הגורם המאפשר את המהלך הזה, שיש לו השפעה על מאות אלפים.

את הקרדיט על פיתוח המערכת יש לתת לאנשי שע"מ, בניהולה של המנכ"לית, ליאורה בן אפרים. העניין כאן הוא לא טכנולוגי גרידא ולא פותר בעיה טכנולוגית: יש תקווה וסיכוי שהמערכת תצליח להתמודד עם אחד החסמים היותר מרכזיים של הכלכלה הישראלית – הביורוקרטיה.

במשך שנים, בערך כל מי שמנהל או רוצה להקים עסק במדינת ישראל, בין אם בעלי עסקים קטנים או תעשיינים ויצואנים, נתקל בביורוקרטיה הקשה והמייגעת של המערכת שלנו. מה אותה ביורוקרטיה גם מבריחה מפה לא מעט משקיעים ויזמים. היא נובעת מתפיסת עולם שאופיינית למדינות לא דמוקרטיות, שלפיה האזרח שמבקש משהו הוא בהכרח אדם לא הגון, שבוודאי יש לו מה להסתיר. לכן, ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם המערבי שבהן אם את.ה מבקש.ת משהו שמגיע לך, קודם כל תוכיח.י את זכאותך, אחרי זה תשלח.י את החומרים הדרושים למי שאחראי על זה ותמתין.ני. כמה זמן? זה כבר תלוי בפקיד וכאמור, בביורוקרטיה.

על פי מחקר שערכה התאחדות התעשיינים ב-2018, כדי להקים מפעל בישראל, ולא משנה אם היזם הוא מקומי או זר, נדרשות בין ארבע לשש שנים! תקופת זמן ארוכה מאוד לכל הדעות. צוות של נציגי התאחדות התעשיינים, משרדי ממשלה והמכון הישראלי לדמוקרטיה גיבש נייר עמדה לשיפור סביבת הפעילות של התעשיה הישראלית, והמליץ לקצר את הליך פתיחת המפעלים לתקופה של עד שנה וחצי. זאת, באמצעות העברת תהליכים ארוכים לטכנולוגיה, שהיא הרבה יותר מהירה ויעילה.

הדבר יושם במידת מה, ובוצעה אוטומציה מואצת של תהליכים ויישום תפיסות של טרנספורמציה דיגיטלית, בעיקר בממשלה, באמצעות ממשל זמין ורשות התקשוב. אחרי שנים לא מעטות שבהן דיברו על זה וסימנו את שיפור השירותים המקוונים לאזרח כיעד, דברים החלו לזוז. זאת, לאחר שהשתרשה ההבנה שדיגיטציה של תהליכים מייתרת שכבות שלמות של ביורוקרטיה ומאפשרת זירוז תהליכים במגזרים הפרטי והציבורי, שבשניהם יש בשנים האחרונות השקעה לא מועטה בדיגיטליזציה. היא מאפשרת לעשות זאת תוך התאמה לרגולציה, התמודדות עם אתגרי האבטחה והפרטיות, ורמת שירות גבוהה.

משב רוח רענן בגוף הביורוקרטי

דבר בולט הוא שדווקא רשות המסים, שנתפסת כאחד ממעוזי הביורוקרטיה והיא בין הגורמים הפחות אהודים על הציבור הישראלי, עושה את הטרנספורמציה הדיגיטלית בהצלחה, בדרך לשיפור תדמיתה. הרשות מוכיחה לכמעט מיליון איש שרשומים באזור האישי שלהם באתר שלה שאפשר להתנהל מול פקיד השומה מבלי לפגוש אותו, ניתן לקבל החזרי מס בלחיצת כפתור ואפילו מסמכים במייל. כל זאת, בזכות היערכות נכונה והשקעה מסיבית במחשוב, שהובילה שע"מ. זאת, לאחר שמנהל הרשות הבין כבר לפני שנתיים שלא מספיק לדבר ולדבר על צמצום הביורוקרטיה, צריך גם לעשות.

השורה התחתונה: מבחן חשוב ביותר של המערכות האלה מתחיל היום, עם פתיחת האפשרות להגיש בקשות למענקים בפעימה השנייה, ויימשך לכל אורך התקופה שבה יתאפשר להגיש אותן ולטפל בהן, עד שהכספים ינחתו בחשבונות הבנק של הזכאים. בתקופה זו נראה האם המערכות פועלות כמו שצריך ועומדות בעומסים הצפויים. הרבה אנשים בשע"מ לא ישנו הרבה בלילות הקרובים, כי גם כאן, מבחן התוצאה הוא קריטי, וישפיע על אמון הציבור הן ברשות המסים והן במערכות האונליין. אולי המערכות האלה יוכיחו, על רקע משבר הקורונה, איך באמת ממגרים את הבירוקרטיה.