ח"כ רוברט אילטוב: "התמיכה הממשלתית בשיווק ומכירות זעומה; כספי משלם המיסים יורדים לטמיון"

הממשלה משקיעה מדי שנה כ-5.6 מיליארד שקלים לסיוע במו"פ לחברות סטארט-אפ, אולם אינה מסייעת להן כמעט לשווק את מוצריהן בחוץ לארץ ולפתח שווקים חדשים – כך עולה מנתונים שהוצגו אתמול (ב') בוועדת המשנה של הכנסת לקידום וסיוע תעשיות עתירות ידע. מהנתונים, שרוכזו על ידי מרכז המחקר של הכנסת, עולה, כי לעומת הסיוע הנדיב של הממשלה למו"פ, הסיוע לשיווק מגיע ל-50 מיליון שקלים בשנה – כ-30% מהתקציב המופנה לצורך כך לכל ענפי המשק, העומד על 170 מיליון שקלים בשנה בלבד.

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יושב ראש השדולה לקידום תעשיית ההיי-טק בישראל, אמר בדיון, כי "חוסר הפרופורציה בין ההשקעה הממשלתית בשלבי המו"פ להשקעה הממשלתית בשלבי השיווק בולט וחמור מאוד. חברות שמפתחות טכנולוגיות מתקדמות אינן מצליחות לגייס מימון לשלבים מתקדמים, ובהיעדר תמיכה ממשלתית, כספי משלם המסים הרבים שהושקעו בשלבים המוקדמים – שלבי המו"פ – יורדים לטמיון". ח"כ אילטוב אף קרא לממשלה להקים בדחיפות ועדה בין-משרדית לבחינת הנושא. לדבריו, "מדובר בנושא שהוא בנפשה של התעשייה, ואם הממשלה לא תשכיל לפעול במהירות – ייאלץ המחוקק לפעול באופן פרוגרסיבי, באמצעות חקיקה".

מנתונים נוספים שהוצגו בישיבה עולה, כי ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל ביחס לתל"ג היא הגבוהה בעולם, והסתכמה ב-2008 בכ-35.2 מיליארד שקלים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-16% מהוצאה זו – 5.6 מיליארד שקלים – מומנו על ידי הממשלה.

יצוין, כי עד 2003 פעלה, במסגרת משרד התמ"ת, הקרן לעידוד השיווק, עם תקציב שנתי שנע בין 70 מיליון ל-200 מיליון שקלים. או אז היא נסגרה והוחלפה חלקית בקרן לסיוע ליצואנים, שהינה קרן אשראי ממשלתית שנותנת הלוואות ליצואנים מבנקים שנבחרו בהליך מכרזי, כאשר המדינה מכסה 70% מסיכוני האשראי. על פי נתוני המרכז למחקר ומידע של הכנסת, חברות ההיי-טק מנצלות רק 25% מכספי הקרן. יצוין, כי בדיונים שהתקיימו בעבר בוועדת המשנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע טענו נציגי האוצר, כי קרן זו כלל אינה מיועדת לחברות היי-טק.

בדיון שהתקיים אתמול נכחו נציגים ממשרדי האוצר והתמ"ת ובכירי תעשיית ההיי-טק הישראלית. ברוך גינדין, יושב ראש ומנכ"ל גרטנר (Gartner) באזור המזרח התיכון, הציג ממצאים שלפיהם חברות היי-טק ישראליות מעבירות בהדרגה את הפעילויות והצוותים שלהן שאינם קשורים במו"פ, ובמיוחד את צוותי השיווק, לחוץ לארץ. לטענתו, בהינתן היקף ייצוא של 20 מיליארד דולרים, החזר של 10% מהפעילות שנדדה אל מעבר לים תתרום לעלייה של שני מילארד שקלים בתל"ג ושל בין 500 ל-700 מיליון דולרים שיגויסו ממיסים.

דב מורן, מנכ"ל מודו, ציין, כי נקודת המפתח בהקמת חברות ותעשייה בישראל הינה במעבר בין שלב המו"פ לשלב הייצור והשיווק. לדבריו, כיום, מלבד הפער המהותי בסיוע הממשלתי קיים חוסר משמעותי גם באשראי בנקאי וחוץ-בנקאי לתמיכה בשלב זה.

אסתי פשין, שותפה בקרן Destino Ventures (קרן אנג'לים) ומנכ"ל שדולת ההיי-טק, טענה, כי במקביל להגדלת תקציבי השיווק, ולאור הירידה הדראסטית בהיקף ההשקעות וגיוסי ההון-סיכון, נדרש לפעול בכל הערוצים על מנת להגדיל את מקורות המימון העומדים לרשות חברות ההיי-טק במשק.