"מחצית מהמורים בישראל לא מיומנים לבצע למידה מרחוק"

רק במחצית מבתי הספר בישראל יש מורים שמוכשרים ללמד באמצעות למידה מרחוק ושימוש בכלים דיגיטליים מספקים – נתון הנמוך באופן מובהק מהממוצע של מדינות ה-OECD. ממצא זה עולה ממחקר שערך בנק ישראל על מוכנות מערכת החינוך ללמידה מרחוק, שהפכה להיות קריטית בתקופת הקורונה ונראה שתמשיך ללוות את מערכת החינוך בדרך זו או אחרת.

המחקר, שתוצאותיו פורסמו אתמול (ג'), נערך אמנם לפני הקורונה, אבל הוא בהחלט שופך אור לא רק על המוכנות למעבר בבת אחת ללמידה מרחוק שהייתה עם תחילת המשבר, אלא גם לקראת הרחבת הלימודים המקוונים בשנה הבאה.

נתון נוסף שעולה מהמחקר הוא שרק בשליש מבתי הספר בישראל היו לפני הקורונה תוכניות לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה, והיקף התשתית הדיגיטלית הזמינה בבתי הספר נמוך באופן משמעותי מזו שיש במדינות ה-OCED.

"במידה שהמערכת תידרש לעבור בשנית למצב של למידה מרחוק, ב-'גל שני', יופחת מספר השעות שבהן כל התלמידים בכיתה נדרשים ללמוד במקביל (שעות סינכרוניות – י"ק), מה שיאפשר דירוג של שעות הלימוד כך ששכבות שונות ילמדו בשעות שונות ושילוב מהלכים", צוין במחקר. חוקרי בנק ישראל ממליצים לקדם במהירות הכשרות מקצועיות של צוותי הוראה ושדרוג תוכניות הוראה בסביבה דיגיטלית.

עורכי המחקר מסבירים כי המוטיבציה שלהם לביצועו היא שבישראל, המעבר ללמידה מרחוק עם פרוץ הקורונה לווה בחוסר בהירות לגבי רמת המוכנות של האוכלוסייה לשינוי בשיטת הלמידה – דבר שהוביל לכך שבשלבים מוקדמים, הלמידה מרחוק הוגדרה כוולונטרית בלבד – ולפגיעה אפשרית במחויבות של התלמידים והמורים למערך הלימוד החדש. בנוסף, "מיפוי היקף האוכלוסייה שאין לה גישה לתשתית ביתית המאפשרת למידה אפקטיבית מרחוק יסייע לקובעי המדיניות להעריך מי הם התלמידים שנפגעו מהמעבר המהיר ללמידה באופן זה ולייעל את המדיניות", צוין בהקדמה למחקר.

הנגישות ללמידה מרחוק: התמונה פחות שחורה ממה שחושבים

זווית אחרת שהמחקר בדק היא שאלת הנגישות של התלמידים לאמצעים שבעזרתם הם יוכלו ללמוד מרחוק. זה נושא שדובר עליו רבות בזמן הקורונה, על רקע הפער הדיגיטלי. נתוני המחקר של בנק ישראל דווקא מציירים תמונה פחות שחורה, אבל עדיין מספיק חמורה. לפי הממצאים, ב-60% ממשקי הבית בישראל יש נגישות טובה ללמידה מרחוק, שזה כולל גם סביבה שקטה וגישה למחשבים. לעומת זאת, ב-20% מהם התשתית מוגבלת מאוד ומאפשרת רמת השתתפות נמוכה בלבד.

"שיעור גבוה של תלמידים עם רמת נגישות נמוכה משתייכים למגזר החרדי ולחברה הערבית", ציינו עורכי המחקר. המחקר לא התייחס למציאות שהסגר שהביאה אתה הקורונה יצרה, שבה התלמידים נאלצו להישאר בבית לצד הוריהם ושאר בני משפחותיהם – מה שהשפיע על הנגישות שלהם למחשבים.

כמה רוצים להיות מורים?

המחקר עסק גם בשאלה מעניינת, שהופנתה לתלמידים: מי רוצה להיות מורה? התשובות לשאלה זו מספקות תובנות על מעמד המורה כפי שהוא נתפס בעיני הצעירים ועל המוטיבציה שלהם לעסוק במקצוע הזה. כאן עולות מהמחקר מספר תובנות מעניינות, תוך השוואה לשאלה מקבילה שנבדקה במדינות ה-OCED האחרות.

ב-2006, שיעור התלמידים שהיו מעוניינים להיות מורות ומורים במדינות ה-OECD היה גבוה מאשר בישראל (5.5% לעומת 4.2%), ומאז הוא הולך ויורד שם, בעוד שבישראל לא חל שינוי משמעותי לאורך התקופה – עלייה של 0.2% בלבד. עורכי המחקר מציינים שסיבה אפשרית לכך היא הרפורמות במערכת החינוך, שהעלו את השכר החודשי של המורים. עוד דבר שלא השתנה הוא שיותר בנות רוצות להיות מורות מאשר בנים.

בסיכום פרק זה במחקר נכתב מה שכבר נאמר לא פעם: "בישראל, מעמד מקצוע ההוראה נמוך בהשוואה בינלאומית, דבר המקשה על משיכת אנשים בעלי כישורים גבוהים למערכת החינוך".

המחקר התייחס גם לרמת התלמידים ששואפים להיות מורים ומצא כי בישראל היא נמוכה מאשר ממוצע ה-OCED. המשמעות היא שיש קושי הולך וגובר לגייס כוח אדם איכותי להוראה. לשם כך ממליץ בנק ישראל לשפר את תנאי העבודה של המורים ולהעלות את יוקרת המקצוע.