"ה-IT היה 'הכוכב נולד' של המלחמה בקורונה"

"ה-IT היה 'הכוכב הנולד' של המלחמה בקורונה, מאחר שמדובר בסוג של משבר שלא ידענו כמותו והמעורבות שלו הייתה קריטית להתמודדות מוצלחת אתו", כך אמרה שרה צפריר, מנמ"רית רמב"ם – בית החולים המרכזי בצפון שמטפל בחולי הקורונה. לדבריה, "לא במקרה קיבלו מחלקות הקורונה בבתי החולים את התואר 'מחלקות הכתר'. ה-IT תרם לכך רבות".

צפריר השתתפה בוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, בהשתתפות מנמ"רים, רופאים בכירים ומנהלי חברות IT שעובדות עם מערכת הבריאות.

היא ציינה כי ברמב"ם יש 5,000 עובדים ו-1,100 מיטות. ההיערכות של בית החולים לקורונה נעשתה בשלושה שלבים, על פי הנחיות משרד הבריאות: בידוד בתוך המחלקות; פינוי מחלקות שלמות כדי לאשפז בהן חולי קורונה ויצירת בידוד מושלם שלהן; ושלב השיא, שהושלם לא מכבר – הכשרת מרתף בית החולים לקליטת חולי קורונה. "זהו מרתף שמיועד לשעת חירום, אבל כמו כל דבר בקורונה, אף אחד לא יכול היה לצפות שגם זה יהיה ייעוד שלו", אמרה צפריר.

לדבריה, "ה-IT שלנו היה מעורב בכל שלבי ההיערכות. כך, פינוי מחלקות והכשרתן לקורונה זה למעשה בניית מחלקות מחדש, והיינו צריכים לעשות את זה בזמן קצר מאוד. בנוסף, כדי להיענות על הדרישה לבודד את הצוותים הרפואיים וליצור מינימום מגע שלהם עם החולים, היינו צריכים לתת פתרונות ניטור והרבה תקשורת".

אתגרים נוספים שעמם רמב"ם, כולל מחלקת ה-IT שלו, היה צריך להתמודד הם טיפול ברכש ותעשיה, התאמת המבנה הארגוני של בית החולים לאור השינויים במחלקות והכשרת צוותים ייעודיים שמטפלים בקורונה. "כמו כן", אמרה, "נתנו מענה לעבודה מרחוק לאלפי עובדים, לרבות ביצוע של הרבה מאוד שיחות ועידה. במקביל, שילבנו את יישומי הטלה רפואה, שסייעו לטיפול בחולים".

בזמן הקורונה היו בבית החולים מספר חמ"לים: רפואי, לוגיסטי, כוח אדם ודוברות. לכל אחד מהם אגף מערכות המידע היה צריך לתת מענה בדמות כלים לניטור מרחוק, שילוב מערכת של טייטו וציודים של סיסקו. "כמו כן", ציינה צפריר, "פותחו אפליקציה למעקב אחר התפתחות המחלה, מערכת לשיבוץ כוח אדם, שמותאמת לתקופת החירום, ומערכת BI מיוחדת לקורונה, והפורטל הארגוני עבר התאמה".

מחצית מהטיפולים בבתי החולים של הכללית בקורונה – אונליין

דובר נוסף בכנס היה משה שדה, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. הוא סיפר על ההיערכות של הקופה, החל מהימים הראשונים שבהם החלו לדבר על הקורונה ועד למוצ"ש אחד בחודש מרץ, עת כל הנהלת הקופה הוזעקה לישיבה כדי לתת מענה מידי. "באותו הרגע הבנו שאנחנו צריכים לתת שירותים מרחוק בהיקף נרחב, לסייע לאתר חולים, ובכך בפירוש להציל חיים, ולספק תרופות ושירותי רפואה אישית – וכל זאת מיד", אמר שדה. זאת, בנוסף לטפל במטה הארגון: מתן מענה לעובדי הכללית בבית ולרופאי הקופה, ומתן מידע תומך החלטות.

שדה הסביר שלפני הקורונה, נרשמו בשירותי הרפואה הראשונית של הכללית 25 מיליון ביקורים פיזיים בשנה, והרפואה ההיברידית הוטמעה בה על אש קטנה. "כשהחלה המגיפה הבנו שעלינו לתת פתרונות לרפואה מקוונת בכל הערוצים", אמר. לכן, תוך כדי המגיפה פותחו שירותי זימון תורים לרופאים באמצעות וידיאו, טלפון או ביקור ביתי – לבחירת המטופל.

משה שדה, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. צילום: דוברות שירותי בריאות כללית

"כמו כן", ציין, "לאור העומסים הרבים, התבקש שירות א-סינכרוני. הכוונה היא לשירות שמאפשר למטופלים לתקשר במייל עם הרופא, ואלה משיבים בשעות שבהן הם לא מקבלים קהל. הדבר הקל על העומסים".

שדה עמד גם על הפופולריות שהייתה בזמן הקורונה לרפואה המקוונת וההיברידית בשירותי בריאות כללית, לרבות בבתי החולים של הקופה. "הרפואה ההיברידית בבתי החולים היא הישג מיוחד שלנו בזמן הקורונה: הגענו למצב ש-50% מהטיפולים היו אונליין, ואני משוכנע שזה יימשך גם אחרי המשבר", הוא אמר.