כיצד ניתן להתגונן מפני עבירות סייבר?

אחרי שבפרקים הקודמים (כאן וכאן) של סדרת מאמרים זו ניסיתי להשיב על השאלות: מהן עבירות סייבר? למה כולנו חשופים אליהן כל הזמן? והאם ייתכנו אונס או רצח במרחב הווירטואלי?, הפעם אנסה לענות על השאלה: כיצד ניתן להתגונן מפני עבירות סייבר?

כדי לענות על שאלה זו, צריך לשאול קודם: האם ניתן להימנע לחלוטין מעבירות סייבר? התשובה הפשוטה היא: לא. התגוננות כזו, המיועדת להשגת אפס עבירות, תצריך כל אחד מאתנו להסתגר בביתו ולהימנע ממגע עם העולם הטכנולוגי בכל רמה שהיא. זוכרים את סגר הקורונה? אז הרבה הרבה יותר מזה. דרישה כזו מהציבור אינה ריאלית וגם לא לגיטימית. הרשת מאפשרת לכולנו המון הזדמנויות ואין לוותר עליהן רק מאחר שיש בה גם סיכונים.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

התשובה היא: בקלות – על ידי מודעות ונקיטת צעדים מידתיים, שיאפשרו השתלבות במרחב הווירטואלי לצד התגוננות מתאימה. ראשית, יש להפנים שכל אחד מאתנו חשוף לעבריינים כל העת ובכל מקום. שנית, יש לנקוט מספר צעדים פשוטים על מנת להפחית את הסיכון ברשת.

בפרק הראשון בסדרת מאמרים זו ציינתי שעבירות במרחב הקיברנטי מבוצעות כלפי מחשב ובאמצעות מחשב. אשר לסוג הראשון, ההתגוננות היא טכנולוגית. כפי שכולנו שמים מנעול על דלת הבית, כך יש למצוא את המנעולים הטכנולוגיים המתאימים להגן על נכסינו הווירטואליים. ביחס לסוג השני, ההתגוננות דומה לעולם הממשי. כפי שאנחנו מנחים את ילדינו לא ליצור קשר ולא ללכת עם אנשים זרים שמציעים להם ממתקים בגינה הציבורית, כך יש להנחות קטינים לא ליצור קשר עם זרים במרחב הווירטואלי. יצירת קשר במרחב הווירטואלי מאפשרת לעבריין להגיע בקלות למספר רב של קורבנות פוטנציאליים, לבצע בהם עבירות דרך המחשב וגם להגיע למפגש פיזי, שבו הוא מתכנן לבצע עבירות נוספות. למשל, פדופיליה.

כמו כן, כיום כמעט ברור מאליו שאין למסור מידע אישי או פרטים חשובים דרך האינטרנט מבלי לאמת את זהות הגורם המבקש את אותם פרטים ואת נחיצות מסירתם. באותו האופן יש לבחון היטב האם המסמכים או ההודעות שקיבלנו במייל, בפייסבוק או בווטסאפ הגיעו ממקור מהימן, ולא להתפתות להצעות שיווקיות מפוקפקות.

לפנות לרשויות – גם במקרים של עבירות סייבר

נוסף על כך, כפי שאנחנו עושים במרחב הממשי ופונים לעזרת הרשויות במקרה של פגיעה או חשש לפגיעה, כך עלינו לעשות גם במרחב הווירטואלי, כשאנחנו יודעים, או שיש לנו חשש, שבוצעו עבירות סייבר. רשויות המדינה הפנימו שהמרחב הקיברנטי הוא כר פורה לעבירות ורוב גופי האכיפה, כמו המשטרה, הפרקליטות ומשרדי ממשלה נוספים, פועלים על מנת למגר את התופעה. כדאי במקרה הצורך לדווח על מקרים חשודים ואנשים חשודים לרשויות ולמסור תלונה במשטרה. חשוב לזכור כי העבירות אולי מבוצעות בעולם הווירטואלי, אך הנזקים שלהן הם לרוב אמיתיים ומוחשיים מאוד.

אם כן, בסדרת כתבות זו ראינו שהעולם השתנה. מעולם של קהילות עברנו לכפר גלובלי. מביטחון יחסי שממנו נהנינו בסביבה המוכרת שלנו נותרה רק תחושת ביטחון מזויפת. עם כל הטוב שהביאו הקדמה והטכנולוגיה, הן חשפו אותנו לעבריינים בכל זמן ובכל מקום. אך, אולי למרבה ההפתעה, ניתן ללמוד הרבה מהעולם הישן כיצד להתגונן גם בעולם החדש. מודעות היא הכלי הראשון שיכול להקטין את הסיכון שלכם ושל כולנו להיפגע מעבירות פליליות גם במרחב הקיברנטי. אחר כך ניתן להתאים את מנגנוני ההגנה לסוגי העבירות ולפנות בעת הצורך לרשויות לעזרה. כך, כל אחד מאתנו ישמור על עצמו מפני העבריינות ההולכת וגואה ברשת.

הכותב הינו בעל תואר ראשון במדעי המחשב, תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפט פלילי, ועורך דין המתמחה בעבירות סייבר.