הממשלה אישרה: השב"כ יוכל להמשיך במעקבים – בגלל הקורונה

הממשלה אישרה היום (ד') פה אחד את חוק האיכונים, שמאפשר לשב"כ לחדש את המעקב הסלולרי אחרי אזרחים, לסיוע למאבק בקורונה. בהצעת החוק מצוין כי המעקב יבוצע רק כחלק מהחקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות. ההצעה התקבלה למרות התנגדות ראש השב"כ, נדב ארגמן, והיא תועבר למליאת הכנסת, שם היא צפויה לעבור ברוב גדול, לאור תמיכת כחול לבן. עם זאת, במפלגתו של בני גנץ דורשים להכניס שינויים מסוימים בחקיקה, כדי לקבל את תמיכת הח"כים שלה.

ההצעה אושרה בישיבה דחופה של הממשלה, שהתכנסה בהתראה של שעתיים, לבקשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זאת, לאור העלייה התלולה שנרשמת בימים האחרונים בנתוני התחלואה בקורונה. הממשלה (הקודמת) אישרה לשב"כ לבצע את האיכונים בשלבים המוקדמים של המגפה, אולם בג"ץ ביטל את ההחלטה בעקבות עתירה שהוגשה בפניו, בנימוק שהם צריכים להיות מאושרים בחקיקה של הכנסת.

בשב"כ מתנגדים לחקיקה מאחר שמדובר במעקב אחרי אזרחים ומפני שהיא עלולה לחשוף שיטות פעולה של הארגון. ארגמן הביע את ההתנגדות בישיבת הממשלה אולם, כאמור, היא לא התקבלה. נתניהו הביע תקווה שלא יהיה צורך להשתמש במערכת.

"הולך לבית כנסת בשבת? המעקב לא מגן עליך"

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה בתגובה להחלטה כי "ככל שעוברים הימים מתברר כישלון הממשלה בהיערכות לגל השני של הקורונה. הממשלה מנסה לשדר שהיא נוקטת באמצעים דרסטיים, אך לאמיתו של דבר, שימוש בשב"כ ללא מערך בדיקות יעיל ומערך חקירות אנושיות מתפקד נותן תחושת ביטחון מזויפת. מי שהולך לבית הכנסת בשבת ללא טלפון, זו שפוגשת את בני משפחתה בבית ואחר שעושה קניות בקניון צריכים לדעת שהמערכת הזו לא מגנה עליהם, מאחר שהיא לא יעילה במבנים וברבי קומות".

"חבל שאחרי כל האזהרות לגבי עומק הפגיעה בפרטיות ולמרות התרעות המומחים על חוסר היעילות של הכלי, ממשלת ישראל בוחרת להשתמש באמצעי בו לא נקטה אף מדינה דמוקרטית. אנחנו לא חשודים ולא טרוריסטים אלא חולים, ובמקום להציע פתרונות אמיתיים, מדינת ישראל מטילה אמצעי שיטור על האוכלוסייה", הוסיפה.

"ההישענות על השב"כ – בעייתית ביותר"

עוד בטרם התכנסה הממשלה, הנושא עלה אתמול לדיון בישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שם הציעו גורמים שונים חלופות למעקבים של השב"כ. ח"כ צבי האוזר (כחול לבן), יו"ר הוועדה, אמר כי "החשש מגל שני של הקורונה מחייב למצוא פתרון אפקטיבי לקטיעת שרשרת ההדבקה, אבל הישענות על השב"כ היא בחירה בעייתית ביותר, מעוררת שאלות כבדות, והארגון עצמו מתנגד לשימוש הזה".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר, בדיון אתמול (ג'). צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בדיון דובר כחלופה על שימוש באפליקציית המגן של משרד הבריאות, שבימים אלה מושלם פיתוח גרסה 2.0 שלה, שבנוסף ל-GPS תכלול רכיב בלוטות', מה שאמור לאפשר לה לאתר אנשים שהיו בסביבת חולי קורונה בצורה טובה יותר. המועצה לביטחון לאומי מבצעת בימים אלה בדיקות אחרונות לגרסה זו ואם הן יצליחו, תוגש המלצה לממשלה לעודד את הגברת השימוש באפליקציה. בדיון עלה כי ניתן להשלים את התהליך בתוך כשבוע וכי ככל שיותר אזרחים יתקינו את המגן 2.0, שהורדתה וולונטרית, לא יהיה צורך במעקבים של השב"כ. היעד שהציבה הממשלה הוא שלפחות 60% מהאזרחים יתקינו את האפליקציה. המשתתפים אף ציינו כי אזרחים יידרשו להוכיח שהיישומון מותקן במכשיר שלהם כתנאי לכניסה למקומות ציבוריים.

ד"ר שוורץ אלטשולר אמרה כי "בדיון הסתבר שתוך שבוע ניתן יהיה להשתמש באפליקציית המגן. מה שנדרש כעת הוא שלצד בקשתו מהציבור לחבוש מסיכות, ראש הממשלה יקרא בהופעותיו הטלוויזיוניות להוריד את היישומון שיבטיח את ביטחונם. נחוצות לנו ארבעה מיליון הורדות ואפשר להחזיר את השב"כ להילחם רק בטרור. זאת, לצד פתרונות ייעודיים לבעלי טלפונים כשרים, כמו כרטיסים חכמים וטכנולוגיה לבישה".

רם מירון, ראש אגף טכנולוגיה במטה לביטחון לאומי, ציין שמשרדי הבריאות והמודיעין העלו את האפשרות שאזרחים שאין להם סמארטפון ישתמשו בצמידים עם יכולות בלוטות' – בעלות בשווי של 15 דולר האחד. "אם ההחלטה תאושר, ניתן יהיה לרכוש את הצמידים האלה בתוך שבועיים-שלושה", אמר.

ככלל, אמר מירון, "החקירות האפידמיולוגיות יקבלו תגבור רציני אם נעשה שימוש באמצעים הטכנולוגיים. הם תומכים בהן ומביאים אותן לרמת אפקטיביות כזו שתאפשר לבודד את מינימום האנשים הנדרשים".

עמותה חדשה למען שמירה על הפרטיות

בתוך כך, קבוצה של אקדמאים, עורכי דין ואנשי טכנולוגיה מקימים בימים אלה עמותה שתתמקד בסוגיות של פרטיות. בין המייסדים נמנים פרופ' מיכאל בירנהק, פרופ' קרין נהון, עו"ד חיים רביה, ד"ר ערן טוך, ד"ר ענת בן דוד, עו"ד רבקי דב"ש, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, פרופ' ניבה אלקין-קורן, פרופ' אור דונקלמן, ד"ר אורנה ברי ועו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט. עו"ד הכהן צייץ בטוויטר כי "ההקמה היא לאור הדאגה מתהליך מתמשך של פגיעה בפרטיות, ששיאו בהפעלת השב"כ למעקב אחר אזרחים מבלי לפעול לחלופה אזרחית הולמת".

בהכנת הידיעה השתתף יניב הלפרין.