ההצעה שתשים סוף למעקב של השב"כ אחרי אזרחים?

השימוש בטכנולוגיה של השב"כ לאיכון חולי קורונה ואנשים שבאו עמם במגע, והאיכונים השגויים הרבים, שבעקבותיהם אזרחים הוכנסו לבידוד מבלי שהיה צורך בכך, מטרידים רבים בציבור, כמו גם מומחים להגנת הפרטיות. לצד התרעומת שהם מביעים על ההחלטה, הגישו אמש (ב') 15 מומחים הצעת חוק לוועדת החוץ והביטחון על מנת להסדיר שימוש בטכנולוגיית איכון אזרחית במקום זו של השב"כ, והם מבקשים להעלות אותה לדיון ולהצבעה בוועדה ובמליאת הכנסת.

חלק מהמומחים שגיבשו את הצעת החוק הם מייסדי עמותה בשם פרטיות ישראל, שנמצאת בשלבי רישום אחרונים בימים אלה. על פי הצעתם, הממשלה תחויב לפתח טכנולוגיות אזרחיות – אפליקציות וחומרה ייעודית כמו צמיד או כרטיס חכם – לאיתור קירבה בין בני אדם, שמתוכננות מלכתחילה באופן שמגן על הפרטיות, בדומה לנעשה בעשרות מדינות אחרות בעולם. השימוש באפליקציות יהיה וולונטרי, ללא תשלום, ויתבסס על מידע מוצפן ואנונימי.

כיום מתיר החוק להפעיל, באופן זמני, את אמצעי האיכון של השב"כ, אולם לפי דברי ההסבר להצעה החדשה, יש טכנולוגיות אזרחיות שהן חלופות טובות למעקב של ארגון הביון. לדבריהם, "שלא כמו אמצעי המעקב של השב"כ, הטכנולוגיות האזרחיות מאפשרות זיהוי מהיר ומדויק יותר של מגעים, תוך שמירה טובה על הפרטיות".

הפצת כל האמצעים הטכנולוגיים – רק 90 יום לאחר קבלת החוק

הצעת המומחים קובעת לוחות זמנים להפצת הטכנולוגיות – בתוך 30 יום ממועד קבלת החוק תופץ אפליקציה ייעודית ובתוך 60 יום נוספים תופץ גם החומרה, שמאפשרת ניטור קירבה של אנשים לחולי קורונה ללא טלפונים חכמים. אלה יחליפו את הטכנולוגיות של השב"כ, שהסמכות שלו להשתמש בהן לצורך זה יפקע על פי אמות מידה שתקבע הממשלה, למשל מספר המשתמשים בטכנולוגיות החלופיות. כמו כן, משרד הבריאות יתקצב תוכנית לאומית לעידוד השימוש בכלים החלופיים. יצוין כי בהצעת החוק לא מציינים המומחים איזו טכנולוגיה תחליף את זו של השב"כ.

הצעת החוק קובעת עקרונות לפעולת החלופות האזרחיות במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות למידה שאינה עולה על הנדרש. בין השאר, היא מורה כי השימוש בהן ייעשה רק בהסכמה של המשתמש ומרצונו החופשי, כי הן לא יאספו או יפיצו מידע אישי מזהה, כי כל המידע שיעבדו יהיה אנונימי ומוצפן, וכי הוא יישמר באופן מקומי, רק במכשיר המשתמש. נתוני הקירבה שייאספו בדרך הזו יימחקו מאליהם לאחר 21 יום.

הטכנולוגיות, כך המומחים, יאפשרו למשתמש שאובחן כחולה קורונה לעדכן משתמשים אחרים שהיו במגע קרוב אתו ב-14 הימים שקדמו לאבחונו, כולל מתי אירע המגע – בלי לזהות את החולה עצמו. הם לא יוכלו לקבל מידע על זהות החולה, אלא אם כן הוא הסכים לכך וביצע את הפעולה בעצמו. גם העברת מידע לגורמים הממשלתיים תבוצע רק בכפוף להסכמה של המשתמש.

כמו כן, על פי הצעת החוק, תנאי השימוש בטכנולוגיות יהיו קצרים ופשוטים להבנה, ויפורסמו בכל השפות הרלוונטיות בישראל, וכן תוקם ועדה מפקחת בראשות שופט בדימוס ומומחי טכנולוגיה, משפטים ומדעי החברה, ששר הבריאות יהיה חייב להתייעץ אתה לפני פרסום הטכנולוגיות החלופיות. עוד קובעת ההצעה שמשרד הבריאות יפרסם באתר את כל המידע הגולמי המצטבר שנאסף באמצעות החלופות וכן דוחות שמנתחים מידע זה, ועוד.

לבסוף, כדי להרתיע ניצול לרעה של מידע שיאספו הטכנולוגיות האזרחיות, הצעת החוק קובעת שורה של עבירות פליליות שהעובר עליהן צפוי לעונשי מאסר וקנסות. בין השאר, שימוש במידע שנאסף שלא למטרה שלשמה נועד ודרישה מעובד או מי שנתון למרת למסור מידע שנאסף או התקבל באמצעות טכנולוגיות לאיתור מגעים.

עו"ד חיים רביה. צילום: תומר יעקובסון

"לחדול מהשימוש בטכנולוגיות של השב"כ – לטובת חלופות אזרחיות"

החתומים על הצעת החוק הם: פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ; פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט; ד״ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב; ד"ר ענת בן דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה; עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט ולשעבר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים; עו"ד נעמה מטרסו, מומחית לאבטחת מידע והמנכ"לית המיועדת של עמותת פרטיות ישראל; עו"ד עמיר כהנא ממרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית; ד"ר דלית קן-דרור פלדמן מהקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה; עו"ד אבנר פינצ׳וק מהאגודה לזכויות האזרח; ד"ר אלדר הבר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות; פרופ' בני פנקס ממרכז הסייבר והמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן; דורון שקמוני, מומחה סייבר, יזם וממקימי איגוד האינטרנט ונשיאו בעבר; וד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית ומנהלת מערך המחקר ופיתוח התעשייתי של משרד התמ"ת, וממייסדות פרטיות ישראל.

פרופ' מיכאל בירנהק. צילום: יח"צ

"פיתוח חלופות אזרחיות לכלי המעקב של השב"כ אחר נתיבי התנועה וההדבקה של חולי קורונה והאנשים שעימם נפגשו הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה", אמרו עו"ד רביה ופרופ' בירנהק. "המעקב של השב"כ אחרי אזרחי המדינה הוא צעד קיצוני ומסוכן, שיש לחדול ממנו לאלתר. הצעת החוק נועדה לחייב את הממשלה לפעול באפיק אזרחי, וקובעת אמות מידה להגברת אמון הציבור בטכנולוגיות החלופיות ולעידוד השימוש בהן. אם ישראל תפעל כך היא תצטרף למעגל המונה עשרות מדינות, שברובן המכריע נאבקות בקורונה בהצלחה רבה".

פרופ' קרין נהון. צילום: ניב קנטור

"ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה כאחד מאוחדים בתמיכה בטכנולוגיות אזרחיות חלופיות ואפקטיביות", ציינה פרופ' נהון. "גם השב"כ מסתייג מהסמכתו לטפל בעניין אזרחי במהותו. הזמן בשל לקבוע אמות מידה לפיתוח ויישום החלופות האזרחיות לפעולתו".