"חוסנה של ישראל נובע מיכולת הממשלה להשפיע על החדשנות"
שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, הציג את תוכניות העבודה של המשרד בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת
"חוסנה הכלכלי והמדיני של ישראל נובע בין היתר מיכולתה של הממשלה להשפיע על תחומי החדשנות והטכנולוגיה, ולהתערב במקומות שבהם יש צורך לסייע", כך אמר היום (ב') שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומדת ח"כ עינב קאבלה.
השר שי ומנכ"לית המשרד, שי לי שפיגלמן, סקרו בדיון את תוכניות העבודה של המשרד לשנים הבאות. הם הדגישו שמימוש התוכניות תלוי באישור התקציב למשרד. ח"כ שי אמר ש-"אנחנו מקיימים דיונים עם משרד האוצר לגבי התקציב, בין אם הוא יהיה חד שנתי או דו שנתי. אבל, ללא ספק, ההחלטה על התקציב תשפיע על היכולת שלנו לממש את התוכניות".
יצוין שתקציב משרד המדע והטכנולוגיה עמד ב-2019 – התקציב האחרון שאושר – על חצי מיליארד שקלים, והשר הקודם, אופיר אקוניס, דרש להכפילו. בתשובה לשאלה, השר שי סירב לנקוב על אילו מספרים מדברים כעת בשיחות בין אנשי משרדו לבין האוצר.
כיצד השר רואה את תפקיד המשרד?
"אני רואה את תפקיד המשרד כמתכלל בין כל פעילויות הממשלה בכל מה שקשור לחדשנות", אמר שי. "בכוונתי למצב את המשרד כאחראי על הממשקים שבין תעשיית החדשנות וההיי-טק למשרדי הממשלה, ובכך לסייע לתעשייה ולהקל על הביורוקרטיה".
עוד הוא ציין את החשיבות שבקיום שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות אחרות – בהם משרד הכלכלה ורשות החדשנות, שנמצאת תחתיו.
השר שי אמר כי "תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות שאני מבקש ליישם הם על פי המודל של ניהול מוצר, המקובל בהיי-טק: קודם בודקים את השוק ושומעים את הצרכים, ואחר כך חוזרים למשרד וקובעים את האסטרטגיה ותוכניות הפעולה שמובאים לממשלה".
כמו כן, הוא ציין שהוא רואה חשיבות רבה בעידוד וקידום המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח – המולמו"פ, שמייצגת את הפיתוח והמחקרים בתעשייה האזרחית. "אלה הם המקומות שבהם הממשלה צריכה להתערב כדי לקדם נושאים שונים, שהשוק לא עוסק בהם", אמר שי.
הדיגיטל – בתוכנית העבודה של קבינט התשתיות
שי אמר שהוא הצליח לשכנע את הממשלה לכלול בתוכניות העבודה של קבינט התשתיות הלאומיות גם את תחומי התשתיות הדיגיטליות, הידע, המחקר והמדע. "יש הבנה שהשקעה בתשתיות לאומיות היא הדרך לצאת מהמשבר, ושילוב תשתיות דיגיטליות יקדם את זה", הוסיף.
שר המדע והטכנולוגיה ציין עוד שהמשרד מעודד פרויקטים של הנגשת דטה לחוקרים, בין היתר על רקע הדרישה להקים מרכז מחקר ואיסוף נתונים הקשורים לקורונה. הוא טען שיש תחומים רבים בעולם המחקר שהגיעו לשלב הבשלות אבל אין להם עדיין יישום מסחרי, מה שגורם לכך שחברות לא משקיעות בהם, "וזה בדיוק המקום שהממשלה צריכה להפנות אליו משאבים ולקבוע כיווני מחקר".
התפתחות תעשיית החלל – כמו תעשיית הסייבר
מה באשר לצלע השלישית במשולש שעליו אחראי המשרד – החלל? שי אמר כי הוא מעוניין לחזק את תעשיית החלל בדומה להתפתחות של תעשיית הסייבר, שהחלה כביטחונית והפכה להיות תחום אזרחי עם מאות חברות. לדבריו, "תעשיית החלל האזרחית מתפתחת במדינות רבות ולישראל יש פוטנציאל להגיע עד 2030 להובלה גם של התחום הזה". הוא ציין כי יש בישראל שתי קרנות הון-סיכון שמשקיעות בסטארט-אפים מקומיים בתחום החלל האזרחי, "ויש לזה פוטנציאל תעסוקה ל-25 אלף איש בעשור הקרוב".
שי הרחיב את הדיבור על הנגשת המדע לקהילה – תחום שהוא קרוב לליבו, ואמר כי מאז שנכנס לתפקידו, המשרד לומד את הנושא וינקוט בפעולות לקידום והנגשת אוכלוסיות לתחומי החדשנות והמדע, כולל השקעה במרכזי מחקר בחברה הערבית. בנוסף, המשרד ימשיך לעודד בנות ללכת ללמוד את מקצועות ההיי-טק, כדי לשפר את הנתונים, שמראים שרק 16% מכלל המנהלים בענף הם נשים.
יו"רית הוועדה, ח"כ עינב קאבלה, ציינה כי השר שי היה יזם מצליח בעברו. היא ציטטה משפט מתוך הספר יומנו של חנון: "כמה שיותר טכנולוגיה יותר טוב". "המשפט הזה מקפל בתוכו את מה שמונח בבסיס הפעילות שקשורה לחדשנות, למדע ולטכנולוגיה, והתובנה שעולה ממנו היא הצורך להשקיע במדע, טכנולוגיה וחדשנות. זהו הבסיס לצמיחה וזה כל כך חשוב, בעיקר בתקופת הקורונה, שבה מתחדד הצורך לנגישות לאמצעים דיגיטליים", אמרה ח"כ קאבלה.
תגובות
(0)