מי גורם לרשתות החברתיות לצנזר לכם פוסטים?

הצנזורה והסרת הפוסטים בסושיאל מדיה הן לא תמיד תוצאה של החלטות שרירותיות שמקבלת יד נעלמה במטה של פייסבוק או טוויטר ● עתירה שהגיש ארגון עדאללה מבקשת להסדיר את הנושא ולמנוע מהממשלה לבקש לצנזר את חופש הביטוי שלנו ברשתות החברתיות

עתירה נגד צנזורה ברשתות החברתיות. צילום אילוסטרציה: BigStock

דיון שהתקיים השבוע בבג"ץ, בעקבות עתירה של ארגון עדאללה, עסק בסוגיה מטרידה לגבי חופש הבעת הדעה ברשתות החברתיות, או, נכון היותר, היד הקלה שמעלימה פוסטים מהרשת.

כידוע, ברשתות כמו פייסבוק קיים מנגנון שמאפשר לכל גולש לדווח על תוכן מסוים ולבקש את הסרתו, כי הוא פוגעני, דברי שנאה או כל דבר שלילי אחר, לדעת המבקש. הפנייה מגיעה למרכז הבקרה של הרשת, ושם מחליטים האם להיענות לבקשה להסיר, עם או בלי פעולות נוספות כמו חסימת הגולש, או להשאיר את הפוסט או התגובה על כנם. עוד ידוע שהאלגוריתם של פייסבוק מסיר את הפוסט או התגובה אוטומטית אם יש עליו.ה מספר מסוים של דיווחים מגולשים ומעלה.

על פי העתירה, מסתבר שגורמים רשמיים, שמייצגים את ממשלת ישראל, משתמשים במנגנון הזה ולטענת העותרים, גורמים להסרה של אלפי פוסטים של גולשים, שאינם נוחים לגורמי ממשל אלה או שלטענתם יש בהם סיכון כלשהו.

באופן די הגיוני, כאשר תלונות כאלה מגיעות מגורמים רשמיים, מתייחסים אליהן ברשתות החברתיות בכובד ראש, ברצינות רבה יותר מאשר כשהמדווחים הם גולשים מן המניין, ומסתבר שאחוז ההיענות גבוה יותר במקרים אלה.

המדינה מצפה מהרשת החברתית להיות צנזור

העתירה מבקשת לדעת בשם איזו סמכות חוקית המדינה מבקשת לצנזר פוסטים, ולגרום להסרתם ואף לחסימת חשבונות של גולשים, מבלי שאיש מיידע אותם. זה נכון שהמדינה "משתמשת" כאן בתנאי המשתמש ברשת החברתית, שכל מי שיש לו חשבון פייסבוק חותם עליהם ושקובעים שאם ההנהלה מגיעה למסקנה שהפוסט עובר עליהם, היא רשאית להסיר אותו. הרי המדינה לא יכולה לעשות את זה לבד, למגינת ליבה של הממשלה. אבל המדינה היא לא עוד גולש "רגיל" שמדווח לפייסבוק או לטוויטר, ומי שמבקש כאן את ההסרה הוא לא אדם פרטי אלא פקיד ציבור, שמקבל הוראות ממי שהוא מקבל כדי לבצע את הפעולה – בין אם נותן ההוראה הוא מהדרג המקצועי במשרד או מהדרג הפוליטי. הפנייה שלו נעשית בשם מדינת ישראל וכאמור, בגלל זה היא מקבלת התייחסות VIP.

למארק צוקרברג ולמנהלים האחרים של הרשתות החברתיות יש מספיק צרות עם ממשלות בעולם. רק השבוע צוקרברג (ביחד עם מנהלים אחרים של ענקיות טכנולוגיה) זומן לעדות נוספת בבית הנבחרים האמריקני על פעילותה של פייסבוק. הדבר האחרון שהוא ועמיתיו צריכים אלה עוד פרסומים שליליים בנושאים אלה.

מה קורה כרגע עם העתירה? בית המשפט שלח את המדינה להכין לה תשובה, והיא ללא ספק תהיה מעניינת. היא וההחלטה שתבוא בעקבותיה.

המשך הפגיעה בחופש הביטוי

התביעה הזו מצטרפת לשורה של פעולות, החלטות, מדיניות והפעלת סמכות שלטונית, שהתוצאה הישירה שלהן היא פגיעה בזכות היסוד של כל אדם לחופש הביטוי והדעה. נכון, בהחלט יש מקרים שבהם יש הצדקה להסיר את הפוסט או התגובה, וטוב שיש עין פקוחה על פרסומים מסוימים, שעלולים לגרום נזק, לחשוף סודות או להוציא את דיבתו של אדם. אבל, כמו בהחלטות שלטוניות רבות אחרות, יש כאן בעיות של שקיפות, אמינות וסמכות חוקית. כל אלה לא קיימות – לא מצד רשויות השלטון ולא מצד בעלי הרשתות החברתיות. כל הגופים האלה רחוקים מאוד מלהיות שקופים – בכלל, ובנושא זה בפרט.

אי אפשר לנתק את נושא העתירה של עדאללה משורה של נושאים שעלו על סדר היום הציבורי באחרונה, בעקבות הקורונה. המגיפה משמשת כר פורה לפעולות שהממשלה מקבלת את הרשות לבצע מתוקף ההכרזה על תקנות שעת חירום והחקיקה, שפוגעות בפרטיות שלנו ובחופש הביטוי.

הצנזורה של פייסבוק והרשתות החברתיות האחרות, שהגם שמקורה בממשלה לא נעשית על ידה בפועל, מצטרפת לצנזורה האחרת, הממוסדת יותר, שקיימת במדינת ישראל. הכוונה היא לצנזורה הצבאית, שנובעת ממצבה הביטחוני הרגיש של ישראל ומעניקה לה את הזכות לפסול כל פרסום בכל כלי תקשורת ישראלי. אלא שלהבדיל ממה שהעתירה דנה בו, לצנזורה הצבאית יש שקיפות חלקית. מאחורי ההחלטה אם לפסול או לא יש גורם ידוע, שגם מקיים שיח עם המדיה ולא פעם מקבל את ההחלטה ביחד עם כלי התקשורת. השקיפות הזאת, כאמור, לא קיימת במקרים נשוא העתירה, וזה מהווה מדרון חלקלק, שיודעים היכן הוא מתחיל אבל לא יודעים היכן יסתיים.

השורה התחתונה: הרשתות החברתיות הן ג'ונגל של מילים, דעות וטקסטים. חלק גדול מהם באמת ראויים להסרה ומוטב היה אפילו לפעול נגד כותביהם. אבל לא יכול להיות שסמכות שלטונית רשמית תשתמש, לפי הנטען, באלגוריתמים של הרשתות החברתיות, על מנת לחסום תכנים שלא נראים לה. וגם, היה נחמד אם בעלי הרשתות החברתיות היו מפעילים את היד הקלה שהם מפעילים למילוי הבקשות מהממשלה גם על אינסוף תכנים אלימים, מסיתים ופוגעניים, שאין כל פקיד ממשלתי שמבקש את הסרתם.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. וקסמן שי

    הבעיה היא שרשת פייסבוק משתמשת לא רק בשלטונה המעוות המוכוון השלטון הקודם של ביבי ואנשיו אלא מפעילה שיטה רובוטית חסרת כל שיקול דעת אנושי בקביעותיה אם אכן הפוסט או התגובות אתיים או מתאימים למה שפייסבוק הגדירה ככללים של הרשת. הרובריקות לפיהם חילקה פייסבוק את האמור להיות "כללים" מכסות מרחוק בלבד את האפשרויות למיון אתיקה ברשת חברתית. ומצד שני, לא ניתנת לאיש הנחסם כל אפשרות לערער זולת מן שאלה סתמית אם יש לו ערעור ואם כן שהוא יענה לאחר תקופה ארוכה שכן עקב הקורונה יש קוצר בכח אדם ומן הסתם כבר תעבור תקופת העונש עד שיקבל תגובה אם בכלל. מערכת סתומה, בה פייסבוק היא הצנזור, השופט, המחליט והפוסק עפ"י תלונה של מישהו שעושה זאת ממש לא משיקולים ענייניים אלא כי נוכח שהנטען נגדו צודק ונכון ובעת כעסו שאין לו תגובה, מתלונן לפייסבוק ופייסבוק נענה באופן רובוטי בלבד. ומאחר שידוע הוא שפייסבוק ישראל נשלט ע"י מקורבי השלטון הקודם, ובלית סריקה יזומה של פוסטים ותגובות כללית אלא רק של תלונות, "פסק הדין" ניתן לגבי אלא ה-"חוטאים" לשלטון הקודם וממש לא מיושם לגבי אלו שדעותיהם עם המשטר הנוכחי. כל האמור לעיל לאחר ניסיון אישי מר ומנוסה של הח"מ ורבים מחבריי עימם שוחחתי בנושא.

אירועים קרובים