מנמ"ר, האם הכנת את ארגונך לחורף?

הקורונה שינתה ומשנה את התרבות הארגונית בלא מעט חברות. איש אמנם לא יכול היה לצפות את המגיפה ואת השפעתה הרבה על המשק, ובכלל זה על העולם הארגוני, אבל היא שבה והעלתה את המסקנה שתמיד כדאי להיות מוכנים עם תוכניות למצבי חירום. נוכח הפתאומיות והצורך בשינוי רחב בתוך ימים ספורים, המנמ"רים אמנם הפעילו את כישורי היצירתיות שלהם, וכך אפשרו למצות תהליכים ולנצל משאבים כדי לאפשר לארגון לשרוד, אבל אין ספק שקיומן של תוכניות כאלה מאפשרות לארגונים לבצע זאת על הצד הטוב ביותר.

בכל העולם, ובכלל זה בישראל, זה עבד יפה. כעת, כשהתחלנו להתרגל לשגרת החירום והתחזיות הן לגל קשה יותר של תחלואה בחורף שכבר נמצא לא רחוק, ההנהלות שואלות את המנמ"רים האם ואיך הארגונים מוכנים לחזרת המצב, ואולי חלילה בצורה חריפה יותר מאשר מה שהיה עד עכשיו.

גרטנר, שערכה מחקר בנושא, גילתה ש-43% מהמנמ"רים כבר החלו בתכנון אסטרטגיה להתמודדות עם המשך הקורונה, שממנה תיגזר התוכנית להיערכות לגל נוסף, בתקווה שלא יגיע. 38% ציינו שהם נמצאים בשלבי התכנון וגיבוש האסטרטגיה, וחלק גדול השיבו שיש להם תוכניות שהינן תוצאה של המסקנות שלהם מהגל הראשון, והם טרם הכינו תוכנית לגל הבא.

האם הקורונה היוותה זרז לביצוע טרנספורמציה דיגיטלית?

בניגוד למה שאולי ניתן היה לחשוב, המחקר גילה שלמרות הפרויקטים הרבים שביצעו הארגונים בתקופת הקורונה למעבר לעבודה מרחוק ושינוי סדרי העדיפויות, אי אפשר לומר שהמצב גרם בהם לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. כלומר, הקורונה לא יצרה מהפכה של ממש בארגונים. עם זאת, אולי עוד מוקדם מדי לקבוע מסמרות בנוגע להשפעת הקורונה על ביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים, ותהליכים כאלה עוד יקרו.

הסיבה המרכזית לכך, ולעובדה שמנמ"רים רבים טרם הכינו תוכניות להמשך, נובעת מהבעיה העיקרית של משבר הקורונה: חוסר הוודאות. מנמ"רים לא יודעים עד כמה רחוק הם יכולים ללכת בתוכניות השרידות והחירום, כי אי אפשר לדעת מה יקרה בעוד חודש, ו-ודאי שלא בחורף.

אבל המחקר של גרטנר לא פוטר את המנמ"רים מאחריות לשינוי המצב. זה הזמן שבו הם צריכים לתפוס את ההובלה ליד שולחן ההנהלה ולתת מענה ישיר לאתגרי השלב הזה של הקורונה, שרבים מהם כאן כבר מתחילת המשבר: חזרה למשרדים או המשך עבודה מהבית, תכנון מענה לאתגרי אבטחה רבים שצצו בעקבות המעבר הנרחב לעבודה מהבית, התמודדות עם התקני גישה מרחוק שאינם מאובטחים ובעיקר עבודה על מודעות עובדים.

הישיבה של המנמ"רים בשולחן ההנהלה תאפשר להם לדעת את גבולות הגזרה. המנכ"ל יקבע אילו תקציבים יש להם, על מה עליהם לשים דגש חזק ומידי, ואילו תחומים יטופלו בימים אחרים, שקטים יותר. יש כאן חשיבות רבה למערכת היחסים שבין המנמ"ר למנכ"ל, ובתקופת הקורונה לא מעט מנמ"רים דיווחו שהם הפכו להיות המנטורים של המנכ"לים בכל מה שנוגע למחשוב ולטכנולוגיה.

אלא שהמנמ"רים צריכים להבין שהאשראי שהם מקבלים בימים אלה מההנהלות שלהם בגלל הקורונה אינו בלתי מוגבל ומתישהו יפוג תוקפו. המבחן הבא שלהם יהיה בגל הבא, שעלול להפתיע ולעורר את השאלה: מנמ"ר יקר, האם הכנת את ארגונך לחורף?

מה בישראל?

המציאות בשוק הישראלי לא שונה בהרבה מהתשובות של המנמ"רים למחקר של גרטנר – שכולם היו אמריקנים. בסדרת וובינרים שערכנו באנשים ומחשבים מאז תחילת הקורונה שמענו סיפורים מרתקים על מנמ"רים, שגילו אורך רוח והצליחו להעביר ארגונים משמעותיים במשק לעבודה מרחוק, וכן להתאים את עצמם לסביבה הארגונית החדשה. את חלק מהם הקורונה לא ממש הפתיעה, כי הם נערכו מראש למצבי חירום. במדינה כמו שלנו, מתבקש להתכונן לתרחישי קיצון, על רקע ביטחוני, מזג האוויר או בריאותי.

בכל הארגונים הגדולים היו תוכניות מגירה למצבים כאלה. ההבדל ביניהם עם פרוץ הקורונה היה בין אלה שבהם התוכניות הללו נבחנו ותורגלו לבין אלה שבהם הן היו נעולות במגירות ואיש לא עסק בהן. השוני הזה נבע רק מפעילות המנמ"רים, אלא היה תלוי מאוד בתשומת הלב שהמנכ"לים ומועצות המנהלים הקדישו לכך. יותר נכון לומר שמדובר בהבדל בין מנהלים שדחו על הסף בקשות של המנמ"רים למשאבים כדי להיערך טוב יותר למשברים, לבין כאלה שנתנו להם ולמנהלי האבטחה יד חופשית, תוך הדגשה שהם מצפים לראות את החזרי ההשקעות.

השורה התחתונה: על ארגונים לקחת בחשבון שצפוי גל נוסף, אולי קשה יותר מקודמיו, בגלל שינויי מזג האוויר. נראה שבישראל, כמו בכל העולם, הגל הזה יהיה הרבה יותר דרמטי, עם סיכונים רבים מאוד לכלכלה. היערכות נכונה של הארגונים בכלל ושל המנמ"רים בפרט תאפשר שרידות טובה יותר. הלוואי שהתחזית הפסימית הזאת לא תתממש.