מה יניע את החדשנות הטכנולוגית בעשור שאחרי הקורונה?

הקורונה עדיין כאן, ואינה מראה סימנים שהיא הולכת לאנשהו, לפחות לא בסתיו ובחורף הקרובים. אבל זה לא מונע מחברות מחקר ומאנשי טכנולוגיה להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחשוב ולצפות מה יהיה סדר היום הטכנולוגי העולמי בעשור הקרוב.

זה מה שעשו באחרונה חוקרי גרטנר (Gartner), שאיתרו חמש מגמות בתחומים מתעוררים, שילוו אותנו עד 2030. מובן שהמגמות האלו מתכתבות היטב גם עם סדר היום הטכנולוגי בישראל, הן ברמת השוק הארגוני הפנימי והן ברמה הגלובלית.

חוקרי גרטנר מציינים, כי בעשור הבא הטכנולוגיות החדשניות יהיו מצד אחד משבשות, כלומר יניעו או יחליפו טכנולוגיות קיימות, אבל יביאו גם בשורות חדשות שלא ידענו עליהן קודם. בשלב הנוכחי הזה קשה כמובן לצפות מה תהיה ההשפעה הישירה שלהן, כיוון שהן עדיין לא ממש מיושמות, אבל מי שעוסק בתכנון או בודק יעדי השקעות כדאי שייקח זאת בחשבון.

על פי התחזיות, החדשנות תבוא לידי ביטוי כמעט בכל תחום בחיינו. הראשונה, למשל, נקראת DIGITAL ME, והיא עוסקת בטכנולוגיות זיהוי חכמות, שהקריטיות שלהם עלתה דווקא בימי הקורונה. בהקשר הספציפי הזה מדובר על טכנולוגיות שמאפשרות לאנשים ליצור שיטות חדשות לייצוג הדיגיטלי של עצמם, כמו דרכונים דיגיטליים וטכנולוגיות התרחקות חברתית. גרטנר צופה, כי הטכנולוגיות הצפויות בתחום זה כוללות טכנולוגיות התרחקות חברתית, דרכוני בריאות, תאום דיגיטלי של האדם, תאום אזרח, ריבוי חוויות ו-BMI דו כיווני (ממשק מכונה מוחית).

יצוין, כי נושא הזיהוי הדיגיטלי עלה על סדר היום אצלנו בחודשים האחרונים על רקע הצורך של משרדי ממשלה, גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות לתת שירותים דיגיטליים מקוונים, שדורשים הזדהות אישית, או הנפקת תעודות זהות ודרכונים מבלי הצורך להתייצב פיזית בלשכות משרד הפנים.

המגמות האחרות שאנשי גרטנר מזהים הן פתרונות שיסייעו לארגונים לענות על צרכים עסקיים בצורה מהירה וגמישה, על ידי פתרונות ארוזים מראש, מבוססי בינה מובנית ומבוזרת, המיושמת לכל רוחב הממשקים הארגוניים ועד למכשירי הקצה שבידי המשתמשים הפנימיים והלקוחות החיצוניים. החידוש שצפוי בעשור הקרוב, על פי גרטנר, הוא שיכולות ה-AI, שאמנם הוא תחום "חם" כבר היום, יתרחבו ליישומים נוספים עבור מפתחי אפליקציות ומעצבי UX שכבר קיים כיום. בעתיד, בעזרת AI ניתן לתת מענה לבעיות ספציפיות שמשתלבות באתגרים של תכנון פרויקטים ברזולוציות שעד היום לא ידענו עליהם, שילוב מוגבר של למידה עצמאית ועוד.

תחום אחר שגרטנר מזהה הוא אלגוריתם שמייצר מודל חדש של אמון, הנדרש בתהליכי זיהוי ואבטחת מידע, במיוחד כדי להבטיח את נושא הפרטיות. האלגוריתם החדש אמור להחליף את המודלים הקיימים שנמצאים בכלי זיהוי שונים שנועדו לאפשר כניסה או שימוש במידע רגיש, שרק מורשים או מזוהים יכולים להיות חשופים אליו. תחום נוסף הוא טכנולוגיות שמתפתחות הקשורות לאלגוריתם, שישדרג את תהליכי האמון, הנדרשים בתחום אבטחת מידע. פתרונות אלו שיפותחו בעתיד יחליפו כלים קיימים, וגם הם יהיו מבוססי AI.

תחליף לסיליקון

ואם חשבתם שזה גבול הדמיון, אז טעיתם. בעשור הבא נהיה עדים לטכנולוגיות שייתנו מענה לאתגר הקיים כיום: קצה הגבול הפיזי של חומרי הסיליקון. בעתיד, צופים מומחי גרטנר, יהיו חומרים חדשים, שיעקפו את הבעיה, והם יאפשרו ביצועים מהירים יותר, חיישנים מתכלים וטרנזיסטורים מבוססי חמצן.

סביר להניח שכל הפיתוחים האלו מצויים כיום במעבדות של חברות הזנק בכל העולם. טובי המוחות משקיעים מאמצים כדי לייצר פתרונות סביב טכנולוגיות אלו. לישראל יש באופן טבעי פוטנציאל להוביל תחומי חדשנות, כמו שהיא עושה כעת בתחום הבריאות הדיגיטלית, או כפי שנעשה בתחומי הסייבר או הרכב החכם. היישומים הראשונים יהיו בצורה זו או אחרת בארגונים גדולים, כפיילוטים ,ואם יצליחו – יתורגמו להשקעות מצד יזמים שיאמינו בפתרונות אלו.

בדרך כלל זו שרשרת התהליך של התפתחות רעיון או טכנולוגיה חדשה. אבל בנסיבות המציאות של היום, כאשר המגיפה העולמית עדיין משבשת ומשנה תהליכים ומייצרת משבר כלכלי ובריאותי עולמי, חייבים לשים כוכבית וסימן שאלה גדול סביב תחזיות אלו, או, לחלופין, להתפלל שבעוד עשור, כאשר נביט אחורה, נוכל לומר שלמרות הקורונה העולם הטכנולוגי המשיך להיות מרתק, חדשני ומסעיר.