כיצד סייע ה-IT לעיר מודיעין להיערך לסגר השני?

עיריית מודיעין מכבים רעות תפעיל במהלך הסגר השני, שהחל בערב ראש השנה, את מערכת השו"ב העירונית, שפותחה באופן עצמאי על ידי אגף המיחשוב עוד הרבה לפני שמשרד הבריאות ופיקוד העורף העלו לאוויר את המערכות שלהם.

המערכת, שכבר נמצאת בחמ"ל העירייה, מסייעת לראש העיר, חיים ביבס, ולכל מקבלי ההחלטות בעירייה, לקבל מידע בזמן אמת על התחלואה בעיר, במספר שכבות, ולפעול בהתאם.

איסוף נתוני קורונה עדכניים במערכת השו"ב העירונית. צילום אילוסטרציה: BigStock

המערכת כוללת לוח מחוונים קל לשימוש, ומשלבת יכולות GIS ו-BI. היא מתכללת מידע ממספר רב של מקורות, בין היתר משרד הבריאות, רישום תלמידים, משאבי אנוש בעירייה, ומקורות נוספים. בכך מתקבלת תמונת מצב עירונית עדכנית 24 שעות ביממה. המערכת מאפשרת לבצע פילוח של חולים מבודדים, לפי קופות חולים, שכונות ומקומות הדבקה.

ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר המרכז לשלטון מקומי, סיפר בראיון לאנשים מחשבים כי פיתוח המערכת מבטא את התפישה שהוא דוגל שבה, שיש לתת עצמאות ניהולית ואחריות לרשויות המקומיות לנהל את המאבק בנגיף, לנהוג באחריות, אבל לשמור על פרופורציות. ביבס נמנה על אלו שסברו שלא היה מקום להטיל את הסגר השני במתכונת הנוכחית שלו.

חיים ביבס, האם יש שוני בהיערכות הפעם לעומת הסגר הראשון?
"באופן כללי לא. הגל הראשון התנהל בצורה טובה יותר מאשר כעת, למרות שמספר הבדיקות היה קטן יותר. מודל הרמזור לדעתי היה אמור להיות הפתרון הנכון, בין היתר משום שהוא מטיל אחריות על הרשויות שיודעות הכי טוב מה קורה בעירן, ויכולות לתת מענה לאתגרים השונים. לקראת הגל השני ההחלטות היו בין היתר בגלל לחצים פוליטיים. נכון הוא שיש עלייה מדאיגה בתחלואה, אבל חייבים לשמור על פרופורציות. השאלה היותר חשובה היא איך יוצאים מהסגר, ועל זה אני חושש שאין עדיין תשובות, וחבל".

כיצד הכלים הדיגיטליים מסייעים לכם לנהל את הסגר כעת?
"אני חושב שהיכולת שלנו לעבור לשירותים מקוונים היא דבר חשוב, מפני שנערכנו לזה עוד לפני הסגר. הרבה יותר תהליכים שדיברנו עליהם לפני הקורונה עם לו"ז לטווח ארוך. עברנו בין לילה מאפס למאה. בסופו של דבר סיפקנו שירותים יעילים יותר, ישיבות הזום (Zoom) קצרות, ממוקדות. החינוך המקוון, שעד לפני הקורונה המורים לא רצו לשמוע על כך, וכמובן גם מערכת השו"ב שפיתחנו,שהחלה לעבוד מהיום הראשון".

מה הייחוד שלה לעומת מערכות אחרות שכבר קיימות ברשויות?
בסגר הראשון לא היו מספיק נתונים. לקח זמן עד שמשרד הבריאות סיפק לנו נתונים. לא היה אפשר לעשות את החקירות האפידמיולוגיות, ולכן הוריתי לאגף המיחשוב לפתח מערכת משלנו. מהרגע הראשון, הדשבורד שלנו הזרים נתוני אמת לחמ"ל, דבר שסייע לנו מאוד, כמובן. אחר כך שילבנו בה נתונים ממערכות של פיקוד העורף וגם משרד הבריאות. זה חלק מתפישתי שאסור לסמוך על אף אחד, והיה חשוב שנקבל את מלוא המידע כבר מהשלב הראשון".

כיצד היא מסייעת בפועל למעקב אחר התחלואה?
"המערכת יכולה לעקוב משלב ראשון. אנחנו יודעים מהיכן החולים מגיעים ולפי זה איזה קופת חולים, בית ספר, מקום עבודה, יודעים כמה נמצאים בשלבי יציאה מהבידוד, ואנו עוזרים להם בבדיקות מול קופות החולים. יש גם שכבת מידע שמפלחת לפי שכונות, מקום מגורים, ומידע על החולים שמועבר לרווחה, והם כמובן מטפלים בזה מייד".

מי משתמשי המערכת?
הרמה הראשונה נמצאת בחמ"ל קורונה שהקמנו מיד עם פרוץ המגיפה, והיא הכי מפורטת. הרמה השנייה, השימוש שלי, שמראה לי מגמות מבלי להיכנס לפרטים של אנשים, והרמה השלישית, שהיא פלטפורמה חיצונית, נמצאת באתר העירייה, שקופה לכולם, שם ניתן לקבל מידע על התחלואה ברמת אזורים, כמובן מבלי לציין שמות של רחובות ואנשים".

אמרת שתוך כדי פיתוח המערכת, פיקוד העורף פיתח מערכת משלו, לטובת הרשויות. מדוע לא להשתמש בה?
"אכן יש דשבורד כזה, אבל כאמור המדיניות שלי היא לא לסמוך על אף אחד. אנחנו משתפים פעולה, אבל היתרונות שהכלי נמצא אצלי הם רבים יותר וחשובים".

בעקבות הקורונה מדברים עכשיו על העצמת הנושא של ערים חכמות. כיצד אתה רואה את זה ברשויות?
"הקורונה אכן העצימה מאוד את הנושא של ערים דיגיטליות, לערים שהיו שם קודם לכן, כי כאמור המעבר היה מאפס למאה בין לילה. אני חושב שמרבית ראשי הרשויות הבינו שככל שהמערכת תהיה יותר מבוססת דיגיטל, עם שירותים מקוונים, כך הם יוכלו לעבור את המשבר טוב יותר. זה גם יימשך אחרי הקורונה. היום אנחנו נותנים שירותים טובים יותר לתושבים. הרוב הם יכולים לקבל מהבית. החינוך המקוון שאף אחד לא חשב עליו לפני הקורונה, הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך".