קריאה אחרונה לח"כים ולשרים: אל תשביתו את ההיי-טק!

מחר (ו') תיכנס מדינת ישראל לסגר כללי שני בחצי שנה, בעקבות הזינוק בתחלואה בקורונה. אלא שהפעם, הסגר הזה צפוי להיות הדוק הרבה יותר מקודמו, שידענו במרץ ובאפריל, ולגרום לכלכלה נזק של 35 מיליארד שקלים, על פי הערכת כלכלני משרד האוצר ובנק ישראל. חלק גדול מהנזק הכספי הזה ינבע מהשבתת ענף ההיי-טק, ואולי הוא אף יגדל.

אמש והיום עורכים ארגוני ההיי-טק וגורמים נוספים מסע לחצים ושתדלנות בקרב ח"כים ושרים, כדי שהענף, המהווה, כמאמר הקלישאה, הקטר של המשק, יוחרג מהסגר ולא ייסגר. כך איגוד התעשיות הישראליות המתקדמות IATI ואיגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, שהעומד בראשו, ד"ר צבי מרום, הביע בראיון לאנשים ומחשבים אופטימיות, בעקבות דברים ששמע בשיחות שהוא מנהל עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. בכל מקרה, בין אם הממשלה תחליט להחריג את ההיי-טק מהסגר או להשאיר אותו בין הענפים ששעריהם יינעלו, ההחלטה הסופית היא של הכנסת.

שרי הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, מודעים היטב לתרומה המשמעותית של ההיי-טק לכלכלה הישראלית, וגם לכך שבענף הקפידו קלה כחמורה על התו הסגול. בחברות בענף מודעים היטב להשלכות של עובדים שנדבקים, וגם לכן העבירו רבים מהם לעבודה מהבית, ואלה שמגיעים למשרדים חותמים על הצהרת בריאות ועוברים בדיקות קפדניות, באמצעות מערכות ממוחשבות.

צריך להבהיר: ראשי הענף מבקשים החרגה לא רק כדי להכניס עוד כמה שקלים לחשבון הבנק שלהם. הם לא מנהלים רשתות אופנה ולא מחלקים דיבידנדים נדיבים בעודם מוציאים אלפי עובדים לחל"ת. התוצר שלהם מהווה את הבסיס לכך שמדינת ישראל ממשיכה להיות אומת החדשנות ולראייה, חברות ההיי-טק מהוות עשרות אחוזים מהיצוא מישראל.

לא כל ההיי-טק יכול לעבוד מהבית

הדעה הרווחת היא שחברות ההיי-טק יסתדרו, כי הן יכולות לעבוד מהבית. נכון שחלק גדול מהן עושות זאת, אבל יש חברות בענף שאין להן את הפריבילגיה הזאת.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI, כתבה במכתב ששלחה הבוקר לממשלה כי "מרבית החברות שיכולות לקיים מתכונת של עבודה מהבית כבר עושות זאת. לעומתן, יש חברות שלהן מפעלי ייצור ופעילות ייחודית, שיכולה להתקיים רק במתקנים ייעודיים, כגון מפעלים לייצור שבבים בהם קיימים חדרים נקיים, חברות היי-טק שעושות שימוש בשרתים משוכללים, חברות מתחום מדעי החיים, שעושות שימוש יומיומי במעבדות ובציוד רפואי ומחקרי מתקדם, ועוד".

יש לזכור שההיי-טק לא עומד בפני עצמו. הוא מניע שורה של מגזרים ויש לו אקו-סיסטם רחב. כך הוא יכול לסייע בעת המשברית הזאת, כמו שהוא עושה בשגרה, למספר עצום של עסקים ונותני שירותים שתלויים בו, כולל ענפים שנפגעו קשות, כמו המסעדנות. תשאלו את השליחים של וולט ותן ביס.

מעבר לזה, ההיי-טק הוא הפנים של המדינה כלפי העולם, מאחר שחלק גדול מהפעילות של החברות פונה לשווקים בחו"ל. ואם כבר חו"ל, גם במדינות אחרות יש תחלואה גבוהה, הולכת ועולה, וגם בהן הולכים לסגרים או לפחות להגבלות חמורות יותר. אבל עד לרגע זה לא שמענו על מדינה נאורה כלשהי שסוגרת את כל מפעלי ההיי-טק שלה, גם אם לתקופה קצרה ומוגבלת. אפילו בסין לא עשו זאת לחלוטין, הגם שהמדינה הייתה בעוצר מוחלט, והחברות הטכנולוגיות שם חזרו לעבודה סדירה הרבה לפני מגזרי המשק האחרים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מדבר גבוהה גבוהה על החשיבות והתרומה של ההיי-טק. האם עכשיו הוא ייתן לו לסבול מפגיעה קשה? צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

ההחלטה של הממשלה ללכת על הסגר המחמיר ביותר לא נובעת רק משיקולים מקצועיים, אלא גם משיקולים פוליטיים-קואליציוניים ואישיים. שהרי מומחי משרד הבריאות, ואפילו פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמרו במפורש שאין מקום לסגר מחמיר כל כך.

אלא שמישהו בקריית הממשלה התבלבל: ההיי-טק אינו מפגין בבלפור ולכן לא צריך להעניש אותו, ובטח שלא לסגור אותו – כמו שהממשלה עושה למפגינים. סגירה של ענף ההיי-טק היא גזירה שהנזקים שלה הם בלתי הפיכים. כל מה שמבקשים הוא לאפשר לו לעבוד בהיקף מינימלי, כדי לסייע לחברות שלא לקרוס, לעובדים שלא להיות מפוטרים ולמדינה להתגבר על המשבר הכלכלי, שילווה אותנו הרבה זמן אחרי שהמגיפה הבריאותית תסתיים.