כיצד מנהלי ומנהלות ה-HR בהיי-טק התמודדו עם אתגרי העבודה מרחוק?

שלוש מנהלות בכירות בתחום משלוש חברות היי-טק גלובליות דיברו על הנושא החם בכנס The New Office של אנשים ומחשבים

מנהלות ומנהלי משאבי האנוש - בלב פתרון אתגר המעבר לעבודה מהבית. אילוסטרציה: BigStock

משבר הקורונה יצר אתגרים חדשים למנהלי ומנהלות משאבי האנוש בארגונים השונים, ובמרכזם המעבר המהיר מאוד, בתוך ימים אחדים, מעבודה במשרד לעבודה מלאה או כמעט מלאה מהבית. זאת, כחלק מהמאמץ הכלל ארגוני לעבוד כרגיל עד כמה שאפשר, למרות המשבר.

שלוש מנהלות בכירות בתחום בשלוש חברות היי-טק גלובליות סיפרו על ההתמודדות שלהן עם האתגרים הללו בפאנל שנערך במסגרת כנס The new office של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים – וירטואלית, לאור המצב. בין היתר, הפאנל עסק בטיפול שלהן בעובדים ובמחוברות שלהם למקום העבודה, אף על פי שהם לא נמצאים פיזית במשרד.

בפאנל השתתפו: אלונה פריד אייל, סמנכ"לית משאבי האנוש של אינטל ישראל, שירי גרוסברד, דירקטורית חדשנות וחוויית עובד באפס פלייר, וקרן רדו לבנובסקי, מנהלת משאבי האנוש של צ'ק פוינט ישראל.

פרו-אקטיביות בניהול משאבי האנוש

פריד אייל סיפרה כי "מיד לאחר ההחלטה על הסגר הראשון, 90% מ-13,500 עובדי אינטל בישראל עברו לעבוד מהבית. הוחרגו מכך עובדי ייצור במפעל בקריית גת, ועובדים חיוניים במעבדות וביתר האתרים שלנו. המצב הזה נמשך עד היום ואינטל הודיעה רשמית לעובדיה שהם ימשיכו לעבוד מהבית לפחות עד יוני 2021".

אלונה פריד אייל, סמנכ"לית משאבי האנוש של אינטל ישראל. צילום: יח"צ

אלונה פריד אייל, סמנכ"לית משאבי האנוש של אינטל ישראל. צילום: יח"צ

"כמו לרבים אחרים, המעבר החד הצריך אותנו להתארגן במהירות, אחרי ההלם הראשוני", סיפרה. "מהר מאוד הבנו שאנחנו חייבים לעבור לפרו-אקטיבות בניהול משאבי האנוש. בשלב הראשון אפשרנו לעובדים לרכוש ציוד משרדי ולהגיש לנו את החשבון, ואחר כך נתנו מענה לאתגרים אובייקטיביים שנוצרים מעצם העבודה מהבית בתקופת סגר, כאשר הילדים וכל המשפחה נמצאים בבית. אחד הפתרונות המקוריים שאינטל הציעה מיד עם תחילת הסגר הוא מימון בייביסיטר לעובדים שיש להם ילדים בגילאים הרלוונטיים".

מהצד השני, פריד אייל ציינה כי נעשתה פעילות עם המנהלים בחברה. "במציאות החדשה, תפקיד המנהלים הפך להיות משמעתי. המנהל צריך לטפל, בנוסף למשימות השוטפות, גם בעובדים, לעמוד על הצרכים שלהם ולתאם שגרת עבודה שמותאמת לסביבה החדשה. לשם כך היה צריך להכשיר את המיומנויות האלה אצלם", אמרה.

"בדיעבד, אחרי חצי שנה, אפשר לציין בסיפוק שכל הארגון עמד במשימות בצורה יפה והתפוקות לא נפגעו", הוסיפה פריד אייל. היא ציינה כי החברה נוהגת בצורה דומה בכל הנוגע לטיפול בעובדים גם בימים אלה של סגר שני.

החברה שעברה לעבוד מהבית שבועיים לפני כל המדינה

גרוסברד אמרה שאפס פלייר מעסיקה כ-1,000 עובדים ב-18 משרדים ברחבי העולם. החברה מתמחה באופטימיזציה לקמפיינים ברשת, מוגדרת על ידי מומחים כאחת החברות המבטיחות ביותר בתחום ולפני כשלושה חודשים גייסה 210 מיליון דולר – סכום עתק יחסית לסבב גיוס.

שירי גרוסברד, דירקטורית חדשנות וחוויית עובד באפס פלייר. צילום: יח"צ

שירי גרוסברד, דירקטורית חדשנות וחוויית עובד באפס פלייר. צילום: יח"צ

לדבריה, החברה התארגנה לעבודה מהבית כשבועיים לפני שמדינת ישראל עברה כולה לסגר, "כי יש לנו משרד בסין והבנו מהם שהקורונה היא משהו גדול, שישפיע על כולם. יש לציין שההוראה של המנכ"ל התקבלה די בפליאה בחלק מהמדינות, כמו למשל בדרום אמריקה, שלא הבינו מדוע אנחנו עושים מהלך של מעבר כללי לעבודה מהבית. כיום, בדיעבד, הם מבינים".

מטבע הדברים, גם באפס פלייר טיפלו בתחילת תהליך המעבר המהיר לעבודה מהבית בהיבט הלוגיסטי, למשל השתתפות בהוצאות האוכל: במקום כרטיס התן ביס של העובדים, החברה העבירה כסף להשתתפות בהוצאות האוכל ישירות למשכורת. "אבל האתגר המורכב יותר", לדבריה, "היה אספקת ציוד לכל העובדים. הזמנו את כל העובדים לבוא ולקחת את מה שהם צריכים להמשך העבודה, בלי רישום כלשהו, ורק ביקשנו שיודיעו לנו מה הם לקחו", אמרה גרוסברד.

היא אמרה כי "המהלך הצליח מעל ומעבר למצופה: הקצבנו לו שבועיים, אבל סיימנו אותו בארבעה ימים".

"מעבר לזה", ציינה גרוסברד, "שגרת העבודה אצלנו לא השתנתה בהרבה עם הקורונה, כי יש לנו ניסיון בעבודה מהבית. אנחנו חברה גלובלית ולכן יודעים לנהל עובדים מרחוק. העבודה מרחוק היא הנורמל כיום".

מה עושה חברה שלא רגילה לעבודה מהבית?

בעוד שבאפס פלייר, וגם באינטל, העבודה מהבית הייתה מקובלת עוד לפני הקורונה, גם אם בהיקפים הרבה יותר קטנים, הרי שבצ'ק פוינט זה לא היה קיים בכלל, כפי שרדו לבנובסקי סיפרה בפאנל. "צ'ק פוינט היא חברת אבטחת מידע והגעה פיזית למשרד היא חלק מתרבות העבודה בה – ולא רק מסיבות אבטחה", אמרה. "זה משהו תרבותי-חברתי, שכל העובדים מחוברים אליו: היכולת לפגוש את החברים שלך לעבודה, מנטורינג, וגם חברויות ואפילו זוגות שיצאו מאצלנו".

קרן רדו לבנובסקי, מנהלת משאבי האנוש של צ'ק פוינט ישראל. צילום: יח"צ

קרן רדו לבנובסקי, מנהלת משאבי האנוש של צ'ק פוינט ישראל. צילום: יח"צ

איך התגברו בצ'ק פוינט על הבעיה? "הבנו מהר מאוד שמדובר בתופעה רחבה ומשהו גדול, בין היתר כי יש לנו משרדים ברחבי העולם ולמדנו מהם את הדברים", אמרה רדו לבנובסקי. "במשך שלושה שבועות ביצענו תהליכי התארגנות, שכללו קודם כל אספקת מחשבים וציוד משרדי לכל העובדים, טיוב של מאגר הכתובות שלהם, כדי שנוכל כולנו להיות מסונכרנים, וסיוע בכל הדברים שמסביב לעבודה מהבית, לרבות משפחה ושמירה על בריאותם על העובדים, וכמובן – אבטחת העבודה מהבית, שזה חלק מהפורטה שלנו. אם צריך גם סיפקנו רופא. בנוסף, ביצענו עדכונים בכל מה שקשור לנושאי שכר, בונוסים ודברים רבים אחרים שבשוטף לא עסקנו בהם כל הזמן".

רדו לבנובסקי ציינה כי "לא הוצאנו עובדים לחל"ת ואפילו עצרנו פיטורים של עובדים שהיו מתוכננים ללפני הקורונה".

האם תמשיכו במציאות הזו גם אחרי המשבר?
"אני חושבת שכן".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים