המבקר: האיכון הסלולרי של השב"כ – נכשל

מבקר המדינה קובע, בדו"ח ממצאי הביניים על הקורונה שהוא פרסם היום (ב') אחר הצהרים, שהשב"כ נכשל במשימתו, כי לא היו לו מספיק כלים כדי להצליח בה וכי היכולת שלו לא מוצתה – גם זאת שאושרה לו על ידי הממשלה, בהחלטה ממרץ האחרון, שקיבלה תוקף של חוק, שאושר שוב ושוב.

השב"כ אסף ועיבד עם הכלים שניתנו לו מידע טכנולוגי לטובת ביצוע חקירה אפידמיולוגית. על השירות הוטלו שתי משימות: זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועה של החולה בימים שקדמו לאבחון וזיהוי אנשים שבאו עמו במגע קרוב – ברדיוס של שני מטרים ולמשך 15 דקות לפחות. אלא שבעוד שמשרד הבריאות העביר לשב"כ את פרטיהם של 62,219 חולים, הוא בדק אודות 43,250 מהם ואיתר כחצי מיליון מגעים. מספר המגעים הממוצע לחולה עמד על 11.55 ומספר חולים המאומתים מבין המגעים שאיתר השירות עמד על 17,719. היחס בין מספר החולים המאומתים מבין המגעים למספר כלל החולים שהועברו לבדיקת השירות עומד על 28.5%.

השב"כ מודה בעצמו: מרבית האיכונים – לא אפקטיביים

נתון נוסף מעלה שהיחס בין מספר חולים שעלו במגעים שאותרו על ידי השב"כ לבין כלל המגעים שאותרו עמד על כ-3.5%. משמע, 3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים. יחס זה, המכונה בשירות "אות רעש" ומשמש מדד לאפקטיביות של הפעילות, "משקף פוטנציאל של כניסה נרחבת מאוד של אנשים לבידוד, ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה", על פי המבקר.

ליקויים באיכונים. השב"כ

השב"כ ציין בפני המבקר כי בחלוף הזמן, יחס ה-"אות-רעש" השתפר ועלה לכ-4.6%. כלומר: השב"כ עצמו למעשה מודה שיותר מ-95% מהפעילות כלל לא הייתה אפקטיבית, מה שאומר אנשים רבים שהוכנסו לבידוד שלא לצורך. הארגון הוסיף שעל פי נתוני משרד הבריאות, ולאחר שמקזזים מהנתונים פרטים הנוגעים לבני משפחה ולאיתורים כפולים של מגעים, יחס ה-"אות-רעש" של פעילותו בתקופת ההפעלה השנייה של האיכונים עומד על 7.3% וכי "השירות ממשיך בתהליך שיפור מתמיד".

תשאול החולה אפקטיבי יותר

מהביקורת עלה כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של פעולות הסיוע של השב"כ: יחס ה-"אות-רעש" על בסיס חקירה המבוצעת על ידי תשאול של החולה היה כ-24% בתקופה המקבילה.

"אמנם", כתב אנגלמן בדו"ח, "הכלי שבשימוש השב"כ הצליח להניב מספר לא מבוטל של מגעים של החולים המאומתים, אך בתהליך אין כדי למצות את יכולות השב"כ שהוקצו, ואין בו כדי להביא לידי סגירת מעגל תהליך החקירה האפידמיולוגיות במלואו ולמיצוי אופטימלי של היכולות הנדרשות לקטיעת שרשרת ההדבקה".

המבקר: במקרים מסוימים, השב"כ פגע בפרטיות באופן לא מידתי

בדו"ח ציין המבקר שחלו תקלות בפעילות השב"כ, ששיקפו חריגות נקודתיות מכללים מחייבים, "אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות". השב"כ מסר כי "מדובר בארבעה מקרים שבהם בוצעו חריגות מסוימות, שאינן חורגות, להבנתנו, מגדר טעויות אנוש, ולכל היותר מהוות חריגה נקודתית מנוהל".

על פי המבקר, "בשל פעילות הסיוע שנתן שב"כ למשרד הבריאות נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת בשירות. כמו כן, הפעולות הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות, שעלולה לפגוע בו בעתיד, עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו".

ההמלצות

אנגלמן ממליץ לכלל הנוגעים בדבר "להביא בחשבון את מגבלות האפקטיביות של פעילות השב"כ בסיוע למשרד הבריאות. זאת, נוכח תוצאות פעילותו של השב"כ, ובכלל זה הפגיעה בזכות לפרטיות. מומלץ לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות המבוצע על ידי תשאול של החולה ולבחון באופן שוטף את היחס 'אות-רעש' של איכוני השב"כ. במקביל, מומלץ לשלב חקירות אפידמיולוגיות על ידי תשאול של החולה לאחר קבלת איכוני השב"כ, באופן יזום. אם השירות ימשיך לסייע למשרד הבריאות, יש להבטיח שננקטות כלל הפעולות הנדרשות למיצוי תוצריו".

לשב"כ מציע המבקר "לבחון את הפערים הקיימים בין יכולותיו לבין התוצר הנדרש, להציג אותם למקבלי החלטות ולהציג חלופות, בהינתן המגבלות החוקיות הנוגעות לפגיעה בזכות לפרטיות, במשאבים הנדרשים, ביכולותיו הטכנולוגיות, בצורך לשמור על חסיון יכולותיו ובלי לפגוע יתר על המידה ביכולתו לבצע את משימותיו השוטפות. על השירות לנהוג בזהירות יתרה, על מנת להבטיח שגם היקף קטן של תקלות שאירעו לא יישנה". אנגלמן התייחס גם לטענות על איכונים שגויים, שהובילו לבידודים שלא לצורך, והמליץ לארגון "להפיק לקחים על בסיס הודעות ערעור שמגיעות לטיפולו ולבדוק אם תקלות איכון גרמו לאיתור מגעים שגוי".

אחוז נמוך מאוד של הורדות מתוך כלל האוכלוסיה. אפליקציית המגן. צילום מסך

"לפתח במהירות כלים חלופיים לאיכון של השב"כ"

בהמשך קרא אנגלמן "לפתח ולהטמיע במהירות כלים דיגיטליים חלופיים לאיכון של השב"כ. מספר המשתמשים שהורידו את יישומון המגן, נכון לאוגוסט, עמד על רק כ-900 אלף מתוך כשישה מיליון בעלי מכשירים בישראל. לכן, יש להגדיר באופן החד והברור ביותר את הדרכים לקידום האמצעים באופן היעיל והאפקטיבי ביותר ובהתחשב, בין השאר, בזכות לפרטיות". השב"כ ציין כי כדי שאמצעים חלופיים יניבו תועלת, יש לחייב את הציבור להוריד אותם.

למשרד הבריאות קורא המבקר "לוודא כי יש בידיו מספר טלפון נייד שהיה בשימושו של כל מי שנבדק לקורונה ב-14 הימים שלפני הבדיקה, ושפרטים בעניין זה נבדקים ומתקבלים כחלק מובנה של תהליך רישום פרטי הנבדק. בדרך זו הנתונים יגיעו לשב"כ כשהם מאומתים ומעודכנים וייחסך הצורך בביצוע פעולות מסוימות. כמו כן, הדבר יאפשר לשירות לאכן אחוז גבוה יותר של מי שפרטיהם הועברו אליו כחולים על ידי משרד הבריאות".

לתגובת השב"כ עם פרסום הדו"ח לחצו כאן.