מה טראמפ לא הספיק לעשות בתחום ה-IT?

מועצת ה-IT המייעצת לממשל בוושינגטון התכנסה באחרונה כדי לנסח את האתגרים הטכנולוגיים שיעמדו על הפרק בקדנציה הבאה בבית הלבן - בין אם טראמפ ימשיך או שביידן יחליף אותו ● מהם אותם אתגרים? ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארצות הברית. צילום: BigStock

אם התחזיות שמגיעות מארצות הברית נכונות, וזה אם גדול, ג'ו ביידן ישב החל מינואר הקרוב בבית הלבן, ויחליף את דונלד טראמפ.

הנשיא האמריקני הספיק בקדנציה הראשונה (והיחידה?) שלו לעשות כמה וכמה מהלכים בתחום התקשוב, למשל קידום (מקרטע מאוד, אבל לא בגללו) של פרויקט הענן של הפנטגון, JEDI. אבל היו גם מהלכי IT חשובים שהוא לא הספיק לעשות. מדובר במספר אתגרים לשיפור רמת התקשוב בממשל הפדרלי, שיעמדו לפתחו של מי שייבחר מחר לבית הלבן, בין אם טראמפ יזכה בעוד ארבע שנים בחדר הסגלגל, או שביידן יתיישב שם.

לפני כשבועיים התכנסה מועצת ה-IT של הממשל ודנה במספר תחומים שיש צורך וניתן יהיה לשפר בשנים הבאות, כאשר אחד התחומים שהושם עליהם הדגש היה הסיוע שטכנולוגיית המידע, והטכנולוגיה בכלל, יכולות לתת למאבק בקורונה. יצוין כי המועצה היא גוף לא פוליטי, ותפקידה הוא לייעץ ולתכלל את פרויקטי ה-IT בממשל האמריקני. אין לגוף הזה תקציבים, אבל אנשיו מעורבים בכל הפרויקטים ועובדים יחד עם צוות אסטרטגיית הנתונים הפדרלי.

מהם האתגרים?

בין האתגרים שהמועצה הצביעה עליהם ניתן למצוא הרחבת יכולות אימות וניהול זהויות ושיפור בפרוטוקולי שיתוף נתונים, במיוחד עבור מערכות ששואבות נתונים ממאות מערכות אחרות בזמן אמת. האתגר הזה רלבנטי מאוד לתקופת הקורונה, והוא אמור לסייע לממשל לנהל טוב יותר את הטיפול במגיפה ואת מידת השליטה, או אי השליטה, של הרשויות האמריקניות על ממדי התחלואה וגודל המשבר. אחת הדרכים שהוצגו בפני חברי הגוף היא שיתוף נתונים יעיל יותר, וחבריו סברו שעל הממשל להשתפר במהירות בתחום זה.

בדיון הובהר כי כדי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות ולהביא לטיוב הנתונים יידרשו שינויי מדיניות של הממשל ותוספות תקציב. יכול להיות שזה יהיה צריך להגיע לקונגרס. הדיונים סביב טיוב קבלת ההחלטות החלו כבר בחודש מאי, הממשל החל להשקיע בכך ומנמ"רים בסוכנויות פדרליות שונות דוחפים למצוא פתרונות, חלקם מבוססי ענן, כדי לקצר את הביורוקרטיה ולזרז תהליכים. כמו בהרבה מאוד גופים בתקופה האחרונה, גם בחלונות הגבוהים של וושינגטון עושים שימוש נרחב באמצעי קשר מרחוק, כגון שיחות ועידה בווידיאו.

בדיון של המועצה הוצגו שלל פרויקטים המשלבים בין כלים לקשר מרחוק, וכן מערכות BI ובינה מלאכותית. צוין בו כי "המגיפה הדגישה עד כמה אנחנו יכולים לדחוף פתרונות טכנולוגיים ולקצץ את ההליכים המסורבלים והביורוקרטיים. צריך לשמור על המומנטום, ואנחנו מאתגרים את אנשי ה-IT של הממשלה לבנות על ההצלחות הללו, ולהמשיך להניע חדשנות ולפרוץ את אותם חסמים פנימיים". וזו, במשפט אחד, המהות המרכזית של האתגר הטכנולוגי, ולא רק, של הנשיא שייבחר מחר.

פוליטיקה ויישום מערכות דיגיטליות

נושא אחר שעלה בימים האחרונים בשיח הטכנולוגי בממשל האמריקני הוא אופן ביצוע הבחירות, כאשר ככל הנראה יותר מחצי מההצבעות יהיו בדואר, וספירת הקולות תבוצע על ידי כלים ממוחשבים. אחד הנושאים המטרידים ביותר בימים אלה את גורמי ה-IT בוושינגטון הוא פרויקטים לא סגורים, שאי השלמתם לא אפשרה את הידוק הפיקוח על מידת השמירה על הפרטיות – דבר חשוב מאוד בהקשר של הבחירות, ובכלל. גם הנושאים האלה, ו-ודאי נושא הסייבר בכלל, יהיו על השולחן של טראמפ או ביידן – מי מהם שייבחר.

האם ג'ו ביידן יטפל טוב יותר בתחום הטכנולוגיה, אם ייבחר? צילום: BigStock

האם ג'ו ביידן יטפל טוב יותר בתחום הטכנולוגיה, אם ייבחר? צילום: BigStock

בתעשיה הטכנולוגית האמריקנית לא מסתירים את הדאגה מהעירוב של הפוליטיקה ביישום הטכנולוגיות הדיגיטליות. ראשי ענקיות הטק הבולטות אמרו בימים האחרונים כי הבחירות יסייעו לקבוע אם אמריקה תוכל לחזור להיות מובילת חדשנות עולמית, ולהפסיק להיגרר אחרי הסינים. ההערכה היא שארצות הברית תצטרך להזניק את רמת ההוצאות שלה על טכנולוגיה בלפחות 100 מיליארד דולר נוספים בשנה, או כ-80% מהתקציב הנוכחי, רק כדי להתאים למה שהשקיעה במחקר כאחוז מהתמ"ג בשנות ה-80'.

מה אנחנו יכולים ללמוד?

בחזרה לסוגיית הנתונים וקבלת החלטות על ידי טיובם: אחת התובנות שאנחנו יכולים ללמוד מהדיונים בארצות הברית הוא שגם אנחנו צריכים ללכת לשם, בוודאי בכל מה שקשור להתמודדות עם הקורונה. גם אנחנו מתמודדים עם אתגרים של שילוב נכון יותר וטוב יותר של טכנולוגיה בכל מה שקשור בניהול המידע והנתונים של המחלה, שהם בסיס לקבלת החלטות. יש אצלנו פער גדול בין מה שנעשה בשטח, בבתי החולים ובשאר ארגוני הבריאות, לבין ההתנהלות של משרד הבריאות והמערכות המרכזיות. אצלנו, הקורונה הציפה האטה של השקעות במערכת הבריאות במשך שנים – גם בהיבט הטכנולוגי. אנחנו ממתינים לתקציב מדינה שיאפשר להניע פרויקטים – עם או בלי בחירות.

תובנה אחרת קשורה למעמדה של ארצות הברית בעולם הטכנולוגי: זה יכול דווקא לשחק לטובתנו, כי ישראל עדיין נחשבת למובילה עולמית בתחומי הבריאות ופתרונות לקורונה. לכן, הממשלה שלנו צריכה לעודד ולסייע לחברות ישראליות למצוא שווקים בארצות הברית ובכלל, שרוצים לממש חלק מאותן תוכניות שמועצת ה-IT הפדרלית דיברה עליהם. אנחנו יכולים לתת להם חלק מהפתרונות.

אלה התוכניות והדברים שצריך לעשות, לשיטת המועצה. מה יהיה? כדי לקבל תשובה לשאלה הזאת נצטרך לחכות ולראות מה יכריעו הבוחרים האמריקנים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים