טראמפ או ביידן: מי יהיה טוב יותר להיי-טק?

עם ההגעה לקו הגמר של המירוץ לנשיאות ארה"ב 2020 היום, עולה גם השאלה מי מהמתמודדים - ג'ו ביידן הדמוקרט או דונלד טראמפ הרפובליקן והנשיא המכהן - יעשה הכי טוב לתעשייה לענקיות הטק?

מסכימים בנוגע לטיקטוק ולסכנה ממנה. טראמפ וביידן.

השנה האחרונה לא הייתה קלה עבור מנכ"לי ענקיות ההיי-טק. הם פקדו, פיזית ווירטואלית, את הגבעה בוושינגטון הבירה. איזו מפלגה טובה יותר עבור ענקיות ההיי-טק? מי הנשיא שישרת טוב יותר את האינטרסים של עמק הסיליקון? התשובה הקצרה היא שזה תלוי. התשובה הארוכה היא שתלוי איזה מכאבי הראש, ההולכים וגדלים של הענף, הכי מדאיג את הענקיות.

בשבוע שעבר התקיים שימוע וירטואלי בסנאט, שאירח את ראשי ענקיות הטכנולוגיה: טוויטר (Twitter), פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google). ג'ק דורסי, מארק צוקרברג וסונדר פיצ'אי, בהתאמה, הופיעו בדיון בהתנדבות, כדי לדון בחוק המגן על חברות אינטרנט. הדיון היה אמור להתמקד בהגנה משפטית שמסירה משלוש החברות את האחריות למה שמשתמשים מפרסמים בפלטפורמות שלהם. אלא שבפועל הוא עסק – לטענת הרפובליקנים, ובלא ראיות תומכות בכך – בצנזורה של עמדות ימין שמרניות ברשתות החברתיות. בדיון הייתה אמורה להיות נידונה רפורמת סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת, המגוננת על חברות אינטרנט מתוכן שמשתמשים מפרסמים. הדמוקרטים רוצים להחזיר את סעיף 230 לאחריות של ענקיות ההיי-טק, למידע הכוזב שמתפשט בפלטפורמות שלהן. להם, בניגוד לרפובליקנים, יש ראיות רבות התומכות בביקורת זו. בארה"ב קיים הסכם דו-מפלגתי לפיו סעיף 230 צריך להשתנות – אך אין הסכמה כלל לגבי הסיבה לכך, ולאופי הסעיף המתוקן.

גם הנשיא דונלד טראמפ וגם המתמודד הדמוקרטי ג'ו ביידן קראו לביטול סעיף 230. בינואר אמר ביידן לניו יורק טיימס כי "יש לבטל את סעיף 230 באופן מיידי". במאי הוציא טראמפ צו ביצועי המורה ל-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית, לשקול מחדש את הסעיף וצייץ "לבטל (את) 230!".

ביטול הסעיף יגרום כאבי ראש משפטיים מיידיים לפלטפורמות דוגמת פייסבוק, טוויטר ויוטיוב (Youtube), שהמודלים העסקיים שלהם תלויים בשאיבת תוכן ממיליארדי משתמשים ובשיתוף שלו בפידים – עם פיקוח מוגבל. כדי להימנע מתרחיש האימים, אמר צוקרברג כי החברה מברכת רגולציה חזקה יותר לריסון תוכן פוגעני, אמירה הקורצת לדמוקרטים, בזמן שהוא מואשם שהחברה שייסד משרתת, בפרסום תכנים אלימים ופוגעניים – את טראמפ.

מונופוליזם

הדמוקרטים בבית הנבחרים האמריקני פרסמו דו"ח נרחב המאשים את פייסבוק, גוגל, אפל (Apple) ואמזון (Amazon) בעודף כוח מונופולי, שמטרתו להחניק את התחרות, והציעו תיקון של חוקים שיקלו על פירוק החברות. גם הרפובליקנים טענו טענות דומות. ביולי השנה, אפל, אמזון, פייסבוק וגוגל נאלצו להציב את ראשיהן – המנכ"לים טים קוק, ג'ף בזוס, צוקרברג ופיצ'אי – לשימוע בפני הקונגרס. על הפרק – חקירת הגבלים עסקיים, או בלשון העם: שיבוש התחרות במשק והחשד להתנהגות מונופוליסטית. הדיון התמקד בכוח השוק של התאגידים, ובתהיה האם הם עושים בו שימוש כדי לחנוק תחרות בריאה. קוק נשאל לגבי התנאים הלא הוגנים שאפל מציבה למפתחי האפליקציות ל-iPhone בחנותה, ה-App Store. המפתחים טוענים שמדובר בניצול הבלעדיות של החנות של אפל, שגובה מהם 15-30% עמלה בתמורה לזכות למכור את היישומים שלהם דרכה.

למעלה מימי ונגד כיוון השעון: מנכ"ל אפל, טים קוק, מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי. מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס. נחקרו בנושא הגבלים עסקיים. צילומים: ויקיפדיה ו-BigStock

למעלה מימי ונגד כיוון השעון: מנכ"ל אפל, טים קוק, מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי. מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס. צילומים: ויקיפדיה ו-BigStock

פייסבוק הואשמה בכך שהפכה לדומיננטית במדיה החברתית, בזכות הריכוזיות שצברה עקב רכישת שירותים אחרים – אינסטגרם (Instagram) וווטסאפ (WhatsApp). פיצ'אי נשאל על כוח השוק של גוגל בעסקי מנועי החיפוש והפרסום המקוון. בזוס, האיש העשיר בעולם, הבעלים והמנכ"ל של אמזון, נחקר, בין היתר, בנוגע לחשדות שהחברה עושה שימוש בנתוני קמעונאים אחרים המוכרים בפלטפורמה שלה, ואז מקדמת מוצרים מקבילים משלה כתחרות למוצרי המוכרים – באופן לא הוגן.

מפה לשם, משרד המשפטים האמריקני הגיש באחרונה תביעת הגבלים עסקיים נגד אלפבית, החברה האם של גוגל, בטענה שהשתמשה בדרכים שונות כדי לסכל תחרות. מדובר בצעד הבולט ביותר במאבק של הממשל האמריקני נגד ענקיות עמק הסיליקון לפחות ב-20 השנים האחרונות – מאז תביעת ממשל קלינטון את מיקרוסופט (Microsoft) – ועלולות להיות לו השלכות על חברות נוספות ועל התעשייה כולה. גוגל נאשמת שהחתימה ספקיות ויצרניות סלולר על חוזים מגבילים, כדי לוודא שמנוע החיפוש שלה יהיה ברירת המחדל במכשירים שמריצים את מערכת ההפעלה שלה, אנדרואיד. זאת, בתמורה לסכום כולל של מיליארדי דולרים, ששילמה לחברות. האישומים מקבלים משנה תוקף על רקע השליטה שלה ושל פייסבוק – 80% בארה"ב – בעולם הפרסום באינטרנט.

וגם…

על מה לא דיברנו? על מלחמת הסחר עם סין, שייבשה תזרימי השקעות, פגעה בשרשראות אספקה ​​והביאה לייקור עסקי ההיי-טק; על הטענות שלצוקרברג חוזה עם טראמפ, שהוכחש; על בזוס, האויב המיתולוגי של טראמפ בשל היותו הבעלים של הוושינגטון פוסט (Washington Post), המותח לעיתים קרובות ביקורת על הנשיא; על המאבק במכרז הענק של הפנטגון, בו AWS הפסידה למיקרוסופט; על החיבור – ההדוק? – בין טראמפ לצפרא כץ, מנכ"לית אורקל (Oracle); על מאבק טראמפ בטיק-טוק (TikTok) הסינית; ועל צמצום היקף אשרות העבודה לעובדי היי-טק. ביידן, מצדו, התחייב להרחיב את מספר האשרות.

מה שבטוח הוא שניצחון של ביידן יהווה "החזר השקעה" לעובדי ההיי-טק, שהפנו 95% מתרומות הקמפיין שלהם השנה למועמד הדמוקרטי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים