משימה לאומית: להגדיל משמעותית את מספר הנשים בפוליטיקה ובהיי-טק

ראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, הפכה זה מכבר לסמל ומופת בכל הנוגע לניהול המאבק בקורונה. בת 40 בלבד, משכיבה את בתה לישון ואז עולה לשידור חי בפייסבוק לדווח ל-5 מיליון תושבי ניו זילנד על ההתפתחויות החדשות בכל הנוגע למאבק בקורונה, בהתאם לתכנית עבודה סדורה ושקופה, שנכנסה לתוקף ברגע שזוהתה המגיפה בניו זילנד. כך, בעזרת מנהיגות אמינה, נחושה ועקבית מצד אחד, אך גמישה ואדפטיבית, אמפתית ומשתפת מצד שני, הצליחה ארדרן להוביל את ניו זילנד ליציאה מהמשבר. זה כמובן לא משליך על העתיד, והתפרצות נוספת עוד עלולה לקרות גם שם, אולם העם הניו זילנדי יודע בוודאות שיש לו על מי לסמוך.

למרבה התדהמה והצער, ב-2020 נשים מהוות פחות מ-7% ממנהיגות העולם, ולכן לארדרן מצטרפות רק עוד קומץ ראשות ממשלה מצטיינות, אשר הוכיחו כי טיפול במשבר בסדר גודל קולוסלי – מן הראוי שיונהל בידי נשים.

וכשאני מסתכלת על הזירה שלי – זירת ההיי-טק – רק 8% ממייסדי הסטארט-אפים הן נשים, כך לפי נתוני IVC מתחילת השנה. כך גם בעולם ההון סיכון – רק 12% נשים הן שותפות בקרנות, נכון למרץ 2019, ולפי נתוני רשות החדשנות, נשים מאיישות רק 16% מתפקידי ההנהלה הבכירים בחברות היי-טק. אבל, בדומה לטיפול המוצלח של המנהיגות בקורונה כך גם בעולם ההיי-טק – לפי מחקר של BCG – בשעה שיזמיות מקבלות השקעות קטנות יותר מיזמים בשלבים המוקדמים של הסטארט-אפ, עסקים שנוסדו על-ידי נשים, בסופו של דבר, מניבים רווחים גבוהים יותר מאלו של הגברים, והם נאמדים ביותר מפי 2 מגובה ההשקעה.

הדמיון בין ניהול סטארט-אפ לניהול משבר כמו הקורונה רב. בשני המקרים מדובר במסע חדש המלווה באי-וודאות גדולה – בהיי-טק הטכנולוגיה מתפתחת ומשתנה בקצב מסחרר, השוק משתנה מול לקוחות פוטנציאלים, וגם בקורונה קצב השינויים מהיר ומחייב מצד אחד תכנית מגובשת ומובנית, ומצד שני אדפטציה גבוהה לשינויים ויכולת תגובה מהירה. עוד דמיון ניתן למצוא בהיבט הרב-מימדי של התפקיד – ראשת ממשלה, כמו גם מנכ"לית בהיי-טק, שתיהן נדרשות להתמודד עם ריבוי משימות – יכולת קלאסית המזוהה עם נשים.

אז מה סוד ההצלחה של מנהיגות בהיי-טק כמו בפוליטיקה? אם ניקח לדוגמה את ראשות הממשלה שהוזכרו למעלה, הרי שאלו זיהו את הסכנה הטמונה במשבר ופעלו בנחישות ובמהירות, מבלי לשכוח להפגין אמפתיה וחמלה. עוד תכונות שעזרו להן לנהל את משבר הקורונה ועוזרות למנהלות בהיי-טק הן שקיפות לצד הקשבה, אדפטציה וגמישות לאירוע מתפתח, ויכולת לשתף פעולה האחת עם השני או השנייה. אלו תכונות המזוהות באופן מובהק עם סגנון ניהול נשי, ונדרשות במיוחד בתקופות של אי-וודאות, כאשר יש צורך בעיבוד מהיר והפנמה של מצב חדש, הסתגלות ואקלום יחד עם גמישות ויכולת השתנות. עוצמות אלה חיוניות גם כדי לייצר חדשנות ומאפשרות לסטארט-אפים, לחילופין, להתמודד עם שינויים ואי-וודאות בשלבים הראשוניים של חייהם, כמו גם להתמודד בהצלחה עם תקופות משבר כמו הקורונה. מעניין לראות כי תכונות אלה נמצאות בניגוד גמור לסגנון הניהול הגברי הקלאסי, המושתת על ריכוזיות, החלטיות, ביטחון עצמי עודף, פיקוד והנחתת הוראות מלמעלה. מותר לציין כי חלק מהגברים בהחלט ניחנים גם בתכונות המזוהות עם סגנון ניהול נשי, ומי שלא – מוטב לו שיתרגל וירכוש תכונות אלה.

אולם, למרות סגנון הניהול הנשי הרלוונטי כל כך, מעט נשים מגיעות לעמדות השפעה בפוליטיקה ובהיי-טק, ולמרות שהמודעות היום לנושא הגיוון וההכלה גבוהה מאוד, ומספר התכניות שבאות לתמוך ביזמיות גם כן לא מבוטל – נראה שהמרחק לשוויון רב ומתיש.

מתאים במיוחד למשברים, ולהיי-טק. ניהול נשי. צילום אילוסטרציה: BigStock

יחד עם זה, כמי שצמחה בהיי-טק ובעולם ההון סיכון, אני יכולה לומר כי השינוי צריך לבוא מלמטה – באמצעות חינוך לנשים, ולא פחות, לגברים. משום שגברים שיפנימו את החשיבות והנחיצות בסגנון ההנהגה והניהול הנשי, יתמכו ויעודדו – נשים וגברים כאחד – לתת לנו את המקום הראוי. למשל כפי שקרה בשנים האחרונות בעולם הבנקאות הישראלי.

לצד השינוי מלמטה, אני מאמינה שצריך להתרחש שינוי גם מלמעלה. כחברה אנחנו חייבים להוביל למצב בו יותר ויותר נשים יכנסו לכנסת וישתלבו בממשלה. זו חייבת להפוך למשימה לאומית. ברגע שלנשים יהיה ייצוג הולם ומשמעותי סביב שולחן מקבלי ההחלטות – נתחיל לחזות בשינויים, נחשף לדרכי טיפול וניהול מגוונות, ואולי נצליח להתגבר לא רק על הקורונה אלא על קונפליקטים אחרים שמאיימים לכלות אותנו כחברה. מיותר לציין כי ברגע שיהיו מספיק נשים בפוליטיקה, הן יעוררו את הדיון מחדש, וכמובן יתמכו ויעודדו בחירה של נשים לתפקידי הנהגה והנהלה גם בהיי-טק.

הכותבת היא מנהלת שותפה ב-i3 Equity Partners