האם ישראל תוכל להשתלב במערך הכלכלה האזורי במזרח התיכון?

הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ הם בבסיסם הסכמים כלכליים. ההסכמים לכשעצמם הם בני משמעות רבה, ואם בוחנים אותם באספקט הפוליטי, רואים שהם משמשים בעיקר ליצירת שלום דיפלומטי משמעותי, שבאמצעותו ישראל יכולה לזכות להכרה ולגיבוי בינלאומיים, ומהלך כזה הוא בעל ערך רב. עם זאת, המהלך הכלכלי הכרוך בהסכמים הללו הוא מורכב הרבה יותר ומצריך את ישראל למידת אחריות גדולה מאוד. ההסכם כורך בתוכו מחויבות, גם של ישראל כלפי שותפיה במפרץ, וגם להיפך. הדבר נכון שבעתיים לאור העובדה, שמדינות המפרץ תולות תקוות רבות בטכנולוגיות הישראליות, אשר עשויות לאפשר להן לקדם את כלכלתן לטווח הארוך. וכאן עולה שאלה חשובה ביותר: האם מדינת ישראל בכלל, והסקטור העסקי הפרטי שלה בפרט, מסוגלים כיום לתת מענה לצרכים הטכנולוגיים הרבים והמורכבים של כל מדינות המפרץ?

כאשר מדינה אחת כורתת הסכם שלום עם מדינה אחרת, שתי המדינות יכולות לבנות את היחסים הכלכליים ביניהן באופן שקול והדרגתי. אך ברגע שמדובר בנהירה המונית של כמה מדינות בו זמנית אל עבר הטכנולוגיות הישראליות, ולאור תהליכים עתידיים שאמורים להתרחש בעוד מדינות, הדבר מצריך את ישראל לפעול בצורה זהירה ואחראית מאוד. ושוב נשאלת השאלה, מה מידת היכולת הישראלית לייצר שיתופי פעולה רב-מערכתיים עם אותן מדינות, וגם בהמשך, כשערב הסעודית תיכנס לתמונה, והיקף הפעילות צפוי לגדול עוד הרבה יותר. הדבר נכון גם לגבי השתלבותן של שאר המדינות. ייתכן מאוד, שעל מנת לנתב את הפעילות העסקית של גורמים ישראליים שונים מול מדינות המפרץ יהיה צורך לקבוע כמה כללים רגולטוריים.

אחד האספקטים שחשוב להתייחס אליהם בסוגיה הזאת הוא, שלמדינות המפרץ יש חלון הזדמנויות של חמש-שש שנים בלבד, שבמסגרתו הן יכולות להתנתק באופן אפקטיבי מן התלות שלהן בתעשיית הנפט, לשקם את תעשיות התל"ג שלהן ולייצר לעצמן חלופה כלכלית בת קיימא. ישראל טובה מאוד בתכנון תהליכים, וזהו גם החלק הקל, היות שהפרויקטים השונים חוזרים על עצמם ממדינה למדינה.

השאלה היא כיצד לנהל את המימד הביצועי של הפרויקטים הללו. מצד אחד, ישראל יכולה להסתייע בכוח עבודה סיני מהיר ויעיל, אשר מסוגל להגיע לתפוקות עצומות. מצד שני, האמריקנים מתנגדים מאוד לשילוב הסינים בפרויקטים הללו. נדרש כאן תהליך חשיבה מדוקדק, ולצורך כך כדאי יהיה להקים ארגון, שייקרא, למשל, ה-G7, שיכלול נציגים מישראל וממדינות המפרץ, ויאפשר לכל אחד מהצדדים לשתף את הרצונות והדרישות שלו ביחס לתהליך, לצורך יצירת שיתוף פעולה רב-מדינתי בהקשר זה. המטרה שלנו אינה לפעול מול כל מדינה באופן עצמאי ובמנותק מן הפעילות מול שאר המדינות, אלא, לחלופין, לשתף את כולן בידע ובמסוגלות הטכנולוגית של ישראל, ולאפשר לכולן ליהנות מפירותיה.

פורום העסקים למזרח התיכון כפי שפועל כרגע במדינת בחריין ואיחוד האמירויות נוצר מהצורך לנתב ולהבין את הצרכים של מדינות המפרץ מול ההון האנושי הישראלי בתחומי הטכנולוגיה והתכנון לפרויקטים בעלי חשיבות אסטרטגית למדינה.

חשוב להבין, שמדינות המפרץ עשירות בכסף וישראל עשירה בידע, ושני הדברים הולכים ביחד בצורה מושלמת.

פורום העסקים פועל לשלב חברות ישראליות בתחומים שונים ומגוונים תוך שילובן בפרויקטים מעניינים ומובילים בתחומם.

הכותב הוא יו"ר פורום העסקים ישראל-איחוד האמירויות.