התרגיל שלא יתורגל

תרגיל פיקוד העורף הנערך השבוע יבחן את מוכנות האזרחים בירידה למקלטים ולחדרים ממוגנים, אבל הוא אינו בודק היבט חשוב - המוכנות של העורף הכלכלי והמגזר העסקי להמשיך לתפקד בשעות חירום ● לדברי בועז דולב, לשעבר מנהל פרויקט תהיל"ה, "למרות שקיימות תוכניות מגירה רבות ונעשו צעדים שונים ליישם DRP במערכות ה-IT של משרדי הממשלה - הרי שהמוכנות עדיין רחוקה להיות משביעה רצון ומדאיגה"

"נקודת מפנה 4", התרגיל הגדול של פיקוד העורף שהחל אתמול (א') וששיאו יהיה ביום ד' בתרגול הירידה למקלטים, נועד לבדוק את המוכנות של צה"ל, משרדי ממשלה, גופי סמך ממשלתיים והרשויות המקומיות – בעת חירום. התרחישים הם מגוונים וכוללים גם את האיום הגדול ביותר – נפילות של אלפי טילים בכל הגזרות במדינה.

איום זה מרחיב את התרחישים שקרו בעבר, בעת מבצע עופרת יצוקה ומלחמת לבנון השניה, ונובע מהערכה כי כל אזורי הארץ יהיו חשופים לטילים, לרבות ובמיוחד האזור שבין גדרה לחדרה. קברניטי מערכת הביטחון ושרי הממשלה חוזרים ואומרים, כי המבחן בתרחישי אימה אלו, של הפגזות בלתי פוסקות, הוא היכולת של המשק להמשיך ולתפקד. במלחמת לבנון השנייה התמזל מזלנו ורק אזור הצפון הופגז. במבצע עופרת יצוקה, הטילים נפלו על עוטף עזה, בואכה באר שבע. מרכזי העסקים של ישראל המצויים באזור המרכז המשיכו לעבוד, פחות או יותר.

בתרחישים שמתורגלים השבוע, אילו יתממשו, המציאות תהיה שונה במעט. כאן יעמוד למבחן חוסנו של המגזר העסקי, ויכולתו להמשיך לתפקד. זה המקום בו מערכות ה-IT מקבלות משנה תוקף. אין היום ארגון עסקי המסוגל לתפקד בלא מערכות מיחשוב, תקשורת וקשר לאינטרנט. עולה השאלה, האם מערכות המיחשוב של המגזר העסקי, זה שצריך לתת שירותים חיוניים לאזרחים שיהיו תקועים במקלטים, האם הוא מוכן ועשה את כל שצריך כדי להגן על המידע שלו ועל תשתיות המיחשוב שלו? האם הוא יכול לאפשר לאזרחים להמשיך לקנות מצרכים במרכול הקרוב, לקבל את השירותים בסניף הבנק הקרוב, או לקבל שירותים חיוניים מהרשות המקומית וממשרדי הממשלה?

התשובות לשאלות אלו אינן מבשרות טוב. בועז דולב, לשעבר מנהל ממשל זמין ומנהל פרויקט תהיל"ה, מעריך שלמרות שקיימות תוכניות מגירה רבות ואף שנעשו צעדים שונים ליישם DRP במערכות ה-IT של משרדי הממשלה – הרי שהמוכנות עדיין רחוקה להיות משביעה רצון. "יש שיפור רב במודעות אצל כל הארגונים, כולל במגזר העסקי", אמר דולב לאנשים ומחשבים, "אבל במציאות עדיין יש רק התחלות של דברים".

לגבי המגזר העסקי, דולב העריך שבגופים קריטיים כמו אלה שבמערכת הבנקאית, קיימת מודעות רבה יותר משאר המשק. אבל ביתר הארגונים, המצויים במגזרים כמו קמעונאות, שירותים רפואיים, מסחר, מזון ועוד – המציאות מדאיגה יותר. זה לא רק DRP. מדובר בהערכות של גופים שיכולים למצוא פתרונות חלופיים לעובדים שלא יכולים להגיע לעבודה, אבל יכולים – בעזרת בעבודה מרחוק – להמשיך ולהפעיל את המערכות. מדובר בחברות המספקות שירותים חיוניים, או מגזרים שעובדים לייצוא, ועוד שלל גופים וארגונים שהשבתת מערכות ה-IT שלהם תסב נזק כבד, תפעולי או עסקי.

הבעיה המרכזית, לדעת דולב, היא היעדר תרגול של הנושא, כיוון שאין גורם כלשהו הכופה על המגזר העסקי לעשות כך. זאת ועוד, באזורים שספגו בעבר טילים, בצפון הארץ ובדרומה – יש להניח שהמודעות גדולה יותר ויותר פתרונות ממומשים שם. "בטווח האזור שבין גדרה לחדרה", קבע דולב, "המצב עגום מאוד ומדאיג". למרות זאת, דולב מותיר מקום לתקווה, אף אם היא נחמת עניים: "אני בטוח שבמקרה של התממשות תרחישים שכאלה, נוכל להמשיך לתפקד, כי אנו אלופי העולם באילתורים".

גם ד"ר עדי קפליוק, מנמ"ר עיריית גבעתיים ויו"ר פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, אינו אופטימי במיוחד. למרות זאת, הוא קובע, כי יש בהחלט שיפור במצב כיום לעומת העבר: "בכל המכרזים החדשים שהוציאו הרשויות המקומיות", אמר ד"ר קפליוק, "כולל בגבעתיים, יש משקל רב לנושא ה-DRP. זה תהליך שאורך זמן. כיום, בנקודת הזמן של התרגיל שמתקיים השבוע, עדיין לא הכל מושלם, אולם זה בהתהוות. להגיד לך שאני רגוע? לא".

ד"ר קפליוק פסימי הרבה יותר לגבי רמת הניהול של מערכי החירום של הרשויות. יש לו ביקורת על רח"ל, רשות חירום לאומית. לדבריו, עד היום – כולל בתרגיל השבוע – היא לא תרגלה מערכת חדשה שמצויה ברשויות המקומיות, שמטרתה לבקר ולנהל את פעילות מוקדי החירום העירוניים. רח"ל אינה מאפשרת לרשויות להפעיל את המערכת, שהחליפה מערכת ישנה וכבר הוטמעה. "הסיבות לא ברורות", אמר ד"ר קפליוק, "הייתי מצפה שבשנת 2010 המערכות האלו כבר תהינה זמינות ומוכנות. בשל העדר האישור, ברשויות רבות, כולל בגבעתיים, עדיין רבים עובדים עם ניירות ולא עם מערכות ממוחשבות". ד"ר קפליוק מצביע גם על העובדה שמערכות ה-IT של גופי החירום וההצלה עדיין אינן מדברות ביניהן בצורה מלאה.

השורה התחתונה: תרגיל החירום יתרגל את מוכנות האזרחים בירידה למקלטים או לחדרים ממוגנים, אבל הוא אינו בוחן היבט חשוב – המוכנות של העורף הכלכלי להמשיך לתפקד בשעות חירום. הגופים האמונים על כך בממשלה צריכים לתת את דעתם על כך ולתרגל גם את הפן החשוב הזה. ויפה שעת אחת קודם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים