קהילה שעושה "שלום כלכלי" בין יזמים מישראל ומהאמירויות

הסכם השלום – או, אם תרצו, הנורמליזציה – בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות הביא אתו שפע של הזדמנויות לכלכלות של שתי המדינות, כולל בתחום ההיי-טק. אלא שכשמדברים על הנושא, מזכירים בעיקר את הכסף הרב של האמירתים ופוטנציאל ההשקעה שלהם בישראל, וכן שיתופי פעולה אפשריים בין חברות היי-טק משתי המדינות. נושא נוסף שעולה על הפרק הוא פעילות של חברות ההיי-טק הישראליות שם – בעיקר בטכנולוגיות סייבר וחקלאות. פחות מדברים על שיתוף פעולה בין יזמים וסטארט-אפיסטים אמירתים וישראלים.

לנישה הזאת נכנסת יוזמה חדשה בשם UAE-IL Tech Zone, שמכנה את עצמה "קהילת החדשנות של ישראל והאמירויות". הקהילה הוקמה על ידי שלושה ישראלים: נעה גסטפרוינד, מנהלת הייבריד – תוכנית אקסלרציה שמיועדת לסטארט-אפים בשלבי Early stage, שלפחות אחד מצוות המייסדים שלהם מגיע מהחברה הערבית; גיא קצוביץ', שותף-מייסד בקרן ההשקעות ותוכנית ההאצה Fusion LA, שמסייעת למיזמי טכנולוגיה ישראלים לחדור לשוק האמריקני; ובאסל פראג', מנכ"ל הסטארט-אפ נובקס (Nobex Technologies). המיזם מלווה על ידי סטארט-אפ ניישן סנטרל.

לטענתם, בקהילה, שהושקה רשמית באמצע החודש שעבר, חברים כבר מעל 1,000 אנשי עסקים, חדשנות טכנולוגית, משקיעים, מפתחים וגורמי ממשל משתי המדינות, שבשלב זה נפגשים בלינקדאין, אולם אחרי הקורונה הם מתכננים כנסים, שולחנות עגולים וסדנאות – שם וכאן. כחלק מזה, במהלך השנה אנשי UAE-IL Tech Zone צפויים להשיק פורומים להשקעות בהיי-טק, פינטק, סייבר, חקלאות, תחבורה חכמה ועוד.

חיבור יזמי בין ישראל לאמירויות. מקור: BigStock

מקימי הקהילה מגיעים מעולמות ההיי-טק והיזמות. פראג', למשל, עבד כמתכנת וראש צוות בחברה בת של בזק בינלאומי ובישראכרט, ולאחר מכן הקים סטארט-אפ בתחום הדיאטה ואורח החיים הבריא (הוא עצמו השיל 33 קילו). כחלק מתוכנית לשילוב יזמים ערבים בהיי-טק, שבה השתתף, הוא הכיר את גדי מזור, סמנכ"ל התפעול של ביוטץ', והצטרף כמנכ"ל לחברת נובקס שלו, שמספקת פתרונות ליוצרי תוכן בתחום האודיו – בעיקר תחנות רדיו ופודקאסטים.

הקמת הקהילה הישראלית-אמירתית החדשה החלה לפני כשלושה חודשים, סביב חתימת ההסכם בין ישראל לאמירויות. לדברי פראג', "אנחנו משדכים בין יזמים, משקיעים, אקסלרטורים, מנטורים וכדומה משתי המדינות. אנחנו לוקחים יזמים מהסקטורים שכל מדינה מתמחה בהם ומחברים ביניהם לבין לקוחות פוטנציאליים במדינה האחרת".

יזמים ערבים: קשיים בישראל, יתרון השפה באמירויות

UAE-IL Tech Zone היא קהילה שפונה לאנשי היי-טק וסטארט-אפיסטים מכל המגזרים – כולל מהחברה הערבית, שלהם יש את יתרון השפה. "ליזמים ערבים יש קושי ליצור בישראל", אמר פראג'. "לא חסרים טאלנטים בחברה הערבית – לא מהנדסים ולא אנשי תעשייה, אבל חסרים סיפורי הצלחה שישנו את התפיסה בתחום היזמות. בנוסף, המשקיעים הערבים לא מכירים עדיין את תחום ההשקעות בהיי-טק. משם אני מגיע ומשם אני מתחבר ליוזמה שלנו".

"בקרב היזמים הערבים הקיימים", ציין, "היו רבים שלפני ההסכם עם האמירויות פתחו יוזמות בבריטניה, קפריסין וכו'…, ומשם הגיעו לשוק האמירתי, כמו גם לשווקים ערביים אחרים – למשל בסעודיה. כעת, לאחר ההסכם עם האמירויות ועם הקהילה שלנו, יש להם חלון הזדמנויות, שמאפשר לשני הצדדים לקבל ערך".

"לפני שהאמירתים מפזרים כסף – הם רוצים להכיר אותך לעומק"

מיכל סרור, דירקטורית לפיתוח קהילות חדשנות בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אמרה כי "הרבה ישראלים נוהרים לאמירויות ומחפשים שיפזרו עליהם כסף, אבל זה לא באמת ככה. יש פער עמוק שצריכים להבין אותו, ואנחנו באים לספק לו מענה. ככל שייחתמו יותר הסכמים עם עוד מדינות ערב נצטרך להבין את התרבות, את העסקים שם ואיך נראית שם חדשנות. אנחנו מספקים את המקום להגיע ולשאול את השאלות לגבי זה, לפני שמתחילים לעשות שם עסקים".

מיכל סרור, דירקטורית לפיתוח קהילות חדשנות בסטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: יח"צ

לדברי פארג', "האמירתים עושים עסקים בצורה שונה מאתנו. בעוד שאנחנו רוצים להתחיל לעשות ביזנס כבר מהפגישה הראשונה, אותם זה לא מעניין. הם רוצים להכיר את הצד השני לאט לאט, מי הוא ומה הוא. אסור לשכוח שבגדול, הם לא הכירו ישראלים עד עכשיו, והייתה להם תמונה מסוימת עלינו. הם רוצים לבנות מערכות יחסים, להביא אותך לארוחה ולשבת אתך על קפה חמש פעמים לפני שהם מתחילים בעסקים. זה מגיע עד כדי כך שהיו לא מעט יזמים ישראליים שפנו אליהם שוב ושוב באי-מיילים, ובסופו של דבר הם הפסיקו לענות".

סרור ציינה כי "זאת ההזדמנות לאמץ במשהו את הגישה האמירתית – לעשות עסקים לאט ולטווח ארוך, ולשם אנחנו חותרים. אנחנו לוקחים את התוכנית צעד צעד יחד אתם ובונים אותה בהתאם לצרכים של שני הצדדים. הקהילה שלנו היא לא גוף למטרת רווח, אלא נועדה לקדם את שיתוף הפעולה האזורי, וזה דבר שצריך לדעת איך לעשות אותו".

עם מי נפגשתם שם ?
פראג': "נפגשנו עם אקסלרטורים, קרנות הון-סיכון וגורמי ממשלה, ושמענו מהם התעניינות רבה ביזמות ובהיי-טק מישראל. הוצאנו לשם משלחת של 30 משקיעים ישראליים כדי ליצור נטוורקינג והתחלה של פעילות שלהם שם. אבל, כאמור, צריך לדעת איך לעבוד אתם".

בינתיים אתם פועלים בעיקר שם ומביאים יזמים ישראליים אליהם. האם אתם מתכננים לפעול גם בכיוון ההפוך?
"בהחלט כן, אנחנו מתכננים לשנה הקרובה תוכניות שינסו להביא יזמים אמירתים למעורבות בשוק הישראלי. התוכנית שלנו היא דו צדדית, וגם הם רוצים לדעת עלינו".

לדברי סרור, "ההסכם בין האמירויות לישראל מייצר תקווה חדשה לכל האזור. מה שיפה בעולם החדשנות והיזמות הוא שיש כל הזמן תחושה של עשייה משותפת, שלא משנה מאיפה באת, אלא העובדה שקיימת תשוקה לעולם היזמי והחדשני, תשוקה לעבודה ביחד – והיא קיימת גם כאן. יש תקווה רבה בעבודה עם מדינה נוספת, שאנחנו לא מכירים, דרך החדשנות והביזנס".