סקר: רוב הישראלים לא מגיבים במדיה החברתית – מחשש לאלימות

רוב הגולשים הישראלים חושבים שהשיח ברשתות החברתיות בארץ אלים, והחריף לאחר פרוץ הקורונה – כך עולה מסקר של איגוד האינטרנט הישראלי, שפורסם היום (ד'). האיגוד שאל את משתתפי הסקר על האלימות בפייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות, ומצא נתונים מטרידים, בהם שמרבית הגולשים מעדיפים להימנע מלפרסם תגובות לפוסטים או ציוצים עקש חשש שיקבלו תגובות אלימות

הסקר בוצע על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב 700 משתמשי אינטרנט בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסיות היהודית והערבית בישראל. עולה ממנו ש-86% מהגולשים הישראלים חשים שהשיח ברשתות החברתיות אלים, 66% סבורים שהוא כיום קיצוני יותר משהיה לפני המגפה ו-80% קובעים שאנשי ציבור ופוליטיקאים שותפים לשיח האלים הזה, מלבים אותו ובמידה רבה הם בין האחראים למצב. רק 7% מהמשיבים ציינו שהשיח כיום מתון מבעבר.

רק 9% מדווחים לרשת החברתית

20% מהמשיבים שחוו אלימות ברשתות החברתיות ציינו שהם חסמו את הפוגע, רק 9% דיווחו לרשת החברתית ו-5% פנו למשטרה. כ-7% מהנשאלים סיפרו כי בחרו להתעלם ולא עשו כלום בנדון.

עוד נתון מטריד הוא שיותר ממחצית הגולשים – 53% מהם – מפעילים צנזורה עצמית ולא מגיבים במדיה החברתית, מחשש שיקבלו תגובות אלימות. 65% ציינו שהם חושבים פעמיים לפני כל פרסום ברשת.

מי אחראי לשיח האלים?

בקרב הגולשים יש הסכמה רחבה שהרשתות החברתיות גורמות ואף מעצימות את השסע בציבור – 86% מהם השיבו כך. כחודשיים לפני הבחירות, רוב הציבור מרגיש שיש לפוליטיקאים חלק גדול באשמה במצב: 80% מהנשאלים סבורים שהשיח שלהם במדיה החברתית אלים ברמה כזו או אחרת. נושא נוסף שעלה הוא הזריזות שבה חלק מהפוליטיקאים חוסמים מגיבים שמתנגדים לדעותיהם: 47% מהגולשים טוענים שאנשי ציבור לא צריכים לחסום מגיבים, משום שכל תגובה שמופנית כלפיהם היא לגיטימית.

על השאלה מה ניתן לעשות כדי למתן את השיח ברשת השיבו 63% כי חסימת מגיבים אלימים תסייע בכך. יצוין שהם סבורים שחסימה שכזו צריכה להתבצע על ידי הפלטפורמות או מנהלי הקבוצות – ולא על ידי גורמים מוסדיים או ממשלתיים. כ-38% סבורים שיש להטיל את האחריות למיתון השיח האלים על הרשתות החברתיות וכ-32% סבורים שיש להגביל את פעילותן. 22% קוראים להתעלם מהמתסיסים ו-5% מאמינים ב-"עין תחת עין", או, במקרה הזה, "לשון תחת לשון" – לתגובות אלימות יש להשיב באלימות.

כאשר השאלה הייתה ממוקדת יותר – מיהו הגורם שתפקידו לטפל בשיח האלים ברשתות החברתיות – 62% השיבו שמדובר ברשתות עצמן, 51% סבורים שהגורם הוא מנהלי הקהילות או הדפים, 52% טענו שהאחריות מוטלת על המשתמשים ו-45% – שהיא מוטלת על המשטרה. 26% ענו שהאחריות היא על הממשלה וכ-5% סבורים שהיא לא מוטלת על אף אחד, שכן מדובר במימוש של חופש הביטוי. כ-82% ציינו שהם מעוניינים שיוקם גוף שתפקידו יהיה לבחון ולהחליש את עוצמת השיח האלים ברשתות.

הילדים מושפעים מההורים גם בכל הנוגע להתנהגות ברשתות החברתיות. צילום אילוסטרציה: BigStock

התנהגות המבוגרים ברשתות – מודל לחיקוי לצעירים

נתון נוסף שעולה מהסקר מתחבר לסוגיית ההורות בעידן הדיגיטלי, במיוחד בתקופה שבה המרחב הווירטואלי דומיננטי מאי פעם. מהנתונים שבה ועולה המסקנה שהתנהגות המבוגרים ברשת היא מודל לחיקוי עבור הצעירים. כמחצית מהנשאלים חושבים שהילדים מתנהגים ברשת כמו המבוגרים ושיעור דומה של משיבים חושב שבמציאות הנוכחית, המבוגרים ברשת מהווים מודל שלילי לחיקוי עבור הילדים.

איגוד האינטרנט מפעיל מיזם בשם נטיקה, שמהווה גוף ידע מקצועי, שמעניק כלים מעשיים להתנהלות חברתית ברשת. המיזם שם לו למטרה להילחם בתופעת הבריונות ברשת ולסייע לנפגעים ממנה באמצעות הסברה לציבור ולאנשי מקצוע, לצד הפעלת מוקד אנושי שמציע תמיכה וייעוץ. אורנה היילינגר, מנהלת נטיקה, אמרה כי "אחת התוצאות הקשות של השיח האלים ברשת היא האיום על המשתתפים המתונים. כאשר קיים שיח מתלהם ואלים ומשתתף מתון נמנע מלהגיב מחשש שהאלימות תופנה כלפיו, הגורמים האלימים רק מלבים אלה את אלה, והתוצאה היא שעוד ועוד מתונים נמנעים מלקחת חלק בשיח. מכאן שרק קולם של האלימים, והמתלהמים נשמע ואילו קולם של המתונים מושתק".