בתוך עשור: נסיקה של 632% בייצוא הסייבר הישראלי – ל-6.85 מיליארד דולר

ייצוא הסייבר הישראלי עמד בשנה החולפת על כ-6.85 מיליארד דולרים, גידול צנוע של 5.3% לעומת 2019, מתוך נסיקה כוללת במשך עשור, מאז 2011 – של 632%, כך לפי מערך הסייבר הלאומי.

על פי נתוני המערך, למרות משבר הקורונה, בשנת 2020 המשיכה תעשיית הסייבר הישראלית במגמת הצמיחה שלה: בהשוואה לשנת 2019, חלה עלייה של כ-70% בסכומי הגיוסים של תעשיית הסייבר, שגייסה ב-2020 כ-2.9 מיליארד דולר ביותר מ-100 עסקאות שונות.

השנה נכנסו חמש חברות ישראליות למועדון חדי הקרן – חברות פרטיות המוערכות בשווי של יותר ממיליארד דולרים, בתחום הסייבר: Snyk, SentinelOne, Forter,Cato networks ו-BigID. נתון זה מביא את החברות הישראליות לשיעור של 33% מחדי הקרן בתחום הסייבר העולמי. מדובר בגידול של פי 2.5 לעומת 2019, אז מספר חברות חדי הקרן בסייבר הישראליות היה שתיים.

בנוסף, ההשקעה בישראל בסייבר ביחס לעולם נמצאה במגמת עלייה. סך ההשקעות בסייבר תוצרת ישראל בשנה החולפת עמד על 31% מכלל ההשקעות בעולם. מדובר בגידול של קרוב לשליש לעומת 2019, אז ההשקעה עמדה על 22%. ההשקעה התאפיינה ביותר מ-20 עסקאות רכש של חברות ישראליות, בעלות מוערכת של כ-4.7 מיליארד דולר.

תעשיית הסייבר 2020. מקור: מערך הסייבר הלאומי

על פי הנתונים של יחידת הסייבר, בהובלת מערך הסייבר הלאומי, מכון היצוא ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, במהלך השנה האחרונה קיבלו כ-300 חברות ישראליות סיוע מהיחידה. בשנה זו, על אף מגבלות הקורונה, התקיימו 37 אירועים וירטואליים ופיזיים על ידי מכון הייצוא ומינהל סחר חוץ, נוצרו 2,045 הזדמנויות עסקיות לחברות סייבר והתקבלו 270 בקשות סקאוטינג. כמו כן, 140 חברות ישראליות נרשמו לזירה שיצרה יחידת הסייבר – פלטפורמה ייעודית להצגת חברות סייבר ישראליות מול קהל בין-לאומי. במהלך תקופת משבר הקורונה הציעה התעשייה הישראלית באמצעות פלטפורמה זו סיוע לחברות שנדרשו לשינויים מהירים באופי העבודה.

"הקורונה גרמה למעבר חסר תקדים בהיקף ובקצב של פעילויות פיזיות למרחב המקוון, דבר שיצר פתח לאיומי סייבר רבים והגדיל את הצורך בהיערכות של כל חלקי המשק העולמי", אמר רועי ירום, ראש מרכז התעצמות ומשק במערך הסייבר הלאומי, "האיומים שהתגברו יצרו הזדמנויות נוספות לתעשיית הסייבר הישראלית, שהוכיחה גם השנה, שהיא מהווה מנוע צמיחה לאומי ומרכיב חיוני בחוסן הלאומי". לדבריו, "מערך הסייבר משקיע כל העת משאבים, כגון השקעה במחקר אקדמי שיוסיף להניע את גלגלי החדשנות התעשייתית, תוכניות להשבחת ולהגדלת ההון אנושי בתחום, יצירת קשרים מול מדינות עם פוטנציאל להזדמנויות מסחריות, תוכניות מחקר ופיתוח משותפות עם חברות הזנק וחברות בשלות. זאת, לצד ניסיון לחבר בין הביקוש הגובר לסייבר, גם במשק הישראלי, לבין התעשייה שתספק אותו".