תעשיית ההיי-טק: ירידת שער הדולר היא מגיפה, ועל הממשלה לפעול מיידית
בכירי המנכ"לים בתעשיית ההיי-טק בישראל, בהובלת התאחדות התעשיינים, פרסמו הבוקר קריאה דחופה לראש הממשלה ושר האוצר לנקוט במעשים מיידים לסיום "מגיפת הדולר"
בכירי המנכ"לים בתעשיית ההיי-טק בישראל, בהובלת התאחדות התעשיינים, פרסמו הבוקר קריאה דחופה לראש הממשלה ושר האוצר לנקוט במעשים מיידים לסיום "מגיפת הדולר", כפי שהם מכנים זאת. הם דורשים מנתניהו וכץ לצאת בשורה של צעדים פיסקאליים מקיפים, במטרה לסיים את המשבר. זאת לאחר קריסת שער הדולר בחודשים האחרונים, עד שהגיע לתחתית של 3.11 שקלים לדולר.
בין המנכ"לים הבכירים – נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, מנכ"ל קרן פימי, ישי דוידי, מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס, מנכ"ל רד, דרור בין, מנכ"ל כתר, אודי שגיא, ומנכ"ל מר טכנולוגיות, מריאן כהן, המשמש כיו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות.
לדברי המנכ"לים, שער שהולך ומתדרדר הוא בעל השלכות כלכליות חמורות, ועלול להוביל לפיטורים נרחבים של עשרות אלפי עובדים, בשל פגיעה קשה בקטרי היצוא – ההיי-טק והתעשייה, שהכנסותיהן צנחו ביחד עם צניחת שער הדולר.
בעקבות שינויים חדים בשערי המטבע, הכנסות היצואנים בישראל הולכות ומתכווצת, בעוד עליהם לשאת בעלויות קבועות המשולמות במטבע החזק בעולם, כך טוענים המנכ"לים בפנייתם לממשלה.
בין היתר הם מבקשים שהממשלה ובנק ישראל ינקטו בשורה של צעדים פיסקאליים, כגון הפחתת עלויות שקליות, מס מעסיקים (ביטוח לאומי מעסיקים) ועלויות מוניציפליות, קביעת ריבית שלילית במשק בכדי לצמצם את פערי הריבית מול העולם, בחינת קרן פיצויים להתמודדות עם השלכות שער החליפין, ועוד. זאת בנוסף למהלכים מהירים להורדת הנטל הרגולטורי על התעשייה (תכנון ובנייה, רישיונות עסק, ועוד), חיזוק כושר התחרות באמצעות עידוד הגדלת הפריון לעובד, והגדלת הביקושים המקומיים כתחליף לביקושים העולמיים היורדים, באמצעות השקעה בתשתיות.
"מלחמת הישרדות של המועסקים בתעשייה ושל המשק בכלל"
מנכ"ל מר טכנולוגיות ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות, מריאן כהן: "לא קיימת דרך בה מצד אחד כל ההוצאות גדלות (השקליות) וכל ההכנסות קטנות (הדולריות) מבלי שנשלם מחיר יקר. זוהי לא רק מלחמת הישרדות של התעשיין היצואן, אלא של המועסקים בתעשייה ושל המשק בכלל. מדינה חפצת ייצוא חייבת לתמוך בו ולהגן עליו. נקודה".
"היחלשות הדולר הרסנית ליצוא ולהיי-טק הישראלי ותוביל לפיטורים של עשרות אלפי עובדים", כך אמר נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר. "בנק ישראל נתן את מנת החיסון הראשונה לתעסוקה ושמירה על התחרותיות שלנו בעולם, אולם על משרד האוצר לגבש מנת חיסון שנייה באמצעים פיסקליים. חברות התעשייה וההיי-טק יכולות תמיד לעבור לפעול במדינות זרות וזולות יותר, וכך לצלוח את המשבר. אך לא ניתן להעביר את מאות אלפי העובדים שאנו מעסיקים בכל רחבי הארץ למדינות זרות, ועובדים אלו יאבדו את מקום עבודתם", הזהיר תומר.
ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי, בעלת שליטה ב-30 חברות ישראליות ופועלת ב-50 מפעלים בישראל, הוסיף כי "אם שער הדולר הנוכחי יוותר כפי שהוא – קצב הפיטורים ילך ויגבר. בתחילה לא ישימו לב לכך, אך חברות יעבירו אנשים, קווי ייצור ומפעלים לכל העולם, כולל העולם המערבי. זהו מהלך הרסני שהאנשים שיפוטרו – לא היו צריכים להיות מפוטרים, וחלקם הגדול מגיע מהפריפריה", כך אמר דוידי.
לדברי נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל (בוצי) מכליס: "אני מצפה שהממשלה תיישם את שורת הכלים העומדים לרשותה, בכדי להבטיח את המשך הפריחה של הייצור הטכנולוגי, במיוחד באזורי עדיפות לאומית".
"הייסוף האגרסיבי בשער השקל לעומת הדולר בחודשים האחרונים מהווה סכנה מוחשית ליצוא הישראלי", אמר מנכ"ל רד, דרור בין. לדבריו, "בעוד שבשווקים מפותחים – אירופה וארה"ב – הפגיעה העיקרית תהיה בשורת הרווח של חברות ישראליות, במקרה של שווקים מתפתחים באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית הייסוף החריג בשקל מעמיד בסכנה את עצם המשך הייצוא, בשל הרווחיות הנמוכה".
יצוין כי פרופ' ירון זליכה, ראש המפלגה הכלכלית, התייחס לנושא שער הדולר בראיון שהעניק באחרונה לאנשים ומחשבים, ואמר: "ברמה המקרו-כלכלית, שער החליפין הנמוך מאוד של הדולר – מטריד. הוא נובע מעיוותים בצד ההיצע והביקוש למטבע חוץ. בצד ההיצע, דרך החוק לעידוד השקעות הון אנחנו מסבסדים קומץ של חברות ענק, כולן יצואניות, שמקבלות הטבות מס אדירות. הסבסוד הזה גרם להקמת מפלצות ענק לא יעילות, שלא יכולות לחיות בלעדיו – מה שמביא לזרם דולרים מסובסד, שמוריד את שער החליפין ומעלה את נטל המס".
לממשלת ישראל אין סמכות בנושא התחזקות השקל - רק לבנק ישראל. כאשר בנק כמו ג'יי פי מורגן קורא למשקיעים: לבחון פוזיציית לונג על השקל, נראה לי בנק ישראל, יכול רק לכשכש בזנב.