הסערה בוול-סטריט: מה יעצור את הצעירים שנלחמים בקרנות הגידור?

הנה סיפור שקושר בין טכנולוגיה, כלכלה ומה שביניהן. הכוונה היא לתנודות התלולות בימים האחרונים בשער של גיימסטופ (Gamestop), חברת הקמעונאות בעולם הגיימינג, המערב את קרנות ההון גידור מצד אחד, עם אויב חדש ולא מוכר – דור טכנולוגי מאוד של משקיעים הפועל נגדן.

בשבועות האחרונים פלטפורמת המסחר בניירות ערך הייתה אחת הזירות שדרכן פעלו במרץ המשקיעים החדשים והצעירים. משתמשי הרשתות החברתיות רדיט (Reddit) וטיק-טוק (TikTok) החלו לתכנן, להפיץ באופן ויראלי את הקונספט, ואז לסחור במכוון במניות שורטס, כדי להעלות את מחיר מניותיהן של חברות שנמצאו בתקופה קשה, לרוב עקב הקורונה, ושקרנות הגידור ניסו להרוויח ממצבן זה. מדובר היה באקט מחאה, שבתוכו מקופל גם סיכוי, די לא בטוח – לרווח גדול. בין החברות שערך מניותיהן זינק עקב המהלך המרתק היו מניית AMC Entertainment, רשת בתי קולנוע, ומניית גיימסטופ – שתיהן סבלו באחרונה מירידה חדה בערכן. נראה שדור חדש זה של משקיעים – משקיעי דור הרשתות החברתיות, הוא הרבה יותר עצבני וקפריזי והרבה פחות סולידי מהמשקיעים המבוגרים יותר. רבים מהם משתמשים באפליקציות כמו רובין הוד, שמשמשות למסחר במניות אולם לא גובות עמלות על המסחר בהן.

שורטס, הסביר לאנשים ומחשבים עינב כהן, מנתח שוק ההון ומנכ"ל ישראל בורסה, "הוא הימור נגד כיוון המניה. מדובר במכשיר ההולך נגד כיוון המניה: אתה מרוויח אם המניה יורדת. הסיכון טמון בכך שאם המניה עולה – אז אתה מפסיד". כהן, מחבר הספר "סודות הבורסה", אמר, כי "מטרת קרן הון גידור היא לבנות אסטרטגיה לשוק ההון, המשלבת שורטים ולונגים. בעיניי, הסיפור במובנו העמוק הוא הדור החדש נגד הממסד. מי שהחל בגישה זו לפני כמה שנים הוא אילון מאסק, שפצח בהתנהגות בוטה ומרדנית כנגד קרנות הגידור, שעשו שורטים על טסלה. בין השאר, הוא עישן להם גראס בפנים. הוא מייצג את המרדנות בממסד".

חבורת ה"צעירים", על פי כהן, "היא באמת חבר'ה שרבים מהם צעירים. מדובר במיליוני אנשים, שהתאגדו בהרבה קבוצות, שאלו את עצמם 'היכן יש הכי הרבה שורטים? – איפה קרנות הגידור שמו הכי הרבה שורטים?' אז הצעירים הלכו לשם. ברגע שמניות בשורט הולכות נגד הכיוון הצפוי להן, הבעלים שלהן צריכים 'להתכסות' – short squeeze. כדי לא להפסיד, עליהם לשנות את הפוזיציה שלהם ולהשקיע בחברה. הצעירים דפקו את קרנות הגידור וגרמו להן לעשות משהו שהן לא האמינו בו. הם האמינו שהחברה תיפול, ואז באו הצעירים וגרמו להם לפעול הפוך".

לדברי כהן, "מדובר בניצול מוחלט של חולשות במערכת הבורסאית, מאז התפוצצות בועת הדוט.קום בשנת 2000. ה'צעירים' לא יכולים לעשות את הפעולות הללו נגד כל חברה. למשל, נגד אפל (Apple), שהגיעה לפני כמה חודשים לשווי שוק של שני טריליון דולרים, הם לא יכולים לעשות זאת. אני מעריך כי בתוך זמן לא רב, רשות ניירות הערך בארה"ב, ה-SEC, תפעל לעצור את מהלכי הצעירים. המאבק 'מריח' כמו מלחמת מעמדות, מעין מרד במוסכמות כלכליות, שתכליתו לנקום בקרנות הגידור. הבעיה היא שהמהלכים שלהם גורמים לשוק להיות לא כלכלי, לסוג של רולטה, כי הם מנתקים את שוק ההון מהכלכלה האמיתית".

לשאלת אנשים ומחשבים מדוע הצעירים מתמקדים בפעילות של מניות חברות ענקיות ה-IT והאינטרנט, אמר כהן כי "בעשור האחרון, המניות של GAFAM – גוגל, אמזון, פייסבוק, אפל ומיקרוסופט, או FAANG – בלי מיקרוסופט ועם נטפליקס, עלו באלפי אחוזים. ולא רק הן, כך קרה גם לעשות חברות היי-טק ו-IT אחרות. מה ש'הציל' את תיק ההשקעות של וורן באפט היו חברות אלו, המסמלות חדשנות. המשקיעים החדשים הם היום כבר בני עשרים ומשהו. יש להם חלום אחד – לצאת צעירים לפנסיה מוקדמת. הם לא ישקיעו במנייה מהתעשייה המסורתית, היא לא מעולמם ולא מעניינת אותם. הם מחפשים חברות חדי קרן שצומחות במהירות. לכן הם הלכו על מניית גיימסטופ – משחקי וידיאו זה משהו שקרוב לליבם".

"האמריקנים לא יכולים לאפשר למצב הזה להימשך", סיכם כהן, "כי זה מגחיך את שוק ההון שלהם, שהוא קדוש עבורם. תהיה מלחמת הורדות ידיים ורדיפות הדדיות. השאלה היא כמה מוטיבציה יש לצעירים. עדיין, מי ששולט בשוק המניות בארה"ב הם המשקיעים המוסדיים, דוגמת קרנות הפנסיה של גמלאי מכבי אש באוקלהומה ודומותיהן. הכוח של המוסדיים, דוגמת איגודי המורים והשוטרים, גדול יותר מהכוח הכלכלי של הצעירים. צריך לקרות משהו מאוד קיצוני כדי שהצעירים ינצחו את המוסדיים. לצעירים יש תאוות בצע לא פחותה מזו של קרנות הגידור. הם נהנים מהריגוש שבפגיעה בגוף גדול כמו הקרנות. את תוצאת משחקי החתול-עכבר האלה נדע בתוך חודשים ספורים".